מה חשבתם עליי בפעם הראשונה?

היה זה יום חם בראשית חודש ספטמבר 1999. הליגה הייתה בפגרה לטובת משחקים בינלאומיים ולפיכך מעט מאוד שחקנים בכירים נטלו חלק באותו אימון רדום של ריאל מדריד. "כמעט פיהקתי על הקווים מרוב שעמום", נזכר לימים המאמן דאז, ג'ון טושאק. ואז, משהו הקפיץ אותו מכיסאו. במהלך משחקון פנימי, ביצע איקר קסיאס הצלה מדהימה, קם בזמן וזינק שוב כדי להציל גם את הכדור החוזר. "חשבתי לעצמי: 'מי זה?' טירון מהנוער, אבל ראיתי בו משהו ומיד החלטתי שהוא יפתח במשחק הליגה הבא בבילבאו".

הילד בא לטושאק בדיוק בזמן. הנהלת ריאל החתימה במועדון את אלבנו ביזארי, אז השוער הבכיר של נבחרת ארגנטינה, אבל הוולשי לא בנה עליו. לפיכך, התבקש להעניק את אפודת השוער הראשון לגרמני הוותיק, בודו אילנר. אבל המאמן חשב בכיוונים אחרים.

ב-12 בספטמבר התייצב קסיאס בן ה-18 בין הקורות במשחק החוץ בסן מאמס במסגרת המחזור השלישי של עונת 1999/00. "הוא ספג שער באשמתו, סיימנו ב-2:2 ויכולתי לחוש בגיחוכים מצד לא מעט אנשים", סיפר טושאק. קסיאס פתח שוב באמצע השבוע ב-3:3 עם אולימפיאקוס בליגת האלופות ושוב פישל. הוולשי לא ויתר ונתן לו את האפודה גם בליגה מול לה קורוניה (1:1), אלא שהילד שוב ביצע טעות גורלית. הגיחוכים הפכו לביקורת נוקבת כלפי טושאק, שהחליט להגיב.

"אמרתי לתקשורת הספרדית שיש אמרה מפורסמת במקום ממנו אני בא. הסברתי להם שיש סיכוי גבוה יותר שחזירים יעופו מחוץ לחלון מאשר שאני אקבל הוראות מההנהלה לגבי ההרכב. לצערי, משהו השתבש בתרגום הדברים. למחרת, אחד העיתונים הדפיס תמונה של חזיר מעופף עם ראש הנשיא. הם חשבו שקראתי לנשיא: 'חזיר'. הנזק נעשה וזמן קצר מאוחר יותר איבדתי את משרתי".

טושאק פוטר ובסיום אותה עונה, הגיע לפאריס לשמש כפרשן טלוויזיה בגמר ליגת האלופות בין ולנסיה לריאל. על הדשא, הבלאנקוס של ויסנטה דל בוסקה ניצחו 0:3. נחשו מי פתח בשער?

עבור ליאונל מסי, מפגש עם אספניול הוא הרבה יותר מהדרבי היוקרתי של העיר ברצלונה. כל דרבי שכזה מחזיר את הפנומן להופעת הבכורה שלו, אי שם ב-16 באוקטובר 2004 במונז'ואיק. למען האמת, מסי שיחק כבר 11 חודשים קודם לכן במשחק ידידות מול פורטו, אבל אותו דרבי מהווה עבורו את הפרמיירה במשחק רשמי במדי הבלאוגרנה.

זה קרה בדקה ה-82. פרנק רייקארד שלח את הארגנטינאי למערכה במקומו של דקו, מי שהבקיע את השער היחיד במשחק כבר בדקה התשיעית. בדקות שנותרו עד לסיום, בארסה הייתה עסוקה בעיקר בניסיונות לשמור על היתרון והילד הצנום שהסתובב במגרש נגע אולי פעמיים בכדור ולא הותיר רושם מיוחד.

הדיווח החי מהמשחק באתר של העיתון "אלמונדו דפורטיבו" לא הביע התרגשות מהמאורע. מסי תואר שם כ"שחקן נוער בן 18", למרות שבפועל הוא היה בן 17 ו-114 ימים. בעיתון הקטלאני "ספורט" ייחסו לילד יותר חשיבות ואפילו לקחו ממנו תגובה: "כשישבתי על הספסל, לא דמיינתי שאשחק, אבל כשהמאמן שלח אותי להתחמם ידעתי שהגיע הזמן שלי".

בזמן המשחק שהו הוריו של מסי בארגנטינה ולמחרת, התקשר האב חורחה לשאול לשלומו של בנו והתפלא כשזה אמר שכלל לא התרגש מהבכורה בקבוצה הבוגרת: "אתה בן אדם או מכונה? באמת לא התרגשת? לא רעדו לך הרגליים? שום דבר?", השתומם האב. ליאונל סיפר כי חייך וענה: "לא, אבא. רק רציתי להיכנס ולשחק ולראות אם אוכל להבקיע שער". כמעט שבע שנים עברו ועדיין לא קיבלנו תשובה לשאלה - האם מסי הוא אדם או מכונה?

עודד מכנס היה אחד מאותם שחקנים שפשוט נולדו להיות כוכבים. ככזה, הופעת הבכורה שלו בהחלט יכולה להיכנס לפנתיאון. מכנס, יחד עם אחיו התאום גדי, עלה מקבוצת הנוער של מכבי נתניה בקיץ 1973. אז, הוא עוד היה תלמיד תיכון בבית הספר "טשרניחובסקי" בעיר. בסיום העונה, הוא זכה יחד עם הצהובים באליפות השנייה בתולדות המועדון.

