שני חברים יצאו לדרך

חדר הווידיאו של האולם המטופח של גלבוע/גליל בגן נר מאופיין באווירת ניו אייג'. בחלל החשוך מקבלים השחקנים שיעורי מדיטציה וריכוז על רקע מוזיקת יער, אגמים ודולפינים, כששם המדריך הוא ליאור ליובין, מאמן הקבוצה. קילומטרים מהגלבוע, בירושלים, עומד לו חדר מואר טכנית אך אפל למדי מבחינת האווירה. זהו חדר הישיבות של מלון קראון פלאזה. קברניטי ירושלים יושבים שם מדי פעם ולוטשים עין מאשימה לעבר עודד קטש, שנאלץ לא פעם העונה להסביר את פשר המשבר שעבר על קבוצתו. אפילו בודהה עצמו לא היה מצליח להפיג את המתח שעמד שם.

עד לתחילת העונה קטש וליובין שיתפו פעולה בגלבוע/גליל. האחרון שימש כעוזרו של הראשון, הכימיה ביניהם הייתה ידידותית, והעסק זרם על מי מנוחות עד לאליפות. אך מאז נפרדו דרכיהם, והשנה הם חוו עונה שונה לגמרי: בעוד ליובין הפתיע ועלה לפיינל פור – קטש, לאחר עונה הפכפכה ורווית אגו המלווה במאבקים פנימיים בין שחקנים, נאלץ לשאת על ראשו את כתר הקוצים של האכזבה.

בטקס הגאלה שערכה מנהלת הליגה ביום חמישי האחרון התחבקו השניים, אך מחר (שלישי) הם ייפגשו ראש בראש. גלבוע/ גליל מול ירושלים. הקבוצה שגדלה על מוסיקת דולפינים, מול הקבוצה שנשמעת בה מוסיקת כרישים.

חרף העונה הכמעט הפוכה שהם הציגו, יש לא מעט מן הדומה בין קטש וליובין: הפנים החתומות בזמן המשחק, השקט על הקווים בזמן משחק ואפילו שילוב הידיים. "קטש הוא מיוחד", אומרים מקורביו, "אדם נעים מאוד, שמהפנט להקשיב לו". באימונים הוא מפמפם לשחקניו את המנטרה "בואו נהיה כמקשה אחת", הכל בניסיון ליצור אווירה חיובית מיוחדת.

אך אם קטש הוא מנהיג חברתי – ליובין הוא סוג של גורו רוחני. "הוא סוג של פילוסוף, אוהב את תורת הזן", מתארים גורמים בקבוצה. ליובין אף מצטט לא מעט משפטים מהגמרא. לפני אחד המשחקים במסגרת האירופית שנערך במלחה, כאשר הבחין באחד מאנשי הצוות של הקבוצה שהוציא סכין גילוח והתכוון להשתמש בו, העיר לו ליובין: "לא יעלה מורא" (מורא, לפי הפרשנות המקובלת, הוא תער. מסיבה זו ליובין עצמו משתמש במכונת גילוח). גם בשיחות בארבע עיניים מול השחקנים מצטט המאמן מהגמרא. בכלל, בדומה לקטש, ליובין מאמין בשיחות עם השחקנים, עם שילוב של עומק רוחני.

"שניהם רכזים צעירים שפרשו לא מסיבות של גיל, שניהם מבינים היטב את הנפש של השחקן", מעיד גל מקל. "הם מבינים מה עובר על שחקנים ואת התחושות שלהם. לכן שניהם מנסים לעזור, והם אכן עוזרים".

מי שמניח שליובין מעופף לו ברקיעים שבין השכינה למלאך גבריאל, וחלש יותר בהוויה המעשית היומיומית, כדאי שיחשוב פעמיים. "ליאור הוא מאמן של שחקנים, שחקנים אוהבים אותו, הוא חברמן", מעיד גל מקל.

