להשתחרר באמת מהכלא: ג'רמיין פנאנט וסטוק רוצים לסגור מעגל בגמר הגביע האנגלי

"הכלא לא היה נחמד בכלל, אני לא מאחל לאף אחד להגיע לשם. אבל זה מה שקורה כשאתה מבצע טעויות - אתה משלם עליהן. אמנם זו הייתה רק תקופה קצרה, אך ממש לא מהנה, במיוחד לא בשביל אלה שאוהבים אותי. המצב הזה לא נגע רק לי: זה פגע בכל מי שקרוב אלי. סבתא שלי לא הייתה מסוגלת לאכול כלום במשך שבוע שלם. הרגשתי שפגעתי בכל מי שסביבי".

כך תיאר לאחרונה קשר סטוק סיטי, ג'רמיין פנאנט, את התקופה (31 ימים) בה שהה בבית הסוהר "וודהיל" במילטון קיינס עם מספר האסיר MX7372 במרץ 2005, לאחר שנתפס נוהג בשכרות, תחת שלילה וללא ביטוח. דווקא מן הבור העמוק הזה ולאחר עבר אישי ופלילי קשה מאוד וילדות בעייתית, הצליח פנאנט לגייס כוחות נפשיים על מנת לנתב לעצמו את הקריירה בצורה חיובית. דומה שניצחון על מנצ'סטר סיטי וזכייה בגביע האנגלי יהוו סגירת מעגל אדירה עבור השחקן בן ה-28, שנחשב כבר בנעוריו לדבר הגדול הבא של אנגליה כששיחק בפעם האחרונה שלו בוומבלי (לפני חצי הגמר מול בולטון כמובן) עם נבחרת הנוער של אנגליה מול ארגנטינה וקרלוס טבז.

ב-12 השנים שחלפו מאז, פנאנט מצא את עצמו מבלה בעיקר על הספסל או בחקירות, מעצרים ולילות רווים אלכוהול במועדונים. עכשיו הוא רוצה להוכיח שכל זה מאחוריו ושרגעים כמו אלה בהם עלה למשחק ליגה עם אזיק אלקטרוני על הרגל לא ישובו, והפעם הבאה שיבקר בבית הסוהר תהיה כאשר יגיע לבקר את אביו, ששוהה במאסר מאז 2008 בגין סחר בסמים.

הסיפור של ג'רמיין לויד פנאנט מתחיל ב-15 בינואר 1983, כשנולד למשפחה קשת יום בנוטינגהאם, באזור מדואס הידוע לשמצה בשל העוני, הסמים והפשע. אמו של פנאנט מתה ממחלת הסרטן כשהיה בן שלוש, והוא למעשה נותר כבן הבכור מבין ארבעה ונאלץ לעזור בטיפול בהם. אגב, בשנים הללו הוא אפילו לא למד קרוא וכתוב. "זו הייתה תקופה קשה מאוד", אמר פנאנט בראיון לאינדיפנדנט, "היה הרבה פשע, הרבה נשק וסמים בשכונה וזה רק הלך והידרדר. למזלי היו לי חברים שדאגו לשמור עליי מחוץ לצרות ובכל פעם שהלכו לבצע פשע או משהו דומה היו אומרים לי: 'אנחנו הולכים עכשיו ולא רוצים שתבוא איתנו'".

הקבוצה המקומית, נוטס קאונטי, גילתה במהרה את הכישרון שפותח על ידי אביו גארי, שהיה כדורגלן חצי מקצוען בעצמו, וצירפה אותו לתכנית YTS שלה (youth training scheme). שם שיחק פנאנט עם ילדים שמבוגרים ממנו בכמה שנים (הוא היה אז בן 14) ולמעשה עבר להתגורר באקדמיה יחד איתם, על אף שהתגורר מרחק 10 דקות הליכה מהאקדמיה. אנשי נוטס פשוט רצו להרחיק את הילד מהסביבה.

