כלכלת שוק

האורח הכי בולט ביממה האחרונה בלובי של בית המלון בו ממוקמת מכבי תל אביב, היה האושר. בבוקר שאחרי חצי הגמר, שררה בלובי המולה עליזה שהזכירה יותר סאבוויי ניו יורקי מאשר מלון יוקרה. בליל הניצחון ישב הבעלים דיויד פדרמן בלובי עד מאוחר וגם המאמן דייויד בלאט בילה עם משפחתו שהגיעה מישראל. בבוקר שקעה כל החבורה בספות ובכורסאות ופטפטה. אך איש במכבי אינו שוכח שהנינוחות הזו אמורה להיות מוחלפת מחר בתוקפנות ממוקדת. הצהובים יודעים שהפעם זה משחק על כל העונה. חוזרים הביתה עם אחד מהשניים: גביע היורוליג, או לב שבור.

בשיחות פנימיות ניסה הצוות המקצועי למוסס את תחושת השובע. דיברו שם עם השחקנים על "היוקרה בין שני המועדונים ומשחק יוקרתי", ושוב פי?זמו לאוזניהם את המנטרות: "בואו נשחק את המשחק שלנו, את מה שהצגנו כל העונה – הגנה חזקה ומשחק קבוצתי". על התעמולה הפסיכולוגית הזו אחראיים בלאט וגיא גודס והם עושים את זה בהתמדה עיקשת של גורו.

רק בצהריים המהומה שככה מעט. לאחר ארוחת צהריים סרו השחקנים לחדרם לנוח, לא לפני שעברו, כמובן, תדרוך וידאו טקטי. מהבחינה הזו ביקש הצוות המקצועי מהשחקנים להתמקד בריבאונד, ואף מפני היכולות של באטיסט , סאטו וכמובן דימיטריס דיאמנטידיס.

ניכר בשחקנים שהם אוגרים כל טיפת אנרגיה לקראת מחר: אף אחד מהם לא ירד לבאר של המלון או החוצה ממנו, למעט יניב גרין הפצוע שיצא לעיר. ואולי לא צריך לצאת העירה, כאשר במלון עצמו יש מונומנטים מעניינים כמו השלט הענק עם של הפיינל פור, המתנוסס על אחת מפאותיו (גובהו כנראה בהשראת גובהה של "הסגרדה דה פמיליה") ואשר נושא את סמליהן של ארבע קבוצות הפיינל פור.

ובלאט? אם מישהו חשב שהמאמן יכול כעת לנוח, הוא טעה. בראיון לוואלה! ספורט! אמר פדרמן כי אולי יצטרכו לבנות את מכבי מחדש בעונה הבאה. נראה שבלאט החל כבר במלאכה: למחרת הניצחון הוא מצא את הזמן לשבת בפינה מרוחקת עם שני סוכני שחקנים ולדבר עימם על העונה הבאה. סביר להניח שמדובר ב"גיבוי שבדרך", למקרה שמכבי תאבד חלק משחקניה.

קו התפר שבין הניצחון למשחק גמר נוצל לא רק להרגעה ולהתססה מחדש, אלא גם להצטלמות עם מספר אוהדי פנאתינייקוס שהגיעו למלון של מכבי. השחקנים היוונים מצדם, הפגינו ביטחון כשיצאו אל עבר האוטובוס שהמתין להם בחוץ. גם המאמן זליקו אוברדוביץ', נראה מחויך. בלאט ממש לא מתכוון ליפול במלכודת הדבש הזו.

מדי פעם מגיעים למלון של מכבי חסרי המזל: אוהדים מיואשים שהגיעו לגשש אם מישהו יכול לעזור ולהשיג להם כרטיס למשחק הגמר. אך לשווא. גם המפלט האחרון, כלומר המפקדה של פדרמן ומזרחי, מכזיב. "אין כרטיסים בשום מקום! זה פשוט לא ייאמן. אני והחבר שלי מנסים בכל מקום", מתוסכלים האוהדים. ויש להם סיפור אימים: "אתמול, דקות לפני חצי הגמר, אב ובנו קנו מאוהד סיינה כרטיסים ב-700 יורו, והכרטיס לא עבד והם לא נכנסו- האבא כמעט התעלף שם!".