נחזור קצת אחורה. עונת 1972/73 הייתה קשה מאוד עבור נתניה. מרדכי שפיגלר עזב לליגה הצרפתית והקבוצה כמעט נשרה לליגה השנייה. נתניה שיוועה לכוכב חדש והמאמן אריה רדלר שלף אותו מקבוצת הנוער המצוינת.

עונת המשחקים 1973/74 נפתחה באיחור בשל מלחמת יום הכיפורים. עוד לפני פרוץ המלחמה שוחקו הסיבובים המוקדמים של גביע המדינה. נתניה עברה שלוש קבוצות מליגה א': הפועל גבעת חיים, הפועל קרית אונו והפועל רמלה עם ניצחונות בתוצאה זהה של 0:7. מכנס, ילד בן 17 להזכירכם, כבש 13 שערים בשלושת המשחקים.

המחזור הראשון שוחק רק בחודש נובמבר ולקופסה המיתולוגית הגיעה הפועל תל אביב. אחרי 70 דקות מאופסות, נכנס מכנס לפעולה. הוא דחק פנימה את השער הראשון אחרי כדור חופשי וארבע דקות לסיום קבע את תוצאת המשחק (0:2), תוך שהוא מהתל בדוד פרימו ואריה בז'ראנו ושולח כדור חזק לרשת.

כותרות העיתונים היללו את ילד הפלא החדש. "כוכב נולד", זעק עמוד השער של העיתון "חדשות הספורט". מכנס המשיך להיות דומיננטי לכל אורך העונה, אותה סיים עם שמונה כיבושים. למעשה, הוא היה עמוד התווך בקבוצה שזכתה בעוד ארבע אליפויות עד 1983 - תור זהב שלא שוחזר עד היום.

יש שחקנים שהופעת הבכורה הפכה אותם לכוכבים ויש כאלה שהפכו לכוכבים עוד הרבה קודם, בזכות התקשורת. כזה הוא הסיפור של סרחיו אגוארו, השחקן הצעיר ביותר שהופיע במשחק ליגה בארגנטינה. קון חגג בשבוע שעבר את יום הולדתו ה-23 ואם נראה לכם שהוא נמצא בכותרות הרבה מאוד זמן ביחס לגילו הצעיר, אתם לא טועים.

ביולי 2003, ארגנטינה נכנסה לטירוף. אוסקר רוג'רי, מאמן אינדפנדיינטה, עמד להעניק הופעת בכורה לילד בן 15 ו-35 ימים ולשבור את השיא ההיסטורי של דייגו מראדונה (מי שעתיד להיות חמו של אגוארו). ערב המשחק, זכה הילד לכתבת פרופיל נרחבת בעיתון "אולה", כבוד מוגזם גם ביחס למאורע שכזה.

"משקולת? לא. עליי להתרכז בכדורגל", צוטט השחקן בכתבה שעסקה בפרטי פרטים בתהליך הצמיחה של נער הזהב והשערים הרבים שכבש בקבוצות הילדים השונות. חודש לפני הבכורה בבוגרים, הוקפץ אגוארו לסגל קבוצת המילואים, רשם בה שתי הופעות ושער והרשים את רוג'רי. כשהגיע לאימון הבכורה בבוגרים אמר לו 'אל קאבסון': "לפני שאתה משחק כדורגל, אתה צריך לסיים את הלימודים".

רוג'רי טען בכתבה ש"אגוארו צריך להתקדם צעד צעד", ואכן אחרי ששבר את השיא בהופעה שלא הותירה רושם מיוחד מול סן לורנצו והבאזז סביבו נרגע, חיכה הילד שבעה חודשים לפתוח לראשונה בהרכב ו-16 חודשים לשער הבכורה. בקיץ 2006, כשהוא בן 18 בלבד, נמכר אגוארו לאתלטיקו מדריד תמורת סכום עתק של 23 מיליון יורו. מניירות הכוכב רק הלכו והתעצמו עם השנים. על הקבלות אפשר להתווכח.

לא רבים השחקנים שזוכים להפוך לכוכבים בן לילה. מי שכן הצליח לקנות את עולמו היה דווקא רוני רוזנטל, בחור צעיר בן 17, שגדל במחלקת הנוער של מכבי חיפה, סומן ככישרון כבר מגיל צעיר והפך רשמית לכוכב בזכות משחק אחד בליגה הארצית, מול הפועל קרית שמונה, אי שם בספטמבר 1980.

חיפה, שהידרדרה ארבע שנים קודם לכן לליגה הארצית, קיוותה לשוב באותה עונה לליגה הראשונה, אבל הפתיחה במחזור הראשון מול קרית שמונה לא ממש בישרה טובות מבחינת הירוקים. בפיגור של שער, נזרק למגרש רוזנטל בן ה-17 בדקה ה-60, וחמש דקות לאחר מכן הוא הדהים את האוהדים שהגיעו לאיצטדיון בקרית שמונה כשדחק כדור אחרי טעות בהגנת המקומיים. יד המקרה? פוקס? שתי דקות לאחר מכן רוזנטל פרץ מהאגף השמאלי והחדיר כדור מעל שוער קרית שמונה. לאף אחד כבר לא נותרו ספקות. בחיפה גדל ילד פלא.

"פיגרנו 1:0 במשחק הראשון אחרי כמה שנים בארצית, וכבר ראינו איך עוד עונה הולכת להתבזבז", נזכר השבוע ברוך ממן. "ג'וני הרדי, שהיה המאמן אז, עשה את החילוף שהתברר אחר כך כאחד החילופים הגדולים. הוא זרק את רוני למשחק, ילד שהיה מצומק, והוא החזיר עם שני שערים מצוינים. רק בהמשך הבנו שצומח פה שחקן פיזי, מהיר ומצוין. זו הייתה הפתעה גדולה עבורנו, אבל זה היה מדהים לראות שחקן כזה שבא משום מקום ומנצח את המשחק".