בלוג המערב: שכח לשמור ברוקס אנד וואן

1. אחח נוביצקי נוביצקי, האנדרייטד הנצחי וה- MVP הבלתי מעורער של הפלייאוף עד כה סתם הרבה מאד פיות הלילה, במיוחד את אלו שהעזו לבחור את דוראנט מעליו לחמישיית העונה בעזות מצח אמריקנית טיפוסית שמופיעה בעיקר כלפי שחקנים אירופאיים בצבע לבן. דירק אמנם זכה הערב לכבוד מוגזם מהשופטים ששלחו אותו לקו גם במצבים שניתן וכדאי להמנע בהם משריקה, אבל אין בכך להאפיל ולו במעט על אחת מתצוגות היחיד הגדולות של העשור האחרון. הנרטיב המרכזי של המשחק הלילה אם כן, הוא נצחונו של הסופרסטאר על מאמן העונה שעברה, סקוט ברוקס, שהזכיר לנו שגם הטובים במאמני הליגה הזו מתקשים לשנות קונספציה שעימה הגיעו מוכנים מהבית.

2. אם כן, הסיפור הפחות מדובר של הערב בתקשורת הוא סקוט ברוקס קופא מול הפנסים של הגרמני ומאפשר לו לטבוח בקבוצה ללא הפרעה. אתרי הספורט חזרו והדגישו את ששת השומרים שהתחלפו על נוביצקי ללא הועיל, אבל כמדומני שאף אחד מהם לא שאל את השאלה המתבקשת – איפה לעזאזל היה הדאבל טים? מול חמישייה שכוללת את קיד בכושר קליעה נוראי, דשון סטיבנסון, שון מריון וטייסון צ'נדלר, האם יש מהלך מתבקש יותר מאשר דאבל-טים אוטומטי על דירק כל אימת שהכדור מגיע אליו? קשה להאשים את ברוקס על שזכר היטב את תצוגת השלשות של המאבס מול הלייקרס והחליט שלא יתן לה לחזור מול הקבוצה שלו, אבל ניתן ואף רצוי להאשים אותו בכך שהתעלם מהעובדה שהמבול מחוץ לקשת היה נחלתו הבלעדית של ההרכב השני – טרי, פג'ה וחוזה בריאה. כשאלו לא על המגרש, הדגש ההגנתי היחיד צריך להיות על נוביצקי.

3. גם בצד השני של המגרש קשה יהיה לפרגן במיוחד להגנה של דאלאס. החשש הטבעי מהמאצ'אפ של קיד מול ווסטברוק התגלה כנטול בסיס לאחר שקרלייל שיחזר את טקטיקת העונה הסדירה והתמקד בסגירת נתיבי החדירה לטבעת של הרכז האורח (כפי שחזה נכונה עמיתי מתי ברסקי בפריוויו לסדרה הנ"ל), אולם מול דוראנט והארדן קרסה הקונספציה ההגנתית, כשהצמד עבר את השומרים שלו פעם אחר פעם ומצא איזור צבע פרוץ שהשאיר אותם חופשיים לזריקה או מסירה קלה לאחד הגבוהים. מרבית ההתקפות של אוקלהומה ברבע הרביעי התבססו על חדירות של דוראנט שעבר את מריון בקלילות, ועל פיק אנד רול בין הארדן לאיבקה, ובכל פעם מצאו עצמם שחקני הת'אנדר מול טבעת מיותמת שעה שנוביצקי וברנדן היווד הבלתי מתואמים בעליל הלכו לעזור על השחקן הלא נכון במקום הלא נכון.

4. בשורה התחתונה הנצחון היה אמנם של דאלאס, אבל סקוט ברוקס יכול לקחת לא מעט מהמשחק הזה, כמו למשל השימוש באיבקה כגבוה פיק אנד רול קלאסי (שימוש שהוזנח עד אימה לאורך העונה הסדירה), והמסקנה הפשוטה שאין שום סיבה בעולם לשמור על נוביצקי ב-1 על 1 בזמן שהוא מוקף בארבע נגרים שלא קלעו בדאבל פיגרס מאז שמשפחת קוסבי ירדה מהאוויר. קרלייל מצידו צריך בעיקר לא לשכוח את טייסון צ'נדלר על הספסל למשך כ"כ הרבה דקות ולהמשיך להאכיל את בריאה במה שהוא מאכיל אותו. למזלנו, לוח המשחקים של הפלייאוף עושה חיים קלים למכורים שבינינו, כך שכל התשובות לשאלות האלו ועוד הרבה אחרות יגיעו כבר מחר. ועד אז – יאללה נוביצקי!