פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        המאכזבים הגדולים של 2010/11

        הפלופ של הקופ, מחולל הנסים של הקבוצות הקטנות, שחקן שחצה 6 רמזורים אדומים, וכמובן - פרננדו טורס. מנבחרת המאכזבים השנתית של וואלה! ספורט אפשר היה להרכיב אלופת עולם, אבל תחת זאת קיבלו קרקס של סיפורים הזויים וטרגיים שלא נשכח מהר. אפילו אדריאנו לא נמצא מקום. מ

        שוער: אדוארדו - גנואה

        ארבעה מיליון יורו עבור שוער נבחרת פורטוגל שספג רק שער אחד במונדיאל? על הנייר זו נראתה עסקה נהדרת מבחינת גנואה. אחרי חודשיים כבר הבינו אוהדי הרוסובלו שההנהלה שלהם קנתה חתול בשק. אדוארדו לימד את האיטלקים שנת שמיטה מהי, כשלא הפסיק להפיל כדורים ולספוג שערים מצחיקים (חפשו ביוטיוב). יובנטוס, אינטר ופיורנטינה היו הנהנות העיקריות, אך למרות שהוא עלה לגנואה ב-10 נקודות לפחות החליטו בקבוצה לתת לו את אפודת השוער הראשון גם בעונה הבאה. הכינוי "מחולל הנסים של הקבוצות היריבות" בהחלט הולם אותו

        מגן ימני: מרקו מוטה - יובנטוס

        תקוות גדולות תלו בהגנה המתחדשת של הביאנקונרי, עם בלם הנבחרת לאונרדו בונוצ'י ומגן העתיד מרקו מוטה. אלא ששניהם נדבקו בחולשה הכללית של הקבוצה והיו שותפים לכמה וכמה מחדלים הגנתיים בעונה בה יובנטוס שוב סיימה שביעית, אך הפעם ללא הכרטיס לאירופה. כמות השחקנים שחגגה על מוטה באגף הייתה בשלב מסוים פשוט בלתי נסבלת, עד שלואיג'י דל נרי זרק למערכה את פרדריק סורנסן הצעיר שהתגלה כפתרון עדיף. מוטה הובא ליובנטוס כדי לסגור את עמדת המגן הימני למשך שנים, אבל נראה שאת ההזדמנות שלו הוא החמיץ בגדול

        בלם: סבסטיאן סקילאצ'י - ארסנל

        החלק האחורי של נבחרת הפלופים לא יכול להיות שלם בלי נציג של התותחנים. סבסטיאן סקילאצ'י, שנרכש מסביליה כדי להיות המבוגר האחראי בהגנת ארסנל, היה חתום על יותר טעויות מכל אחד מהצעירים ששיחקו לצידו (והיו לא מעט צעירים ולא מעט טעויות). הצרפתי בן ה-30 שבר קווי נבדל למכביר, קיבל החלטות גרועות ונראה אובד עצות בניסיון להתאקלם לכדורגל האנגלי, כשאפילו משחק הראש שלו התברר כבלתי מספיק מול חלוצי הפרמיירליג. עם שחקני רכש כאלה, מה הפלא שארסן ונגר כבר שש שנים ללא תואר?

        בלם: כריסטיאן קיבו - אינטר

        לא רק שחקני רכש ברשימה. מספר שחקנים באינטר חוו נסיגה דרסטית ביכולתם, אם זה מייקון, ווסלי סניידר או דייגו מיליטו, אבל אף אחד מהם לא היה מביך כמו כריסטיאן קיבו. הבלם הרומני, שהיה חתום על טעויות פטאליות גם בתחילת העונה ונראה מחריד כמגן שמאלי, מסמל יותר מכולם את השבוע הנורא בו אינטר הובסה על ידי מילאן ושאלקה ונפרדה משניים מהתארים בהם זכתה אשתקד. קיבו הורחק פעמיים תוך שלושה ימים והיה אחד האשמים בהפסדים הכואבים. ברומניה לא צריכים להצטער יותר מדי על פרישתו מהנבחרת

        מגן שמאלי: ווין ברידג' – ווסטהאם

        אחרי חצי שנה על הספסל של מנצ'סטר סיטי, ווין ברידג' קיבל הזדמנות לשחק בווסטהאם ולהזכיר לכולם מדוע היה חלק אינטגרלי מנבחרת אנגליה עד שעזב בעקבות פרשיית הבגידה של ג'ון טרי. אלא שמאז אותה פרשה ברידג' כבר לא אותו שחקן. הופעת הבכורה האומללה שלו בהפסד לארסנל הייתה מדגם מייצג לחמשת החודשים שלו בשורות הפטישים, במהלכם היה אחד המגנים הגרועים בליגה. מלבד סקוט פארקר, כל חבורת הבינלאומיים של אברהם גרנט הבהירו כי צריך לצרף להם את המילה "לשעבר". גם ווסטהאם היא מעתה קבוצת פרמיירליג לשעבר

