פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        לא מתפשרים על נוחות

        מכבי תל אביב קיבלה כביכול את היריבה הקלה ביותר מבין הקבוצות שיופיעו בחצי גמר הפיינל פור. אם כך, מדוע גם בריאל מדריד חשים כך? אודי הירש מנתח

        1. עוד לפני שפיינל פור 2011 יצא לדרך, כבר אפשר לקבוע שהרכב הקבוצות בו הוא המוזר ביותר מאז יצא המפעל לדרך. ברצלונה, שטיילה לתואר בעונה שעברה ונראתה כמי שבונה שושלת שתשלוט ביבשת הרבה שנים, כלל לא העפילה למשחקי ההכרעה שנערכים באולמה הביתי. יריבתה בגמר, אולימפיאקוס, הודחה ברבע הגמר למרות ניצחון ב-48 הפרש על סיינה במשחק הראשון. פנאתינייקוס היא המועמדת הבכירה לזכייה על אף שאיבדה בקיץ את כוכבה הגדול לאותה אולימפיאקוס, שגם מובילה את הליגה היוונית. סיינה סבלה מפציעות, הפסידה פעמיים בתחילת הטופ 16 וספגה את אותה תבוסה משפילה בתחילת ההצלבה. ממכבי תל אביב איש לא ציפה להגיע לכאן בתחילת העונה. אולם אפילו בנוף האפרורי הזה מתבלטת ריאל מדריד: העונה שלה היתה כל כך בינונית, שאפילו מאמנה התייאש והתפטר.

        2. ריאל מדריד היא קבוצה מתסכלת. יש לה הרבה כישרון, אבל הכדורסל שלה כמו בולם את יכולותיהם של שחקניה. האחראי המרכזי לכך, למרבה האירוניה, הוא המאמן המתפטר בעצמו, אטורה מסינה: במקום לנצל את נוכחותם של גארדים כמו סרחיו יול, סרחיו רודריגז, פבלו פריג'יוני וקליי טאקר למשחק מהיר המתבסס על התקפת מעבר, בחר האיטלקי המעוטר בכדורסל איטי ומיושן, עם הרבה חסימות לקלעים ומסירות פנימה לגבוהים. גם בצסק"א השיטה היתה דומה, רק שבמוסקבה יישמו אותה שחקנים כשרוניים יותר ואינטליגנטיים יותר. הקצב האיטי מכתיב תוצאות נמוכות: באף אחד ממשחקי רבע הגמר מול ולנסיה, הפעם תחת עמנואלה מולין, לא קלעה ריאל יותר מ-75 נקודות.

        3. התוצאות הנמוכות הן פרי משחקים איטיים, אבל הן לא מעידות בהכרח על הגנה מושלמת. במשחק ההפסד מול פואנלברדה ביום ראשון בלטו הבעיות של ריאל דווקא בתחום זה. אנטה טומיץ', עם 2.20 מ', אינסוף תנועות עם הגב לסל ומסירה טובה, הוא הציר המרכזי (ולעיתים גם הרכז האמיתי) של התקפת ריאל, אבל בהגנה הוא יוצר בעיות קשות. הוא מתקשה לעצור גבוהים פיזיים או אתלטיים ממנו, ומתקשה בעזרה בפיק אנד רול. אלו בשורות מצוינות למכבי: פרט לכך שהפיק אנד רול הוא המהלך המרכזי בהתקפה שלה, אף אחד מהגבוהים של ריאל, אולי פרט לפליפה רייס, לא מסוגל לעצור לבדו את סופוקליס שחורציאניטיס. אולי זו הסיבה לכך שמולין השתמש ביום ראשון לא מעט בהגנה אזורית, שנראתה לא מתורגלת ומלאת חורים.

        4. למרות כל זאת, ריאל רחוקה מלהיות קבוצה חלשה. היתרון המרכזי שלה על מכבי הוא העומק העצום. היא יכולה להציב שתי חמישיות זהות ברמתן, ולעיתים נדמה שהחמישיה השניה עולה באיכותה על הראשונה. המחליפים רודריגז, טאקר, וליצקוביץ', פישר וניקולה מירוטיץ' הצעיר והמוכשר יכלו להוביל קבוצות רבות ביבשת. הנתון הזה משמעותי במיוחד מול מכבי, שסובלת מסגל קצר. ולמרות התוצאות הנמוכות, לריאל יש לא מעט שחקנים שיכולים להתפוצץ פתאום, כשטאקר ויול, היחיד בקבוצה שחודר לטבעת באופן עקבי, הם המאיימים מכולם. מעל הכל, ריאל היא קבוצת הריבאונד – וגם ריבאונד ההתקפה – הטובה ביורוליג. לאור הכושר המפוקפק של שחורציאניטיס והיעדרו של פרקינס – להזכירכם, הריבאונד המוביל בקבוצה – בלאט צריך להיות מוטרד.

        5. ההתלבטות העיקרית של בלאט לפני המשחק תהיה קשורה, קרוב לוודאי, להגנה שבה מכבי צריכה להשתמש מול הספרדים. על פניו, התשובות ברורות: שילוב של לחץ על כל המגרש, יחד עם שילוב בין אישית להגנות מעורבות אישית-אזורית על חצי מגרש. כך הוציאה מכבי קבוצות מאומנות, כמו קאחה לבורל למשל, מהשבלונה שלהן. אלא שהדרך שבה גברה פואנלברדה על ריאל יכולה לספק לצוות המקצועי של מכבי נקודה למחשבה: היא עשתה זאת עם מעט מאוד תחכום או הברקות טקטיות ולא ניסתה להוציא את ריאל מהשבלונה, פשוט כי ריאל שבלונית גם מול הגנה אישית רגילה. דווקא שמירת לחץ של מכבי יכולה לגרום ליול ולפריג'יוני לרוץ ולפרוח, בעוד הגנה אזורית תאלץ את מולין לשחק בהרכבים נמוכים – וריאל טובה ומסוכנת יותר בהרכבים האלה. בכלל, לפני שהוא דואג לעצור את יול, טומיץ' וטאקר, בלאט עדיין לא באמת יודע מה שווה החבורה שלו בלי השחקן המשמעותי ביותר שלה. לכן, על אף שהיריבה של מכבי בחצי הגמר היא הנוחה ביותר, ייתכן מאוד שאנשי ריאל חושבים בדיוק אותו דבר על הקבוצה שממול.