אוהד אחר הוסיף: "אני כבר מיואש. מוכן לשלם 1000 יורו- כל מחיר- אבל לא מוצא כרטיס".

המחסור באשרות-כניסה אל היציעים אינו רק מנת חלקם של האוהדים הצהובים. גם אוהדי פנאתינייקוס מיואשים. "לי אין כרטיס. יש כאן לפחות 3,000 אוהדים, אבל אין כרטיסים. אנחנו למשל שמונה חברים כאן, ורק לארבעה יש כרטיסים", אומר ניקוס אנאסטקולוס , אוהד אוהד פנאתינייקוס המתגורר באתונה.

תלונות להנהלת היורוליג? תשכחו מזה. האוהדים יודעים אל מי לנתב את העוינות: "כאן בברצלונה יש שוק שחור של כרטיסים. אוהדי מכבי המשוגעים הם שהעלו את המחירים בשוק הזה לרמות מטורפות", קובל אנאסטקולוס. "המחיר הממוצע הוא 700 יורו, אבל שמעתי על אוהדים מטורפים שקנו ב-2,000 יורו. חבר שלי רצה לשלם 350 ובא אוהד של מכבי ושילם 700. אנחנו מחפשים כרטיס בכל מקום. אולי האוהדים של מכבי עשירים – אבל אנחנו היוונים, פחות". אכן צרת רבים, לא נחמה בכלל. לאוהד הזה אין ספקות לגבי הפייבוריטית. "יש לנו את אוברדוביץ' כבר הרבה שנים ויש שם שילוב טוב של שחקנים צעירים שרעבים לגביע".

ובינתיים, אוהדי מכבי נותרו קירחים מכאן ומכאן: מצד אחד אין כרטיס, מצד שני אין חשק לטייל בעיר. משוטטים לא כדי ליהנות, אלא כדי לצוד כרטיס בדקה ה-90. "אני כבר מיואש, מחפש בכל מקום ולא מוצא", מספר אחד מהם בתסכול, "חשבתי שיהיה בסדר ושאוהדי ריאל ייפטרו מהכרטיסים, אבל עכשיו גם ב-700 יורו קשה כבר להשיג".

המצ'-אפ בין בלאט לאוברדוביץ' התחיל עוד לפני הגמר. אמנם במסיבת העיתונאים הם חייכו זה לזה והפגינו יחסים לבביים, אך הערב, אחד מהם יישלח הביתה עירום ועריה מהתואר. אם היה מד לחץ, סביר להניח שאצל בלאט המחוגים היו קרובים יותר לאזור האדום. אוברדוביץ' הוא משוכה קשה בעבורו. אחרי הכול, מדובר במאמן שהיה 12 פעמים בפיינל פור, מעוטר ניסיון וחמוש במחסנית טעונה של תארים.

הערב תהיה לבלאט הזדמנות לעשות היסטוריה אישית ולשדרג את עצמו ביוקרה אלפי מונים, אם יזכה בגביע יורוליג ראשון שלו כמאמן ללא גרשון לצדו, והוא מודע לכך. הוא יכול לשאוב עידוד מדעתו של המאמן רוני בוסאני עליו. "היום דיוויד הוא ברמה הגבוהה ביותר של המאמנים באירופה", סבור בוסאני. "העובדה שלאוברדוביץ' יש יותר שנות אימון עדיין לא מורידה ממנו. לדיוויד כבר יש המון שנים של אימון וניסיון, הוא לקח תארים והגיע למקומות הכי גבוהים. אני לא רואה יתרון לאוברדוביץ'".

