גמר NBA לעונת 2010/11

מורשת קרב: ניתוח סדרת הגמר בין מיאמי ודאלאס

מעבר לשלל המאץ'-אפים המרתקים על הפרקט, גמר 2011 אף עשוי לכתוב את ההיסטוריה של מרבית משתתפיו. אסף רביץ מנתח

אסף רביץ
רויטרס

צפו במסיבות העיתונאים לקראת הגמר
וידאו: רויטרס
עריכה: גדי ויינסטוק

עוד בוואלה! NEWS

פרסום לפי מיקום: עסקים קטנים יזכו לפרסום מותאם לצופים

בשיתוף בנק הפועלים
לכתבה המלאה
בשביל הימים הקרובים הם התקבצו בפלורידה. לברון, וויד ובוש (צילום: אימג’בנק – GettyImages)

מיאמי היט – דאלאס מאבריקס

מאזן בעונה הרגילה: 0:2 לדאלאס

המאמנים בפלייאוף: אריק ספולסטרה 11:16, ריק קרלייל 44:49

איך מיאמי תנצח?

1. קודם כל, ניתן להכריז רשמית שבמקרה של מיאמי, אין למפגשים מהעונה הרגילה יותר מדי משמעות. לאחר שהפסידה בשישה משבעה כאלה מול בוסטון ושיקגו, היא ניצחה אותן בשמונה מעשרת המפגשים איתן בפלייאוף. ההפסדים לדאלאס מייצגים אפילו פחות - המשחקים התקיימו ב-2010 וקרון באטלר היה בהם אחד משחקני המפתח של המאבס. נתון שכן כדאי להתייחס אליו - מיאמי עדיין לא הפסידה בבית בפלייאוף הזה. היא גם לא ספגה יותר מ-93 נקודות במבצרה, וגם זה רק לאחר הארכה. אז כדי להגיע לטבעת, ההיט יצטרכו פשוט להמשיך לשמור על הבית.

2. איך מסתדרים עם דירק נוביצקי? ב-2006 היה זה יודוניס האסלם שעשה עליו עבודה גדולה. מאז עברו חמש שנים, וזהו כבר לא אותו האסלם וממש לא אותו הג'רמנייטור. מי שכנראה ינסה להיכנס לנעליים של האסלם הפעם הוא ג'ואל אנתוני. יש לו את הכלים לכך: שילוב בין גובה, אתלטיות והבנה הגנתית ברמה גבוהה. למיאמי יש גם את הכלים להגנה הקבוצתית היעילה ביותר מול נוביצקי כשהוא מקבל כדור בפוסט - למשוך אותו לאמצע, להביא דאבל-טים במהלך הכדרור שלו ולהכריח אותו למסור בתוך יער הידיים הזריזות שאין לאף קבוצה אחרת בליגה. ואם שום דבר אחר לא יעזור, אף אחד לא יופתע אם ספולסטרה ישים על דירק במאני טיים את לברון. אם זה יעבוד, זה גם יאפשר לו להעלות הרכב מאני טיים התקפי ונמוך שיקשה מאוד על ההגנה של דאלאס.

3. אם למיאמי יהיו שלושה מארבעת השחקנים הטובים בסדרה, יהיה קשה מאוד לדאלאס לתת פייט. כדי שזה יקרה, הם יצטרכו לקבל תפוקה מלאה מוויד ובוש. המנוחה הארוכה אמורה לעזור לוויד לשים בצד את הבעיות ואת שני המשחקים המשונים מול שיקגו, בהם התעורר רק בדקות האחרונות. המשימה שלו הפעם תהיה כפולה: בהתקפה הוא יצטרך להוכיח שג'ייסון קיד לא מסוגל לשמור עליו; קיד הסתדר לא רע עם קובי ודוראנט בסיבובים הקודמים, אבל שניהם (במצבו הנוכחי של קובי) לא שחקנים שמתבססים על מהירות וחדירות. פלאש, לעומתם, יכול לקבל כדור עם הפנים לסל ולבחון מה נשאר מהצעד הראשון של קיד. בהגנה, וויד צריך לקחת את ג'ייסון טרי כפרויקט אישי. אם הוא יצליח להעלים את הכינור השני של נוביצקי, המאבס יהיו בבעיה רצינית.

