תכנית ההבראה של שלום תקווה לליגת העל

כשמסכמים את עונת 2010/11 חייבים להביע את כל ההערכה למכבי חיפה ולכל המערכת שלה, על הדרך שהיא עשתה. הירוקים חוו בתחילת העונה עזיבות של מספר שחקני מפתח ובהמשך גם פציעות, אבל הקבוצה שמרה על יציבות, קידמה שחקנים צעירים והגיעה לשלבים האחרונים של העונה בכושר שיא, כשהיא מתגבשת בדיוק בזמן הנכון וכובשת את הפסגה במאני טיים. על כך מגיעה למכבי חיפה כל ההערכה.

ועדיין יש דבר אחד שקצת מפריע בחיפה וזו העובדה לפיה משרת המאמן נתונה בסימן שאלה אצל יעקב שחר. אם הבעלים החליט לא להמשיך עם אלישע, הוא פעל נכון כשהשהה את ההודעה ושמר על אחדות המערכת עד הדקה ה-90. אבל אם הוא בכל זאת יחתים את המאמן על חוזה חדש, לדעתי זה יקרה בעיתוי מאוחר מדי ולא נכון. דבר כזה ישאיר טעם רע – וחבל.

עכשיו בחיפה רוצים לזכות בדאבל ומולם מתייצבת היריבה הגדולה שלהם מבחינה ספורטיבית, אבל זו שכל כך מרוחקת מהכרמל מבחינה ניהולית. גם הפועל תל אביב ראויה להערכה ודווקא בגלל הבעיות בקומת ההנהלה. הקבוצה הציגה יכולת טובה, בטח כשמתייחסים לליגת האלופות, נאבקה על האליפות ועלתה לגמר הגביע. לפיכך לשחקנים ולצוות המקצועי מגיעה הערכה מלאה.

הפועל עשתה עונה טובה, אבל כשהבית לא כל כך מסודר, לפעמים הצרות מתחילות לצוף וזה מה שקרה לאדומים העונה. השקט של חיפה נתן לה יתרון אדיר על היריבה מלאת הבעיות. אפשר ללמוד הרבה מהשנה הזו ומכל מה שקרה במתחם חודורוב. מועדון כדורגל חייב שקט ואני מקווה שיהיה את זה שם בשנה הבאה. בסופו של יום, הדבר החשוב ביותר בהפועל תל אביב הוא שהשם והמועדון יישרדו.

זה המקום לחזק את הדיבורים והמדברים על ביטול הקיזוז - השיטה הבלתי צודקת והבלתי הוגנת כלפיי כל הקבוצות. אבל אם כבר מתכנסים לקבל החלטות עתידיות לגבי הליגה, יש עוד כמה מסקנות מתבקשות. הראשונה שבהן היא להוריד את כמות הקבוצות מ-16 בחזרה ל-12. פעולה כזו תביא למאבקים יותר צמודים, לכדורגל יותר איכותי ולפחות קבוצות שלא מתאימות ברמתן לליגת העל. אין מקום ל-16 קבוצות בליגה הבכירה בישראל.

פעולה נוספת שצריכה להתבצע לדעתי היא הורדת מכסת הזרים לשלושה בכל קבוצה. במצב כזה שחקנים צעירים יקבלו יותר הזדמנויות והכדורגל המקומי יוכל להתפתח. כשרואים שהפועל תל אביב עשתה הופעה מרשימה באירופה למרות שבהרכב שלה היו שני זרים דומיננטיים בלבד – וינסנט אניימה ודגלאס דה סילבה – וכשנזכרים שבשנים האחרונות הזרים לא היו אלו שקידמו את הקבוצות במפעלים היבשתיים, מבינים שהורדת מכסת הזרים לא תפגע גם בנציגות שלנו באירופה.

פעם היו בישראל זרים טובים שגם השפיעו לטובה על הצעירים בקבוצות שלהם. ז'וטאוטאס, פישונט, הולמאי ואחרים... אבל היום מגיעים לכאן זרים מכל קצווי תבל שההשפעה שלהם היא מזערית ולא פעם ישנן קבוצות שעוברים בהם שישה-שבעה זרים בעונה. הקבוצות מוציאות סכום מסוים של כסף על חמישה זרים, אבל אם הן ישקיעו את אותו סכום בשלושה כאלו, כולם ירוויחו. גם הכדורגל הישראלי.