אלופה ראויה, אבל לא דאבליסטית

הטענה המרכזית שהפנתה מכבי חיפה בסיום העונה שעברה כלפי הפועל תל אביב הייתה שהאליפות, או למעשה הדאבל, הוכרעו רק בזכות מומנטום של סיום עונה, בפלייאוף ובגביע. מכבי חיפה חשבה לסגור מעגל עם דאבל משלה שנה אחת אחר כך, אבל המעגל סגר עליה: גם היא פיתחה סוג של אשליה בזכות מומנטום חלקי וזמני בפלייאוף. המומנטום הזה יצר תחושה מתעתעת שזו קבוצה לדאבל. כולם חיכו לזה, אבל מכבי חיפה 2010/11 - על אף הפלייאוף המעולה שלה שבו ידעה לאסוף את עצמה ולהתעורר מהכדורגל הרדום ביעילותו שהפגינה לאורך 30 מחזורים, על אף הסיפור הקסום שהיא העניקה לנו - היא לא באמת דאבליסטית. היא לא הפגינה עליונות של דאבליסטית, היא לא שיחקה כדורגל של דאבליסטית. למרות שסגרה חשבון בצורה הולמת על השוד בעונה שעברה, נקמה שהוגשה קרה והושגה עם לב חם ונרגש, היא עדיין לא הפועל תל אביב 2009/10 – דאבליסטית אמיתית.

לחיפה היו את כל הסיבות למצוא את האנרגיות שאפיינו אותה במשחק הקודם מול הפועל תל אביב בפלייאוף, ולהביא אותם לגמר הגביע: כל כך הרבה פעמים הקבוצה החמיצה דאבל בגלל ירידת מתח. היא ידעה שבדרך כלל גמר שכולל אלופה וסגנית מסתיים בניצחון של האחרונה, אבל דווקא בגמר ראינו את הצד האחר של המועדון המסודר והנערץ הזה: חסר שם עדיין גרעין של רגש. דווקא בפלייאוף הירוקים מצאו את הרגש הזה אחרי המפלה מול מכבי נתניה, אבל בגמר חיפה חזרה להיות קבוצה מסודרת מדי, לא מתלהבת מספיק, חסרת תשוקה, תשוקה שבדרך כלל עושה את ההבדל במשחקי גמר. אפילו השער המוקדם לא בעט לה מספיק חזק בתחת. מי ששמע את אוהדי הפועל תל אביב שרים בסיום הגמר "אין דאבל לחיפה" הבין שבדבר אחד לפחות הבלגן האדום מתעלה על הסדר הירוק: ברגשות, באמוציות. הסדר הזה הוא שהרים את המועדון מהקרשים אחרי אירועי העונה שעברה, אבל לסדר הזה חסר קצת דחף של חתול רחוב רעב.

אלי גוטמן, מנגד, זיהה את ההזדמנות הזו, וטמן למכבי חיפה את המלכודת הנכונה. הוא בנה את השיח שלפני גמר הגביע כדי להצדיק את המשחק הסגור הנחוץ להפועל תל אביב כדי לתת לחיפה להסתובב סביב עצמה ברוב דקות המשחק. שחקניו של גוטמן באו מוכנים מנטאלית לשחק סגור, לצופף, להציק. למרות שהקדנציה שלו בהפועל תל אביב התאפיינה בכדורגל שובה עין, גוטמן ידע לעשות את ההתאמות למה שנחוץ ולא למה שמצפים ממנו. הוא לא בא להשפיל את חיפה. הוא לא ניסה להראות לה מי באמת האלופה. הוא בא לקחת גביע. השער המהיר קידם מאוד את תכנית המשחק ההגנתית שלו, אבל גם השלווה היותר מדי מסודרת של מכבי חיפה סייעה לכך.

בסופו של דבר נעשה גם צדק. להפועל תל אביב לא הגיעה לסיים עונה כזו ללא תואר. לא היה הוגן שנזכור את הקבוצה הזו עם סיומת איומה כמו שכולם צפו לה בגמר. האדומים עלו לליגת האלופות, שיחקו שם הרבה יותר טוב ממכבי חיפה, והתמודדו עם צרות איומות. הקבוצה הזו סחטה 100 אחוז מעצמה, בדיוק כמו מכבי חיפה הנוכחית. לאחת זה לא יכול היה להספיק לדאבל, לשנייה הגיע גביע.