ליובין, למשל, אימץ בחום את המנהג שהנחיל קטש: לשחק כדורגל עם שחקניו כשסתום לשחרור קיטור. "ליאור הוא אישיות מאוד מיוחדת, אפשר לדבר על הבן אדם שבו. הוא היה שחקן ויש לו יכולת להבין את השחקנים ולנהל אותם, להביא אותם מוכנים", מעיד חיים אוחיון, בעלי הקבוצה.

גם וורן קרטר, שחקן גלבוע/גליל, משתלב עם מעלותיו הרוחניות של המאמן: "אני מאוד מתחבר לקטע הרוחני שלו כי אני רוחני בעצמי. הוא מאוד עזר לי בשיחות. הוא תומך, אומר לי במה אני צריך להשתפר, שואל מה מפריע לי. הוא מאמן של השחקנים".

גם קטש מרבה לשוחח עם השחקנים, בטענה ש"הצד המנטלי של השחקנים הוא לא פחות חשוב מהמקצועי". "לעודד ולליאור יש אותו טמפרמנט", משחזר איזייה סוואן, ששיחק בעונה שעברה בגלבוע/גליל, "שניהם לא כועסים יותר מדי, ולא רגועים יותר מדי".

אחרי חזרתם מהפציעה של אורי קוקיה ובריאן רנדל ערך איתם קטש שיחות מרתוניות במטרה לאושש את ביטחונם הפגוע ולהטמיעם מחדש בקבוצה. גם דיון דאוול וג'ייסון ריץ מוצאים אצל קטש אוזן קשבת (ופה נמרץ).

אך לפי שחקן בקבוצה, לא הכל פסטורלי. "אולי עם דאוול ורנדל הוא עורך שיחות וקל לו איתם, כי הוא הביא אותם לקבוצה ונוח לו איתם, אך יש שחקנים שפחות קרובים אליו", מספר השחקן. "לא מעט שחקנים מרגישים שאין איתו ערוץ תקשורת".

אז אולי קטש הוא "מאמן של שחקנים", אך לא של כולם. סם קלנסי, למשל, העיד לאחר התבוסה למכבי בנוקיה כי ניסה לשוחח עם קטש על הבעיות בקבוצה, אך ללא הועיל. וכמובן, הפרשייה המוכרת של סולומון, שלאחר תקרית נוספת באימון עם קטש העדיף שיחה מסוג אחר, עם קצת יותר קהל, בטוויטר.

אך אין לטעות בחזות הנינוחה ובשקט שמקרין המאמן הגלילי. ליובין, כך נראה, קשוח יותר מקטש, ואולי זה בדיוק מה שירושלים מוּכת חיכוכי-האגו הייתה צריכה העונה. לא מן הנמנע שהנחמדות של קטש הייתה לרועץ לקבוצה בהרכבה הנוכחי.

ובעוד "ממד ההרתעה" בירושלים לוקה בחסר – בגלבוע/גליל הוא קיים גם קיים. השחקנים מכירים היטב את מה שהם מכנים "המבט" של ליובין. "כשצריך הוא צועק, כשצריך הוא נותן מבט וזה מספיק. שחקנים מכבדים אותו, ובעיקר אני, והרבה פעמים לפני שהוא מדבר אני יודע מה שהוא רוצה", מעיד גל מקל. "ליאור עומד על שלו כשצריך. הוא היה שחקן ויודע איך להתנהג במצבים פחות נעימים".

למקהלת השבחים מצטרף בקול גדול גם הבעלים, חיים אוחיון. "ליאור הוא מאמן של דרך ארוכה: אין אצלו קיצורי דרך, יש מחשבה על כל דבר. זה אומר שהוא יעשה הרבה הכנה, וידאו ושיחות עם שחקנים, אבל הרבה יותר יש במה שהוא מקרין ואיך שהוא נראה. שם המשחק הוא לדעת להגיד את הדברים הנכונים, בעוצמה הנכונה ובזמן הנכון. עם הזמן, ליובין רכש את הכלים האלה. הוא יהיה אולי הטוב שבמאמני העתיד".

גם לפני משחקים לא כדאי להתעסק עם ליובין. "הוא ביקש באופן ספציפי לא להטריד אותו בזוטות או דברים קטנים שלא חייבים את התערבותו", אומר גורם בקבוצה, "למדנו לא להטריד אותו". הקשיחות של המאמן התבטאה גם בשחרורו של ווילקירסון, אז אבדה למאמן הסבלנות.