בינואר 1999 וכשהוא עוד לא בן 16, גילתה ארסנל את הכישרון ורכשה את פנאנט תמורת 2 מיליון ליש"ט, מה שהיה סכום שיא באנגליה עבור שחקן נוער באותם הימים. אבל הקשר הצעיר לא בדיוק הסתדר בצפון לונדון, איחר לאימונים וברח בחזרה למשפחה בנוטינגהאם בכל פעם שנקלע לבעיה. גם הקריירה שלו לא הלכה לשום מקום ובשבע השנים שלו בארסנל רשם 26 הופעות בלבד, רובן כמחליף, ושלושה שערים כולם בבכורה שלו מול סאות'המפטון.

מהר מאוד מאס מנג'ר התותחנים, ארסן ונגר, בהתנהגות של הקשר הצעיר ושלח אותו לתקופות השאלה בווטפורד, לידס ובירמינגהאם, בה גם אירעה התקרית בגינה נשלח לכלא. ונגר החליט להצמיד לפנאנט את קפטן ארסנל טוני אדמס, שמחזיק בעצמו בעבר פלילי, שהות בכלא והתמכרות לאלכוהול. אדמס תמך בו, אך התמיכה המשמעותית ביותר הגיעה מסטיב ברוס ובירמינגהאם שהחליטו לרכוש אותו מארסנל למרות ההסתבכות.

העונה בבירמינגהאם, 2005/6, הייתה הראשונה בה הצליח פנאנט לשמור על יציבות, לתפוס מקום בהרכב ולבשל 10 שערים, אך גם לרדת ליגה. למרות זאת, החליטה ליברפול לקחת את ההימור ולשלם 6.7 מיליון ליש"ט עליו. ההתחלה באנפילד הייתה מצוינת כשפנאנט נבחר לשחקן המצטיין כבר בבכורה שלו מול מכבי חיפה במוקדמות ליגת האלופות.

באותה עונה הגיעו המייטי רדס לגמר ליגת האלופות, בו הפסידו למילאן 2:1, במשחק בו פתח פנאנט בהרכב והיה אחד הטובים על הדשא. אלא שבעונה הבאה, 2007/8, רפא בניטז מאס באיחורים שלו לאימונים וניסה לאלץ אותו לעזוב. מי שקלט אותו בזרועות פתוחות בינואר 2009 היה לא אחר מאשר אדמס עצמו ופורטסמות, שקיבלו אותו בהשאלה. אך גם חצי עונת ההשאלה בפראטון פארק לא הייתה סיפור הצלחה ופנאנט נשאר שחקן חופשי, לאחר שליברפול לא רצתה להאריך את החוזה שלו.

לפני עונת 2009/10 החליט פנאנט לנסות את מזלו בספרד, לאחר שקיבל הצעה להצטרף לסראגוסה. בדרך הוא גם תקף את בניטז כשאמר: "אני לא מבין מאמנים כמוהו. רגע אחד הוא אומר לי לשחק בקו, אחר כך הוא צועק עלי לבוא לאמצע. אני לא יכול לשחק ולהביא את היכולת שלי לידי ביטוי כך. הגישה הזו גורמת לי להוציא את כל הדברים הרעים".

בסראגוסה, פנאנט היה כישלון חרוץ. מעבר למספרים העלובים שרשם, הוא פשוט התקשה להתאקלם. האיחורים חזרו על עצמם (שלושה בשבועיים) וגרמו למאמן חוסה אורליו גיי להשעות אותו, כשבנוסף לכך הוא שוב נתפס נוהג במהירות מופרזת ופשוט לא הצליח להבין את שאמרו חבריו לקבוצה והמאמן. "כשהייתי בספרד, הייתי חוזר הביתה לטלויזיה בספרדית שלא הבנתי והייתי פשוט יושב ומשחק ב-XBOX שמונה שעות ברציפות, הייתי בודד".