בוש, מצדו, יצטרך פשוט להיות דומיננטי כפי שהיה ברוב הפלייאוף עד כה. אני מניח שקרלייל יעדיף להשאיר את טייסון צ'נדלר חופשי לעזרה מול החדירות של וויד ולברון (או, במילים אחרות, לתת לו לשמור על ג'ואל אנתוני) ומי שייאלץ להסתדר עם בוש יהיה נוביצקי, שהגנה אישית היא עדיין לא הצד החזק שלו. אם מיאמי תכניס כדורים לבוש היא גם תכריח את דירק לעבוד בהגנה, מה שיעזור לה לשחזר את היכולת החשובה ביותר שלה בפוסט סיזן עד כה - היכולת לגרום לכוכבים של היריבה להגיע מותשים למאני טיים. בהגנה, התפקיד המרכזי של בוש יהיה למנוע מצ'נדלר וברנדון הייווד לחגוג בריבאונד ההתקפה.

4. ויש לדאלאס גם סקורר שלישי משמעותי, אותה תופעה לא הגיונית שנקראת חואן חוזה בראה. לפי כל מה שאני יודע, האתלטיות של ההגנה של מיאמי אמורה להיות הגבול של בראה, מולם הוא לא אמור להיות מסוגל לקלוע ליי-אפים מהרצפה.

איך דאלאס תנצח?

1. אם יש קבוצה השנה שיכולה להאמין ביכולת שלה להתמודד מול האתגרים שמציבה מיאמי, דאלאס היא הקבוצה. ההיט עדיין לא הפסידו בביתם בפוסט-סיזן הנוכחי? אחלה, דאלאס לא הפסידה בחוץ מאז ה-23 באפריל וניצחה את ארבעת משחקי החוץ בשני הסיבובים הקודמים; מיאמי קטלנית במאני טיים? דאלאס לא פחות קטלנית, היא הפכה פיגור בתחילת הרבע האחרון לניצחון ארבע פעמים מול הלייקרס ואוקלהומה סיטי, כולל אותו מהפך מדהים במשחק הרביעי בגמר המערב; בנוסף לכך, המאבס מגיעים לגמר הזה עם תחושת דחיפות הרבה יותר גדולה - נוביצקי, קיד, טרי, שון מריון ופז'ה סטויאקוביץ' יודעים שזו כנראה ההזדמנות האחרונה שלהם לזכות באליפות. אם הם יצליחו לקחת את גמר 2006 למקום של נקמה ולא של הטראומה, היתרון הפסיכולוגי יוכל להיות בצד שלהם.

2. היתרון הגדול של דאלאס על כל הקבוצות שמיאמי פגשה בדרך לגמר הוא הקליעה מבחוץ. ההגנה של ההיט דאגה להבהיר ליריבות שלא כדאי להיכנס לצבע שלה, אבל הייתה פחות אפקטיבית בשמירה על קו השלוש. עבור המאבס זו רק הזמנה לעשות עוד ממה שהם יודעים - הם קולעים הכי הרבה שלשות בפלייאוף הזה - כמעט 9 למשחק באחוזים טובים. לעומת שיקגו, דאלאס בהחלט יכולה לנצח את מיאמי דרך הקליעה מבחוץ ובהחלט יכולה לתפוס ארבעה ימי קליעה טובים שיהפכו את החיים של ההיט לקשים במיוחד. לדאלאס יש גם שלושה קלעי שלשות אדירים (נוביצקי, טרי ופז'ה), גם את היכולת לשחק עם ארבעה קלעי חוץ במקביל וגם את ג'ייסון קיד שמנהל את העסק, מוודא שכל פעם שמישהו פנוי הכדור יגיע אליו ודואג לכמה שלשות גדולות גם בעצמו.

