ברידג' בישראל: ככה זה נראה

יש שיטענו שלא מדובר בספורט. אחרי הכל, מה לקלפים ולספורט? אבל כן, בהחלט מדובר בענף ספורט לכל דבר, שבארץ חוסה תחת מטריית איגוד איל"ת, ההתאחדות המאגדת את ענפי הספורט הלא אולימפיים. מכיוון שההגדרה בעייתית, רק נספר שהתחרות המצולמת היא אליפות ישראל לדרגים נמוכים, וכל צירוף שיש בו "אליפות" ו"דרגים" ראוי להתקטלג כספורט

ברידג' הוא משחק של שניים נגד שניים, המשתמשים בחפיסת קלפים מלאה ללא ג'וקרים. שחקן אחד מחלק 13 קלפים לכל שחקן על השולחן (סך הכל 52 קלפים), כשהמחלקים מתחלפים לפי הסדר. מכאן, זה כבר דומה לפוקר או וויסט, ומתבסס על הכרזות של המשתתפים - הצעה, דילוג או הכפלת ההימור. לשאר חוקים לא ניכנס איתכם, מאחר שמדובר בחישובים מסובכים, רק נספר שהניקוד לא מתבסס על הקלפים של משתתף אחד לבדו, אלא על הקלפים שלו ביחס למשתתפים האחרים. זאת, כדי להקטין את אלמנט המזל

בחשיבה אנחנו טובים, ולכן יש לנו הישגים בענף. נבחרת ישראל סיימה שלישית פעמיים באליפות העולם והגיעה למקום השני באליפות אירופה. ב-2003 זכינו בבכורה באליפות אירופה הפתוחה לזוגות. קצת חבל שזה לא ענף אולימפי, לא?

כפי שניתן לראות, כל הגילאים שותפים לחוויה, וזו בדיוק הנקודה: לא מדובר במשחק למבוגרים בלבד. נהפוך הוא, ישראל מטפחת את קלפניה הצעירים, ככה שלא רק שיש הווה, גם העתיד נראה לא רע בכלל

כמו משחקי קלפים אחרים, גם ברידג' נגזר מהוויסט, שגרסתו הראשונית יצאה במאה ה-16. בסוף המאה ה-19 יצאה בבריטניה גרסה חדשה שנקראה "ברידג'-וויסט" והגרסה המודרנית והמוכרת היום לוטשה ב-1925 על ידי הרולד ונדרבילט

מי שלא מתנגד להפעיל את הראש קצת ולהשתתף במשחק המאתגר יכול להיכנס לאתר ההתאגדות הישראלית לברידג' או לחפש באינטרנט אתרים המלמדים יותר את חוקי המשחק. אלה מביניכם שמעולם לא הרגישו פנומנים על מגרשי הספורט יוכלו, אולי, לעשות זאת סביב שולחן הקלפים