את המפנה בקריירה של פנאנט אפשר וצריך לחלק לשלושה. החלק הראשון הוא כמובן השהייה בכלא, שדווקא הקשר הודה בדיעבד שגרמה לו להתאפס מעט. "היה לי הרבה זמן לבד, מפני שלא היה לי חופש במשך חודש", אמר פנאנט, "וזו הייתה נקודת מפנה מבחינתי. התקופה הזו שינתה אותי, גרמה לי להתבגר ובעיקר לא לרצות לחזור לשם יותר". הנקודה השנייה היא לידתו של בנו, טריי, שגרמה לפנאנט לדבר על תהליך התבגרות שעבר ושהפך אותו לאדם טוב יותר: "אני רוצה מאוד לשוחח עם שחקנים צעירים ולהדריך אותם מניסיוני איך צריך להימנע מטעויות. הדבר הכי חשוב מבחינתי יהיה להסביר את זה לבן שלי בבוא היום. היום המשפחה שלי בריאה ומאושרת וזה הופך אותי להיות אדם יותר רגוע".

החלק השלישי בשינוי שעבר פנאנט הוא ללא ספק המעבר לסטוק סיטי והחיבור המצוין עם המנג'ר טוני פוליס, שהוליד בינתיים 8 בישולים ו-3 שערים. כל זאת לאחר שהרבה גבות הורמו בקיץ האחרון כשהמנג'ר הוולשי החליט לצרף את פנאנט, דווקא לעמדה בה השחקנים של פוליס עובדים הכי קשה, ויש לו גם הוכחות לכך, ולקבוצה שסופגת ביקורת על כך שהיא כובשת את מרבית שעריה ממצבים נייחים ולא מגלה הרבה יצירתיות. "אני מרגיש שסוף סוף מצאתי את היציבות שחיפשתי כל השנים", אמר פנאנט, "טוני אוהב שהקשרים בכנפיים עובדים הכי קשה ואני חושב שאני ומאט אטרינגתון מכסים יותר שטח מאשר כל הקבוצה ביחד".

גם פוליס עצמו התלהב מהשידוך ודיבר על פנאנט מעט אחרי שסטוק השלימה את רכישתו. "הדבר הכי חשוב אצל ג'רמיין היה לגרום לו להרגיש בנוח ועכשיו כשהצלחנו בזה, אני בטוח שהוא יילך ויהפוך לחלק הרבה יותר משמעותי בקבוצה ויוביל אותה להישגים". אחרי הניצחון 0:3 על וולבס לפני פחות מחודש, פוליס כבר נשמע פחות מאופק כשאמר: "הוא הבין מה המשמעות של להגיע למועדון בו כולם עובדים קשה והוא עובד יותר קשה מכולם. זה פשוט מרגש ונפלא לראות דברים כאלה משחקן שכולם סיפרו לי עליו שהוא עצלן".

ג'וני קרוס, שמסקר את סטוק סיטי עבור הדיילי מירור, משוכנע ש"לפנאנט תמיד היה הכישרון ואין הרבה שחקנים בפרמיירליג שיודעים להגביה כדור כמוהו". לוואלה! ספורט אומר קרוס כי המעבר לסטוק סיטי עשה לפנאנט טוב: "לשחקני אגפים יש השפעה עצומה על המשחק של סטוק ופנאנט פשוט מושלם לשיטה הזו. אני בטוח שבסוף העונה יהיו מועדונים גדולים יותר שירצו אותו והוא יצטרך לבחור. צריך לזכור שאפילו היום ארסן ונגר מעריך אותו מאוד. ממה שאני רואה, פנאנט נהנה ומאושר מאוד בסטוק".

פנאנט אמנם התבגר, נהנה מיחסים טובים עם שחקני סטוק ולא פחות חשוב גם עם הקהל, אך עם עולם הרכב עדיין יש לו כמה בעיות. אחת כזו הייתה בינואר כשסראגוסה קיבלה אינספור פניות מהמשטרה המקומית לאחר שרכב פורשה בשווי 98 אלף ליש"ט חנה בחניון של הרכבת המקומית וצבר קנסות כבדים. במועדון מיד הבינו למי שייך הרכב עם הכיתוב P33NN וכשפרצו למכונית התפלאו לראות שהמפתחות היו כל הזמן על המושב הקדמי. הפתעה לא פחות גדולה הייתה כשהם פנו לפנאנט, שטען שהוא בכלל לא זוכר שיש לו פורשה. כנראה שבכל זאת יש דברים שלא משתנים.