כנראה שלקבוצות גדולות ובארסה בתוכן יש לעתים לא מעט השפעה על השופטים ועל האנשים שממנים אותם. שופט הכדורגל האנגלי לשעבר גרהאם פול, שכותב טורים לדיילי מייל האנגלי, ניסה לענות על השאלה האם למועדונים ולמאמנים באירופה יש אכן השפעה ומהי גודלה, וחשף כמה סודות מעניינים מחדרי ההלבשה של שני המועדונים: "המקום האהוב ביותר עליי לשיפוט היה הקאמפ נואו, אבל שפטתי שם רק משחק אחד. זה היה המשחק השני של רבע גמר ליגת האלופות כשברצלונה הפסידה ליובנטוס. לא הייתה אף שריקה שעוררה מחלוקת אצל מי משני הצדדים, כשלבסוף בארסה הודחה. לצערי, בחמש העונות הבאות שלי עד הפרישה לא חזרתי לשפוט שם. מוזר".
בתוך כך, פול לא חסך גם ביקורת מרומזת מז'וזה מוריניו, עליו סיפר: "כשהוא הצטרף לצ'לסי הוא הזמין אותי למתקן האימונים של הקבוצה כדי להרצות בפני השחקנים. מוריניו הציג אותי לא רק כשופט מספר 1 באנגליה אלא בכל אירופה. אחרי אחד המשחקים בסטמפורד ברידג' בו ניצחה צ'לסי 0:1 את מנצ'סטר יונייטד, נכנס מוריניו לחדר ההלבשה של השופטים ושאל אותי האם נוח לי ואני מרוצה. הערתי לו על כך שקיים מחסור במספר אביזרים. בביקור הבא שלי במקום, החדר עבר שיפוץ מאסיבי ונראה מרשים ביותר. היה ניתן למצוא שם מסך טלוויזיה גדול שטוח, מקלחות חדשות ומפנקות ושירותים אקסלוסיביים".
***
גם מבחינת מספרם של הכרטיסים האדומים שנשלפים לחובתה ולחובת היריבה שמולה לא נראה שבארסה מקופחת. העונה בליגה הספרדית ספגה הקבוצה רק שניים. לשם השוואה, ריאל ספגה שבעה. ב-2009/10 נרשם שוויון של חמש הרחקות לכל קבוצה, כשב-2008/9 שוב "ניצחה" ריאל את בארסה עם 5:8. שופטי הצמ'פיונס ליג הניפו העונה שלושה אדומים לשחקני ריאל: שניים מהם, לצ'אבי אלונסו וסרחיו ראמוס, היו עקב בזבוז זמן, הוראה שכנראה הגיעה מגבוה. עם זאת, השלישי, לפפה היה קריטי ביותר והגיע מול...בארסה, שלא ראתה העונה אף כרטיס בצבע כזה (זאת אם לא מחשיבים את ההרחקה של השוער המחליף פינטו בקטטה שפרצה בהפסקת הקלאסיקו). בשתי העונות הקודמות, לחובתם של הקטלאנים נזקף כרטיס אדום אחד בכל עונה, בעוד ריאל הצליחה להישאר שלמה עם 11 שחקנים. עם זאת, צריך לזכור שריאל שיחקה פחות כשלא עברה בשנתיים הקודמות את שמינית הגמר.
הנתון השני הוא, כאמור, לגבי מספר ההרחקות של היריבה. נאמר, גם בנתון השני, כמו בראשון, אין בעיה עם כרטיס אדום כל עוד הוא מוצדק. העונה זכתה בארסה פעמיים בשלבים המכריעים ליתרון מספרי; מול ארסנל, במצב של 1:1 במשחק הגומלין (רובין ואן פרסי) ומול ריאל כאמור, במצב של 0:0. בשני המקרים השליפות היו מפוקפקות מאוד והביאו לביקורת רבה על השופטים. אצל יריבות הבלאנקוס רק טוטנהאם (המשחק הראשון ברבע הגמר) נשארה ב-10 שחקנים, כשפטר קראוץ' ראה אדום (שני צהובים, שהיו הרבה יותר נחרצים). בעונה שעברה ראתה בארסה אדום אחד לחובתה (קרלס פויול בדקה ה-84, במשחק הראשון ברבע גמר מול ארסנל), וזכתה ליתרון מספרי חשוב החל מהדקה ה-28 אחרי הצהוב השני של טיאגו מוטה מאינטר במשחק השני בחצי הגמר.
***
את הרומן האסור שלו עם מדיניות השופטים כלפי ברצלונה החל מוריניו כבר בעונתו הראשונה בצ'לסי, 2004/5. אז האשים המאמן הפורטוגלי את פרנק רייקארד, כשטען שזה ניגש לחדר ההלבשה של השופט אנדארס פריסק בהפסקה, מה שהביא לאחר מכן, כך על פי טענת מוריניו, להרחקתו המפוקפקת של דידייה דרוגבה במשחק הראשון בשמינית הגמר. גם עונה לאחר מכן נותר מוריניו בנחיתות מספרית מול בארסה כשאסייר דל הורנו הורחק במשחק הראשון בשמינית (דקה 37) באדום מפוקפק.
מאז ואילך מתהלך מוריניו בהרגשה של קיפוח וטוען לקשירת קשר. למרות זאת, שלושה מאמנים אחרים שגם חוו אכזבה מהשופטים במשחקים מול ברצלונה, קרלו אנצ'לוטי ארסן ונגר וחוס הידינק, סבורים אחרת. בגומלין חצי גמר 2006 שער של אנדריי שבצ'נקו ממילאן נפסל על ידי מרקוס מרק בטענת עבירה לא ברורה על קרלס פויול טרם הכיבוש. אנצ'לוטי, בניגוד לקולגה הפורטוגלי, לא הסתער על השופט והשלים עם המצב. כשנשאל לא מכבר לאור טעויות השיפוט החוזרות ונשנות, אמר לגבי אותה החלטה: "זו הייתה טעות. קונספירציה או צירוף מקרים? אני חושב שצירוף מקרים. אני רוצה לחשוב שאין דבר כזה קונספירציה. כדורגל זה כדורגל. שופטים יכולים לטעות, אני רוצה לחשוב שהכל כשר והכל ברור בגלל שזו העבודה שלי".
ונגר שהודח עם התותחנים ברבע הגמר השנה, נוטה שלא להסכים עם מוריניו ורוצה להאמין שאין הטיה של השופטים לצד זה או אחר. "קשה לי כרגע להתייחס לשאלה כזאת כי ארסנל הייתה מעורבת בתקרית דומה לא מזמן", אמר המנג'ר הצרפתי. "אין ספק שברצלונה זכתה העונה במספר יתרונות, אולם אני חושב שהם נגרמו כתוצאה מטעויות. עם זאת, השחקנים שלהם מגזימים בתיאטרליות שלהם, אבל בכל זאת הם משחקים את הכדורגל הכי יפה באירופה נכון לעכשיו ועל זה צריך לתת להם את הקרדיט".
