פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        מבחן החוד של מסי

        מאז שגווארדיולה בנה לו את עמדת "החלוץ המדומה", השחקן הטוב בעולם העלה את המספרים שלו. אבל במאני טיים רואים גם כמה זה פוגע בדויד וייה ועד כמה הגיע הזמן של מאמן בלאוגראנה לאלתר. להזכירכם, עם חלוץ באמצע ומסי באגף ברצלונה שלטה בגמר הגביע, וגם זכתה באיזה טרבל

        בשבת האחרונה, שלושה ימים אחרי ההפסד הכואב בגמר הגביע לריאל מדריד, ברצלונה ניצלה את משחק הליגה מול אוסאסונה כדי להתאושש לקראת מפגשי הקלאסיקו הבאים בחצי גמר ליגת האלופות. לפני המשחק נשאל פפ גווארדיולה באשר לתשישות של שחקניו ולשינויים אותם הוא מתכננן, כשהכוונה הייתה בעיקר לדויד וייה, ששבת מהבקעה במשך 11 משחקים ונראה סחוט ומתוסכל. "וייה הוא שחקן חיוני ובלתי ניתן להחלפה", השיב גווארדיולה, שבחר לתת מנוחה דווקא לליאונל מסי, שיבץ את וייה סוף כל סוף כחלוץ מרכזי וקיבל ממנו את השער הראשון בניצחון 0:2. זו הייתה הבשורה היחידה של ברצלונה ממשחק הבית הקל, בו גם כבש מסי את שערו ה-50 העונה אחרי שהחליף את וייה.

        ליאונל מסי, דויד וייה, ברצלונה (רויטרס)
        יכול להיות שהגיע הזמן להחליף עמדות? מסי לצידו של וייה (צילום: רויטרס)

        שאלת החלוץ המרכזי בברצלונה עלתה בעיקר בפתיחת העונה, כאשר וייה החל את דרכו במדי הבלאוגרנה בצורה מהוססת משהו וניסה להתאקלם לשיטה החדשה. הדומיננטיות של מסי כ'מספר 9 מדומה', לצד התרומה הנהדרת של וייה ופדרו מהאגפים בחציה הראשון של העונה, נתנו תחושה שהתקפת ברצלונה בלתי ניתנת לעצירה. הסיבוב השני, ובמיוחד העימותים הישירים עם ריאל מדריד שהסיקה את המסקנות המתבקשות מהחמישייה בקלאסיקו הראשון, מציירים תמונה אחרת לגמרי. ההתקפה של ברצלונה חורקת, השיטה נטולת אלטרנטיבות והצורך ברענון זועק לשמיים. בארסה אמנם נהנית ממסי משופר וקטלני מתמיד, אולם כרגע, בניגוד לחלקה הראשון של העונה, זה בא על חשבון הקבוצה.

        מציאות מדומה

        את הסיבוב הראשון בליגה סיימה ברצלונה עם 61 שערי זכות ב-19 משחקים – ממוצע של 3.2 שערים למשחק. מאז, ב-14 משחקי ליגה הוסיפה אלופת ספרד עוד 27 שערים – ממוצע של 1.9 למשחק. אם בתחילת העונה זכינו לראות את החבורה של גווארדיולה חוגגת עם רביעיות, חמישיות ואפילו שמינייה אחת, בחלק השני היא לא כבשה במשחק ליגה יותר משלושה שערים (אלמריה ספגה ממנה חמישייה בגביע ושחטאר דונייצק הייתה הקורבן בליגת האלופות).

        למרות שכמות השערים של ברצלונה פחתה באופן משמעותי, התלות במסי רק הלכה וגדלה. בעוד פדרו היה פצוע במשך כחודשיים והוסיף למאזנו שלושה שערי ליגה בלבד ועוד אחד בגביע מאז הפגרה (לא כבש מאז ה-26 בפברואר) וחברו וייה תרם ארבעה בליגה, אחד בליגת האלופות ואחד בגביע, כל העול ההתקפי נפל על מסי, שהוסיף למאזנו 19 כיבושים בחלקה השני של העונה והגיע ל-50 שערים העונה. "מסי רק השתפר כחלוץ מדומה", טען לאחרונה הוגו סאנצ'ז, חלוצה של ריאל מדריד בעבר. "הוא משחק בצורה חופשית, מעורב יותר במשחק וגורם נזק רב ליריבות. העמדה הזו מאפשרת לו להיות במרכז המגרש וגם לשחק עם הפנים לשער, בניגוד לחלוץ מרכזי קלאסי שמקבל בדרך כלל את הכדור כשהוא עם הגב לשער".

        מסי מספק את הסחורה מעמדת החלוץ, בה הוצב בפעם הראשונה על ידי גווארדיולה ב-2 במאי 2009. אותו ערב הסתיים עם צמד של 'הפשפש' ו-2:6 היסטורי של ברצלונה על ריאל בסנטיאגו ברנבאו, ומאז גווארדיולה ניסה זאת כמה וכמה פעמים. אחרי שנפרד מסמואל אטו ולא הסתדר עם זלאטן איברהימוביץ', החליט גווארדיולה לצרף את וייה, אחד החלוצים הטובים בעולם והסקורר שהוביל את נבחרת ספרד לזכייה במונדיאל, אך במקביל הפך את התפקוד של מסי בחוד לעובדה מוגמרת, לשמחתו הרבה של הארגנטינאי. "אני נוגע יותר בכדור וקרוב יותר לקשרים שמנהלים את המשחק במרכז המגרש", אמר מסי בחודש שעבר. "כן, האמת היא שאני מרגיש מאוד בנוח בתפקיד הזה".