3. הבעיה העיקרית של ההגנה של דאלאס היא ההגנה של שיקגו. אחרי המכבש של טום ת'יבודו ושחקניו, כל מה שדאלאס תציע ייראה כמו חופשה עבור כוכבי מיאמי (מצד שני, דאלאס לא תצטרך לעצור את מיאמי על 90 נקודות כדי לתת פייט, כי ההתקפה שלה הרבה יותר טובה). אבל מעבר לכך, לקרלייל, מאמן הגנה איכותי בעצמו, יש דווקא כלים לא רעים בכלל להתמודדות עם צמד הכוכבים של מיאמי. מריון אמור להקשות על לברון לאחר שעשה עבודה יפה על דוראנט, ויעזור לו בכך דשון סטיבנסון הזכור בתור ההוא שעקץ את קינג ג'יימס בימיו בוושינגטון. סטיבנסון ישמור גם על וויד יחד עם קיד, כאשר האיש למשימות מיוחדות קורי ברואר אמור לקבל יותר משימות מיוחדות מהרגיל בסדרה הזאת. ולא פחות חשוב - מאחוריהם יחכה טייסון צ'נדלר, הסנטר השני הכי טוב בליגה אחרי דוויט הווארד בהגנה מול חדירות. הקרב בין צ'נדלר לוויד ולברון עשוי להיות המשמעותי ביותר בסדרה הזאת, ובכלל לא בטוח שהסופרסטארים ייצאו כשידם על העליונה.

4. אי אפשר לדבר על הגמר הזה בלי להתייחס לשופטים. היתרון של דאלאס כאן הוא התחושה שמשהו השתנה מאז 2006. רמת השיפוט עדיין לא מדהימה, אבל כן יש נטייה לשרוק פחות במשחקים חשובים. כמובן, גם הגמר ההוא יישב לשופטים בראש ועשוי לעזור להם לנקוט בגישה של מינימום התערבות. מיותר לציין שככל שהשופטים ישרקו פחות בשני הצדדים, הסיכוי של דאלאס לנצח יגדל.

למה זו ה-סדרה?

בואו נשאל את זה קצת אחרת - למה זה ה-גמר. והתשובה: הכמות העצומה של מטען שיושב לשחקנים בסדרה הזאת על הגב. לא חשוב מי תזכה, זה יהיה רגע מכונן בקריירה של חלק משמעותי מהמעורבים. זה יהיה בולט במיוחד אם זו תהיה דאלאס - נוביצקי, קיד, טרי, מריון, פז'ה - נציגות אולי לכל קבוצה גדולה שלא זכתה באליפות בעשור הקודם. גם עבור קרלייל זו תהיה סגירת מעגל אחרי שהשאיר את דטרויט מוכנה ללארי בראון שקטף את הפירות והפרויקט שלו באינדיאנה נגדע ב??א?ב?ו? ע"י רון ארטסט. אך גם בצד של מיאמי זה יהיה מרגש - בטח עבור לברון, גם עבור בוש, לא כדאי לשכוח את מייק ביבי (כן, מישהו מסקרמנטו ההיא יגמור את הסדרה עם טבעת) ואת ספולסטרה, שממש לא מזמן אף אחד לא האמין שיש לו מה שצריך כדי לקחת את מיאמי לארץ המובטחת.

ולתחזית:

מיאמי. הביתיות (שחשובה במיוחד בשיטת ה-2-3-2 של הגמר), ההגנה ושלושה מארבעת השחקנים הטובים בסדרה - זה צריך להספיק. אפשר להיות בטוחים שדאלאס תיתן את הכל ותהפוך את זה לקשה ככל שניתן, כולל במאני טיים, אבל התחושה שלי היא שבסופו של דבר היא לא מספיק טובה. כדי שדאלאס תנצח היא תצטרך שלברון ייכנס להלם מהסוג שנוביצקי נכנס אליו במהלך הגמר של 2006; זה יכול לקרות אבל לא הייתי מהמר על זה. 2:4 למיאמי.

ככה זה ייגמר גם הפעם? מיאמי חוגגת ב-2006 (צילום: אימג’בנק – GettyImages)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully