כנראה שאתם חוזים בחבטה הטובה בכל הזמנים

אחד הדברים היותר יפים בספורט הוא שאחת לכמה שנים, כמעט בכל ענף, צץ לו עילוי ששובר לכולם את המוסכמות. אנשים כמו רינוס מיכלס, דיק פוסברי, יוסאין בולט ואפילו אלכס שטילוב הישראלי הוכיחו לנו שאפשר לשנות שיטות, טכניקות, יסודות ואפילו את התיאוריות על התאמת מבנה גוף האדם לענפי ספורט מסויימים. לאחרונה, נובאק דג'וקוביץ' הצטרף בגדול לרשימה הזאת. בתוך שבועיים בלבד הוא גרם להגדרה "מומחה חימר" לחלוף מהעולם. אחרי שגבר על רפאל נדאל פעמיים בגמרים של טורנירי מאסטרס על משטחים קשים, הוא עשה לו את אותו הדבר על החימר, תוך כדי שהוא מוכיח שטניסאי מגוון יכול להסתדר מצוין מול הפור-הנדים המסובבים שכל כך מאפיינים את מלך המשטחים האיטיים. אם זה לא מספיק, פטרה קביטובה הצ'כית ומריה שראפובה זכו בטורנירי החימר הגדולים שנערכו במקביל לנשים. קביטובה עשתה את זה באמצעות משחק סרב אנד וולי שבכלל אופייני לדשא, ושראפובה רשמה את אחד מהישגיה הטובים ביותר בשנים האחרונות דווקא על המשטח שעליו היא מעולם לא הצליחה במיוחד. את ההישגים של קביטובה ושראפובה עדיין קשה לנתח, אבל את השבועיים האחרונים של נובאק דג'וקוביץ', מגדירים רבים כמשמעותיים ביותר בקריירה שלו, ומשמעותיים לא פחות לטניס העולמי, שעשוי לקבל מדורג 1 חדש מוקדם מהצפוי.

עד היום, לרפאל נדאל היתה תכנית משחק ברורה לכל קרב מול שחקן בכיר אחר בסבב, במיוחד להתמודדות נגד רוג'ר פדרר. אם היו שואלים אותו לפני חודש מה צריך לעשות נגד נובאק דג'וקוביץ' הוא בטח היה אומר "הפור-הנד שלי (ביד שמאל) לפור-הנד שלו". כבר שנים ידוע שלא כדאי להתעסק עם חבטת הבק-הנד בשתי ידיים של נובאק דג'וקוביץ', שהוכיחה את עצמה עוד באליפות אוסטרליה ב-2008 ואפילו על החימר במאסטרס ברומא באותה שנה. עד שנדאל לא פגש את דג'וקוביץ' בעונת החימר הנוכחית, הוא כנראה לא לקח בחשבון שני דברים: 1. הפור-הנד של דג'וקוביץ' השתפר משמעותית, בדיוק כמו חבטת ההגשה שלו. 2. לא רק שלא כדאי להתעסק עם הבק-הנד שלו. אולי קצת מוקדם לקבוע את זה, אבל כנראה שהחבטה הזאת של נולה "המחודש" הולכת ומוכיחה את עצמה כחבטת הטניס הטובה בכל הזמנים, עם כל הכבוד לפור-הנד של רוג'ר פדרר.

בניגוד לכל טניסאי אחר בעולם, נובאק דג'וקוביץ' הוכיח בעונת החימר הנוכחית שאין לו בעיה עם הפור-הנדים המסובבים של נדאל. למעשה, הוא הפך אותם לבלתי יעילים. הוא משתלט על הבייסליין, ופשוט מנצל את העובדה שכדורים מסובבים הם איטיים יותר. ואז, בניגוד לכל מה שלמדנו על משטח החימר, הוא עונה בחבטות שטוחות ומדוייקות, כמעט ללא טעויות. עוד הבדל משמעותי שראינו לאחרונה בא לידי ביטוי בכושר הפיזי שלו, שלטענת מקורביו השתפר פלאים בעקבות דיאטת מניעה מגלוטן בשנה האחרונה, שגם השילה כמה קילוגרמים ממשקלו. נובאק דג'וקוביץ' של היום מתפקד מצוין במהלכי ראלי (נקודות ארוכות) על החימר. אומרים שהעוצמה של החבטה ה-15 שלו שווה לזו של הראשונה, שהוא הרבה יותר סובלני מפעם, ושגם נהיה לו טיימינג מושלם לווינרים מפתיעים במקרה הצורך. בקיצור, צמח לנו שחקן מושלם, שמתחיל להזכיר את הימים היפים של רוג'ר פדרר שהיו ככל הנראה הימים היפים ביותר של הספורט הלבן אי פעם.

בתוך פחות משנה, נובאק דג'וקוביץ' השתפר פלאים בכל סוג של חבטה, בכושר הגופני, במהירות וגם בהתנהגות. מה שמשלים את הפאזל והחייה מחדש את עונת הטניס הנוכחית הוא האופי. עוד מתחילת השנה דיברו על זה שהזכיה של סרביה בגביע דייויס נתנה לו פוש אדיר. מבחינתם של הסרבים, זה היה ההישג הספורטיבי הטוב ביותר של המדינה בכל הזמנים. אבל צריך לזכור שניצוצות לאופי של דג'וקוביץ' המחודש אפשר היה לראות כבר באליפות ארצות הברית הפתוחה ב-2010. מרוב שהיינו עסוקים בנדאל, קצת שכחנו איזה קאמבק אדיר רשם נולה בחצי הגמר נגד רוג'ר פדרר, כשניצל משתי נקודות משחק שהחזיק השוויצרי וניצח בסופו של דבר 5:7 במערכה החמישית. בשלב חצי הגמר של טורניר המאסטרס האחרון ברומא, ראינו שוב את האופי הזה במשחק קשה נגד אנדי מארי. דג'וקוביץ' נשבר שלוש פעמים במערכה השלישית והמכרעת, אבל שבר את מארי בחזרה בכל פעם ובסופו של דבר הפך את שובר השוויון שהכריע את המשחק לחד-צדדי לחלוטין.

דג'וקוביץ' פשוט לא נלחץ, ואת זה אי אפשר להגיד על רוג'ר פדרר גם בימיו הטובים ביותר, לא על רפאל נדאל ובודאי שלא על פיט סמפראס האגדי. במקרים כאלה, כך למדנו השנה, דווקא ברגעים הקשים ביותר, נולה חוזר להיות אותו ליצן משעשע שיודע ליהנות מהחיים, ומודע לעובדה שיש דברים קצת יותר חשובים מספורט, למעט גביע דייויס שלו יש חשיבות עליונה במדינתו. ושוב בהקשר של גביע דייויס, יכול להיות שדווקא העובדה שדג'וקוביץ' מתייחס למפעל הזה בצורה אחרת מאשר פדרר ונדאל, הופכת את החיים שלו בסבב המקצועני לקלים יותר.

פרשני הטניס המוערכים בעולם כבר לא יודעים מה לעשות קודם, להוריד את הכובע או לאכול אותו. אחרי שדג'וקוביץ' גבר על נדאל פעמיים בסבב המאסטרס בצפון אמריקה, כולם אמרו שזה מרשים אבל שעונת החימר באירופה תעשה לזה סוף. אחרי שדג'וקוביץ' גבר על נדאל על החימר במאסטרס מדריד, כולם אמרו שזה מדהים וראוי לציון, אבל קשה להאמין שזה יוכל לקרות שוב. כשדג'וקוביץ' ניצח את נדאל בפעם השניה ברומא, היה קשה למצוא ברשת מאמרים מקצועיים שניתחו את מה שקרה שם. כעת, אף אחד לא יצהיר שרפאל נדאל הוא המועמד המוביל לזכייה ברולאן גארוס. למעשה, בפעם הראשונה מאז 2005 אפשר להפעיל את ההיגיון ולקבוע שיש טניסאי בעל סיכויים שווים (ואולי אפילו יותר) לאלה של השור ממאיורקה לזכות ברולאן גארוס.

מה שמצחיק הוא ששני הטורנירים האחרונים של דג'וקוביץ' די השכיחו את המירוץ שלו לשיא הניצחונות הרצופים בעונה אחת של ג'ון מקנרו, העומד על 42. מקנרו עצמו כבר הודה לפני מספר ימים שגם מה שנולה עשה עד עכשיו, מרשים יותר ממה שהוא עשה ב-1984. "היום יש יותר תחרות ויותר פיזיות. כשאני עשיתי את זה ב-1984 הגרנד סלאם באוסטרליה סגר את השנה, כך שהרולאן גארוס היה הגרנד סלאם הראשון שלי וההפסד בגמר שלו שבר לי את הרצף. הרבה דברים השתנו מאז, וצריך גם לזכור שהוא התחיל את השנה כמספר 3 והצליח להשתלט על הסבב", אומר מקנרו ומוסיף: "אני אשמח אם הוא יצליח לשבור את השיא שלי, שיאים נועדו כדי שישברו אותם. כל מה שאני יכול להגיד עליו זה שהוא מדהים, וכיף לראות איזה ביטחון עצום יש במשחק שלו".

בכל מקרה, שיא הרצף הזה נשכח כי ככל שהרצף גדל יותר, כך גדל יותר הסיכוי שנובאק דג'וקוביץ' ישתלט על המקום הראשון בדירוג העולמי. ערב הרולאן גארוס, נדאל מקדים את דג'וקוביץ' ב-405 נקודות בלבד. זה אומר שלא רק זכייה של הסרבי תבטיח לו את ראשות הדירוג, אלא גם העפלה לגמר. במידה ודג'וקוביץ' ונדאל עולים לגמר, הספרדי ייאלץ להגן על הנקודות שלו כמנצח הטורניר בשנה שעברה, בעוד שנולה ירוויח הרבה נקודות כי ב-2010 הוא נשר ברבע הגמר. נולה עצמו כבר לא מתבייש להצהיר על המטרות שלו ולחשוב אפילו יותר רחוק. לא מזמן הוא אמר: "יש הבדל בין שאיפה לחלום. השאיפה שלי כרגע היא להיות מדורג 1 בעולם, החלום שלי הוא לזכות בווימבלדון". דבר אחד בטוח, הטניסאי המופלא הזה מוכיח לנו בחודשים האחרונים שהוא אחד מאותם ספורטאים כשרוניים וברי מזל, שיכולים לעמוד בשאיפות ולהגשים חלומות בזמן קצר מאוד.