עם זאת, גם בוסאני מודע למעמדו של היריב. "אוברדוביץ' הוא ללא ספק מאמן בכיר והשופטים נותנים לו כבוד. בנקודה הזאת גם דיוויד מקבל, גם לו השופטים נותנים כבוד – אבל ללחץ שמפעיל אוברדוביץ' יש השפעה בסופו של יום. אבל תלוי מי יהיו השופטים, ככה שאי אפשר לקבוע אם הדבר הזה ישפיע".

בוסאני סבור שניהול המשחק משמעותי במיוחד במקרה הספציפי של הגמר. "פנאנתייקוס יכולה לשחק עם הרכב מסוים - שלושה גבוהים, שלושה נמוכים, ארבעה נמוכים או ארבעה גבוהים - מיד מסתכלים על זה ומיד עושים את ההתאמות או שלא. לכל דבר יש יתרונות וחסרונות. אני לא רואה קבוצה שפותחת פער שיגמור את המשחק כמו שמכבי עשתה מול ריאל".

לכל ניצחון יש מחיר, ובמקרה של מכבי זה עלול להיות ג'רמי פארגו. הניצחון בחצי הגמר הזניקה עוד יותר את מניותיו ומכבי צריכה להתחיל לחשוב על החיים בלעדיו.

הגארד האמריקאי ביצע בחודשים האחרונים קפיצת מדרגה מרשימה. בתחילה העונה, בכל פעם שנשאל כיצד יסתגל לרמות הגבוהות, הוא ענה בביטחון: "כדורסל זה כדורסל". ואמנם, גם ברגעי המאני טיים, ובראשם הסדרה נגד קאחה לבוראל, הוא יישם הלכה למעשה את השקפתו. לא לחינם נבחר אתמול פארגו לאחד מעשרת המצטיינים של היורוליג. לבוש חליפה אפורה, הוא נראה נרגש.

המאמן אלעד חסין סומך ידיו על אות ההצטיינות הזה. "האיש של מכבי זה ג'רמי פארגו", הוא אומר בביטחון. "אני לא זוכר שחקן שנה ראשונה ביורוליג וכל כך צעיר, שלוקח קבוצה על הגב ומוביל אותה בצורה יוצאת דופן למשחק הגמר", סבור חסין. "השליטה שלו בקצב הסלים כשצריך, ובמיוחד יצירת מצבים לאחרים – הופכות אותו בעיניי ל-MVP של היורוליג, כאשר הוא גובר על דיאמנטידיס הכול-יכול של פאו".
אבל ייתכן שמכבי תיאלץ להתעורר בקרוב אל בוקר ללא פארגו, ושהערב הוא ילבש את מדיה בפעם האחרונה באירופה. השחקן רוצה NBA, ובינו לבין מכבי יש פערים גדולים. גם הבעלים דיוויד פדרמן כאמור אינו מייפה את התמונה. "ייתכן שמכבי תצטרך לבנות את עצמה מחדש", הוא הודה.

הנהלת מכבי מקבלת את הקרדיט להגעתו של פארגו, אבל היא לא מקבלת יותר מדי טפיחות חיבה. היא ספגה לא מעט ביקורת על החלטתה לשחק ביום הטעון כל כך – ערב יום הזיכרון. במכבי כבר הפכו גבעות והרים לשנות את המועד, ובכל אופן יש הסכמה גורפת שאם יזכו בגביע – ברור שלא יחגגו, ויקיימו טקס מינימלי. כשהמאמן דיוויד בלאט נשאל על התרחיש שיתקיים אם יהיו מספר הארכות. "אלא אם כן נגיע לארבע הארכות, לא נגלוש ליום הזיכרון. אחרי שהמשחק יגמר נקיים את הטקס שלנו והחיים יימשכו. אני חושב שזו לא אפשרות ריאלית שהמשחק יגלוש ליום הזיכרון. אם זה יקרה, אצטרך לקחת החלטה קשה", ענה בלאט.

במכבי ברור שלשחק ביום כזה, זה דבר רחוק מלהיות אופטימלי, אך עדיין לוטשים עין חומדת לגביע. מה יהיה אם יזכו? אלו כבר צרות של עשירים.