"אני מאמין גדול בליאור. הוא לא סטה מהדרך שלו מאז השנה הראשונה", אומר עידו קוז'יקרו, "צריך הרבה חוזק מנטלי בשביל זה, ויש לו את זה". אז אולי נוכחות כמו זו של ליובין – מרסנת מחד, ומחבקת מאידך – היא מה שהיה חסר לירושלים השסועה? לפי מה שנראה, לא תזיק שם קצת יותר קשיחות.

"לקטש יש בעיה בהתנהלות עם כוכבים", מנתח גורם בירושלים. "כך היה במכבי תל אביב, וכך גם עם ירושלים", סבור הגורם. מנגד, יש בירושלים גם מי שמחמיא לקטש. לדברי גורם בקבוצה, בחודשיים האחרונים הקשיח המאמן את עמדתו בנושא ההגנה. בנוסף, לא אחת העיר לשחקנים "על שפת הגוף שלהם".

על העקשנות של קטש יכולה להעיד הביקורת שנשמעת עליו. באחת הישיבות של ירושלים תהו חברי ההנהלה באוזני קליין "אולי כדאי לכפות יותר את דעתנו על קטש?". קליין סירב לאמץ מדיניות חישוק כלפי קטש, אך כעבור כמה שבועות, לאחר ההפסד לחיפה, ספג המאמן מהיו"ר שלו ביקורת על הרוטציה הרחבה. קטש בלע את הצפרדע, צמצם את הרוטציה, ואף דאג להדגיש זאת בתקשורת.

ועם כל ההבדלים בין הרוחניק הקשוח מהגלבוע לבין הנחמד עם התקפי העיקשות ממלחה, יש לא מעט מן הדמיון ביניהם, בעיקר מקצועית. "כשחקנים שניהם היו גאונים בכדורסל, הם דומים מאוד", אומר קוז'ירו. "גם השנתיים שליאור עבד עם עודד השפיעו עליו. שיטת המשחק של הגליל דומה לזו של ירושלים: הרבה פיק אנד רול, משחק של גארדים ופורוורדים".

"ליאור לקח לא מעט דברים מקטש, כמו למשל בעקשנות על דברים מסוימים. אבל הם גם משלימים אחד את השני, כל אחד עם אישיות אחרת", מוסיף עמית גל. ומה שונה? "ליובין הוא מאמן שחושב קודם כל התקפית, עם משחק מהיר ששואף להרבה נקודות", סבור קוז'יקרו. "אבל גם בהגנה הוא לא מזלזל".

גם מקל סבור שהתקופה שליאור ועודד היו צוות השפיעה על ליובין, ועם זאת הוא מסייג את דבריו ומבהיר שהמאמנים רחוקים מלהיות תאומים סיאמיים. "ליובין לקח את השיטה של קטש ודחף אותה למקומות שלו", אומר מקל, "ליאור עובד המון על הקטע המנטלי של זרימה, לאו דווקא על פרטי פרטים; עודד, לעומת זאת, יורד לפרטים, טכני מאוד. ליאור יותר מסביר בהבנת המשחק – מתי לקחת מתי לא לקחת, ופחות בקטע של איך לעשות ומה לעשות. זה שידרג אותי כשחקן".

עם זאת, נדמה שדווקא קטש מגיע למשחק כפייבוריט, כשהיתרון שלו הוא לא רק מקצועי ותקציבי, אלא גם מבחינת הניסיון. "לעודד יש יכולת להגיב מהר במשחק, יש לו מזל, יש לו קסם, הוא יכול להכין קבוצה למאני טיים בצורה מתאימה מבלי להתייחס למה שהיה קודם. זה מדאיג אותנו", מודה אוחיון, "הוא רגיל למעמדים האלה, הוא לא מתרגש. במעמדים כאלו הוא לא מפחד מאף אחד". האם הניסיון הוא זה שיעשה את ההבדל? מחר בערב נדע את התשובה.