        קשר: ג'ו קול - ליברפול

        זה יכול היה להיות פול קונצ'סקי, כריסטיאן פולסן ואפילו סטיבן ג'רארד, אבל אין ספק שג'ו קול מייצג טוב מכולם את תקופתו הקטסטרופלית של רוי הודג'סון באנפילד. באנגליה הציגו את ההעברה החופשית של קול מצ'לסי לליברפול כגניבה של הקיץ. בואו נראה: הרחקה במשחק הבכורה בליגה, החמצת פנדל בהמשך ותרומה מינימלית (בעיקר כמחליף) של שני שערי ליגה ב-20 הופעות עבור שכר של 90 אלף ליש"ט לשבוע? זו לא גניבה, זה עושק. הבדיחה על חשבון ליברפול, או כמו שהגדיר זאת קול עצמו: "אני הפלופ של הקופ"

        קשר: יוהאן גורקוף - ליון

        22 מיליון יורו הוציא ז'אן מישל אולאס כדי לצרף את השחקן הטוב בליגה ולהחזיר את תואר האליפות לליון אחרי שנתיים. גם בחלומותיו השחורים הוא לא שיער כי העונה הראשונה של יוהאן גורקוף תהיה כל כך גרועה. הפליימייקר הצרפתי לא מצא את מקומו בשיטה של ליון, וגם שינוי התפקוד לא עזר. הקושי להתמודד עם הצלקת מהמונדיאל והפציעות החוזרות היו בעוכריו של גורקוף, שתרם שלושה שערים וארבעה בישולים וגם לא הוביל לעלייה במכירות המוצרים כפי שציפו במועדון. אפילו המנטור לורן בלאן החליט להשאירו מחוץ לסגל הנבחרת

        קשר: רויסטון דרנטה - הרקולס

        הקיצוני ההולנדי עבר לעולה החדשה במטרה לשחזר את ימיו במדי הנבחרת הצעירה של ארצו וכדי להוכיח שיש לו מקום בסגל של ריאל מדריד. ההתחלה הייתה מעודדת, אלא שאז כמה ברגים השתחררו ומצב הרוח השתנה. רויסטון דרנטה הסתבך עם המשטרה (חצה לא פחות משישה רמזורים אדומים ברצף!), החליט לשבות בעקבות עיכוב בתשלום שכרו ובידל עצמו מיתר השחקנים. האוהדים שכל כך אהבו אותו בפתיחת העונה, הפכו אותו לשנוא נפשם. זה הסתיים עם ירידת ליגה וככל הנראה סוף דרכו של דרנטה בספרד

        קשר: דייגו - וולפסבורג

        אחד הפלופים הגדולים בסריה A בעונה שעברה ניסה לשקם את הקריירה כשחזר לבונדסליגה. במקום לצאת מהבוץ, דייגו שקע עד צוואר וגרר איתו למטה את וולפסבורג היומרנית, שמצאה עצמה במלחמת הישרדות עד הרגע האחרון. נקודת השפל הייתה במשחק מול האנובר, אז בפיגור 1:0 החליט דייגו על דעת עצמו לבעוט פנדל אותו אמור היה לקחת פטריק הלמס. הברזילאי החמיץ, נקנס ב-100 אלף יורו וגרם לפיטוריו של סטיב מקלארן. תוסיפו לזה עימותים עם המאמנים, סטירה לסשה ריטר וכמה התבטאויות לא מוצלחות. חבר של כבוד בנבחרת הזו

        חלוץ: פרננדו טורס - צ'לסי

        14 משחקים ניסה פרננדו טורס להבקיע את שער הבכורה שלו במדי צ'לסי ולא הצליח. אחרי מונדיאל חלש ופתיחת עונה ממוצעת בליברפול, קרלו אנצ'לוטי קיבל אותו תמורת 50 מיליון ליש"ט ולא בדיוק ידע מה לעשות. המאמן הציב אותו לבד בהתקפה, ניסה עם דידייה דרוגבה ולעיתים לצד ניקולא אנלקה, אך ללא הועיל. רומן אברמוביץ' כבר שוחח עם רבנים שייעצו לחלוץ להוסיף את האות 'H' לסוף שם המשפחה, אלא שאז בא אברהם גרנט להצלה וטורס כבש את הראשון והאחרון שלו עבור הכחולים. ללא ספק, השער היקר בהיסטוריה

        חלוץ: דייגו פורלאן - אתלטיקו מדריד

        אדריאנו, זוכה פח הזהב באיטליה, היה מועמד לאייש את המקום האחרון בנבחרת, אבל האמת שקשה להיות מאוכזבים ממישהו שלא ציפינו ממנו לדבר מלבד עוד כמה שערוריות עסיסיות. לעומתו, דייגו פורלאן החל את העונה אחרי מונדיאל נפלא שהפך אותו לאחד השחקנים המוערכים בעולם, וסיים אותה כמחליף של דייגו קוסטה וכמועמד המוביל להיות הרכש הראשון של דייגו מראדונה באל וואסל. האורוגוואי סבל מבצורת הבקעות שנמשכה חודשיים, אלא שזה קרה לו שלוש פעמים במהלך העונה. מה יהיה עם פורלאן בעונה הבאה?