        היותו של וייה חלוץ נטול אגו לעומת שני קודמיו, וכן העבודה הבלתי פוסקת והמחויבות הטקטית שלו, איפשרו לגווארדיולה להסיט אותו לאגף השמאלי מבלי לפגוע בהרמוניה. זה עבד עד שלב מסוים. העמדה בצד שמאל לא זרה לוייה. הוא אייש אותה בנבחרת ספרד ולעיתים רחוקות גם במדי ולנסיה. אלא שלשחק מדי פעם באגף זה דבר אחד, אבל לשנות את כל סגנון המשחק שלך במשך עונה שלמה זה כבר סיפור אחר. "לפעמים כואב לראות את החלוץ הטוב בעולם מתבזבז באגף", נכתב השבוע בעיתון 'ספורט' הקטלאני, אחרי שבירת הבצורת בה הזכיר וייה שהוא עדיין שועל רחבות קלאסי. "היכולת של וייה כחלוץ מרכזי מול אוסאסונה נתנה הרבה חומר למחשבה לגווארדיולה. הרי ברור איפה וייה מעדיף לשחק".

        אפשר גם אחרת

        עם כל הכבוד לאוסאסונה, המבחן האמיתי של וייה, מסי וברצלונה יהיה במשחקי חצי גמר ליגת האלופות מול ריאל מדריד, שכרגע נהנית מדומיננטיות בסדרה. בעוד ז'וזה מוריניו לא מפסיק לשנות ולהפתיע, נראה שעד עכשיו גווארדיולה מאחר בתגובות שלו. מי שהבריק בשנה שעברה עם שיבוצו המפתיע של דני אלבס כקשר ימני בברנבאו, התקבע על תבנית מסוימת ולא מוכן לחרוג ממנה, אף על פי שבשלב זה נראה כי מיצתה את עצמה בעימותים מול ריאל. מסי אמנם הרוויח מכך בפן האישי לאורך העונה ומציג מספרים מדהימים, אבל ברגעי האמת ברצלונה נפגעת מזה וחסרה את התפוקה של וייה, שנראה מותש מהמשחקים המרובים (פתח ב-30 מ-33 מחזורי הליגה) ומהמטלות הטקטיות.

        מאז גמר הגביע גווארדיולה שינה גישה, אך בינתיים זה תקף אך ורק למסיבות העיתונאים הלוחמניות ולהתנצחות הפומבית עם מוריניו. המפגש בליגת האלופות מספק למאמן ברצלונה הזדמנות לתקן טעויות על המגרש, שכן הרגעים הכי טובים של בארסה בשני המשחקים האחרונים מול ריאל היו בחצי השעה האחרונה של 90 הדקות בגמר גביע המלך. אז וייה שימש כחלוץ קלאסי בזמן שמסי ופדרו החליפו תפקידים באגפים. גווארדיולה זנח את השינוי הזה עם תחילתה של ההארכה, ונותר ללא הגביע.

        מטרת הצבתו של מסי כחלוץ מדומה היא ליצור לו שטח פעולה גדול יותר במרכז המגרש, לעומת מרחב המחייה הצר איתו התמודד כששיחק בעונות הקודמות באגף הימני. אלא שמוריניו למד את הלקח מהחמישייה בקאמפ נואו, ונתן לכך מענה עם הרכבתו של פפה כקשר אחורי שכל ייעודו הוא חיסולו של מסי, שאיבד 18 כדורים בגמר הגביע. התוספת של פפה מצופפת את מרכז השדה של ריאל עוד יותר, ובכך מקשה את החיים על הארגנטינאי. במצב כזה הוא יבוא טוב יותר לידי ביטוי דווקא באגף, שם יצטרך להתמודד עם שחקן אחד. "מסי הוא פנומן שמסוגל להכריע משחק בכל רגע נתון, אבל כמו בנבחרת, הוא לא יכול למלא את תפקיד החלוץ המרכזי לאורך זמן", טענו ב'קלארין'. "לעומתו, וייה הראה בגמר שהוא יכול להתמודד עם הנוכחות המאיימת של פפה ובאופן טבעי מרגיש נוח יותר במרכז".

        מסי, כאמור, חווה את העונה הטובה ביותר שלו מבחינה סטטיסטית. הכוכב הגדול של ברצלונה הבקיע העונה 50 שערים בכל המסגרות ובישל עוד 23, אך אם הקטלאנים יסיימו שוב ללא ליגת האלופות ההתקדמות תישכח במהרה. ב-2009, כששיחק בצד ימין ולצידו בהתקפה היו אטו ותיירי הנרי, תרם מסי פחות (38 שערים ו-18 בישולים) אבל זה לרגע לא פגם בדהירה של הקבוצה, שזכתה בטרבל והרוויחה את כל החלוצים שלה ברגעי האמת. כעת, במיוחד כשאין אלטרנטיבות על הספסל ושיטת המשחק מונעת ממנה להפתיע עם שימוש בכלים כמו כדורים ארוכים או הגבהות לרחבה, ברצלונה פשוט לא יכולה להרשות לעצמה לוותר על וייה. או כפי שאמר צ'רלי רשאק: "אם מסי ישחק בצד ימין וייתן 80 אחוז זה יספיק, כי לבארסה יהיה גם את וייה במרכז".