בלוג המערב: תעזרו לו לעזור לכם

1. היתרון הגדול בקונספט של סדרת משחקים ארוכה, מבחינתם של המאמנים, היא היכולת לערוך התאמות מערב לערב ולהפוך את המאץ' למשחק שחמט בין האנשים שמאחורי הקווים. הלילה היה זה תורו של סקוט ברוקס לבצע מהלך, והוא ביצע אותו באופן מושלם. השמירה האישית המבוססת על אתלטיות, שאפיינה את הת'אנדר לאורך העונה כולה, התאימה עצמה למשחק הבידוד-ריווח של דאלאס בדיוק כפי שציפינו ממנה לאורך המשחק הראשון. עיקר תשומת הלב התרכזה כמובן סביב נוביצקי, שזכה לדאבל-טים אוטומטי בחלקים גדולים של המשחק, במיוחד בזמן שג'ייסון טרי ופז'ה בילו על הספסל. התוצאה – עד לרבע הרביעי היה הגרמני שקט באופן יוצא דופן והסתפק ב-7 זריקות שדה בלבד, תוך שהוא מותיר את הבמה לחברים הנגרים שלו. הקונספט של "תנו לשון ולדשון לנצח אותנו" עבד מצוין, במיוחד ברבע השלישי בו השתלטה אוקלהומה על המשחק, ולא הסתכלה אחורה עד לשריקת הסיום.

2. רבותיי, קבלו את הכוכב החדש של גמר המערב – הספסל של אוק' סיטי. 50 נקודות קלעו מחליפי הת'אנדר הלילה, כמעט חצי מהקבוצה כולה, תוך שהם מצליחים לעשות את הבלתי ייאמן ולהאפיל על הספסל של דאלאס, ששלט עד כה ללא עוררין בקטגוריית ההרכב השני הטוב ביותר של הפלייאוף. ג'יימס הארדן, אריק מיינור, דקואן קוק, ניק קוליסון. אלה הארבעה ששיחקו לצד דוראנט במשך כל הרבע הרביעי, כולל רגעי ההכרעה, תוך שהם מפגינים ביטחון של ווטרנים משופשפים ומענישים את דאלאס בכל פעם שנראה היה שהיתרון עומד להיסגר. מצחיק ועצוב כאחד היה לראות את ארבעת האלמונים האלה משפילים הרכב שכולל את נוביצקי, קיד וג'ייסון טרי, שאיבדו כדורים בסיטונות והחטיאו זריקות נוחות ברגעי ההכרעה. חייזר שהיה צופה במשחק, או סתם אישה, לא היו מנחשים לעולם מי משתי הקבוצות האלה היא זו שמשחקת לראשונה בחייה במעמד של גמר איזורי.

3. הקרדיט כאן, שוב, לברוקס, שעשה מעשה שהוא בחזקת טאבו חמור יותר מגילוי עריות – ויתור על הרוטציה והליכה עם ההרכב המשני במאני טיים. כל זאת תוך ספסול הכוכב השני בחשיבותו של הקבוצה, ראסל ווסטברוק, שאומנם פה ושם נראה קצת נבוך מהעניין, אבל לזכותו ייאמר שעודד בקולניות מהספסל ולא נראה מתוסכל מהפיחות המפתיע במעמדו. מנגד, ניתן היה לראות את קרלייל הולך לאיבוד בנבכי הרוטציה, משאיר את ג'ייסון טרי על המגרש הרבה יותר מדי דקות, מוריד את בריאה הלוהט לספסל אחרי 2 שלשות, ומספסל את דשון סטיבנסון דווקא אחרי שני סטופים הגנתיים רצופים שלו מול דוראנט. נוק-אאוט, סקוט ברוקס. פיל ג'קסון, אם אתה קורא אותי – ככה עושים את זה.

4. לקראת המשחק הבא עושה רושם ששוב נטרפו הקלפים. אז נכון שהת'אנדר קלעו במחצית השנייה באחוזים בלתי סבירים בעליל, וסביר להניח שג'יימס הארדן – מר 23 נקודות וכמה סלים גדולים - לא יחזור על התצוגה הזו שוב לפחות עד לעונה הבאה, אבל העמידה הנכונה בהגנה, היתרון האתלטי העצום וכמובן גניבת יתרון הבית הופכים את הסיטי, לפחות בעיני, לפייבוריטית קלה לזכות בסדרה. לפחות עד למשחק הבא.

המהלך הבא של קרלייל צריך להיות החזרת הפוקוס ההתקפי לנוביצקי. לא ייתכן שהכוכב הגדול של הקבוצה יעביר 3 רבעים ראשונים כ"כ אנמיים מבלי שהמאמן יכפה עליו לכפות את עצמו על המשחק. 6-7 הדקות הראשונות של הרבע הראשון והשלישי, בהן משחקת דאלאס עם הרכב הנגרים הופכת למעמסה מיותרת על נוביצקי ועל משחק ההתקפה בכלל. לאור ההצלחה היחסית של סטיבנסון בשמירה על דוראנט, החילוף הראשון של דאלאס צריך להיות על חשבונו של מריון, והוא יצטרך להגיע בשלב הרבה יותר מוקדם. אז עכשיו קרלייל צריך לעשות את המהלך שלו, אחרת המשחק הבא יהיה קצת פחות שחמט וקצת יותר משחק ילדים עבור אוקלהומה.