טביב והראל – החשבון הגיע

ההישג הכי גדול של בני יהודה הוא בכך שאת הניצחון על הפועל תל אביב היא השיגה קודם כל בכלים שלה: משמעת טקטית, עמידה נכונה, התקפות מתפרצות מתוכננות שמנצלות יכולת אישית בחלקים מאוד ספציפיים במגרש, שפשוט ביטלו את ההתקפה הכי טובה בארץ. הם הגיעו לשיא בחלק הנכון של העונה, להבדיל מהפועל תל אביב למשל.

לגבי הפועל תל אביב, ההפסד הזה הגיע בזמן והוא נועד להסביר להם שהדרך שלהם בחודש האחרון לא נכונה, עדיין בשלב שהם יכולים לתקן. האם הם יעשו זאת, זו שאלה אחרת. זה לא אניימה שפצוע או שחקן אחר שחסר. חיפה התגברה על סדרת פציעות קשה יותר. הפועל תל אביב הסתדרה עם סדרת בעיות מעיקה יותר. אלא שבמקרה של הפועל תל אביב, בעיות הניהול יצרו בסופו של דבר את האפקט. הקבוצה משכה את השקר הזה יותר מדי זמן, מתוך אמונה שזה יסתדר. אמרו ניקח אליפות ורק אחרי זה נסדר את הבעיות בהנהלה. זה לא עובד. זה לא עבד, וזה גם לא יעבוד. זה לטאטא דברים מתחת לשטיח. קודם מסדרים את הבעיות בהנהלה, אחרי זה זוכים באליפות. לא להיפך.

עכשיו קל להפנות לשחקנים עורף ולהאשים אותם בנפילה הקיימת, אבל הם רק התוצאה, לא הסיבה. לשחקני הפועל תל אביב עדיין יש אופי מצוין, כישרון רב, גישה בריאה למשחק, ועצם זה שהם עדיין במירוץ האליפות למרות כל הבעיות במועדון זה בכלל הישג. הם ורק הם משכו את העגלה ללא גלגלים. עכשיו הם פשוט נגררים אחר ההתרופפות במועדון, אחרי חוסר המשמעת במערכת. הכתובת היתה על הקיר, פשוט לא היה נוח להסתכל עליה כי הפועל תל אביב פשוט שיחקה כדורגל ששבה את העין.

ברגע שאין קו ברור במועדון, ברגע שאין גוף שמוריד החלטות מסודרות מלמעלה למטה, ברגע שאין מאמן לעונה הבאה, אין שחקנים – זה מחלחל בסופו של דבר לתוצאות. אי הוודאות במועדון גורמת לשחקנים לחפש ודאות במקום אחר. חבל רק שעכשיו משכילים בהפועל תל אביב לומר – אף אחד לא יוצא להתרשמות באירופה. הם היו צריכים את ההפסד הזה כדי להבין. השאלה היא האם הם יכולים עדיין לגעת בשחקנים, עדיין להעיר את מי שאחראים בלעדית לכך שהפועל תל אביב עדיין במירוץ האליפות. כשרואים שלבעלים לא כל כך איכפת, שיש לו אינטרס אישי למכור את השחקנים לאירופה, קשה להיות אופטימיים.

נחזור ונאמר – הפועל תל אביב עדיין טובה מספיק לזכות באליפות. לא יהיה איכפת לה לקחת צלחת שנייה בזכות הקיזוז. אלא שבעונה שעברה הבעיות לא היו כאלה חמורות ערב הפלייאוף. כולם היו מאוחדים סביב המטרה. היו צרות בהנהלה, אבל כולם ידעו שהבוסים ימשיכו. כולם ידעו שחלק מהשחקנים ייצאו לאירופה בסוף העונה, אבל לא היה שוק כמו עכשיו. לכן, ההבדל העיקרי בין העונה שעברה לעונה הזו הם הבעלים. עד היום השחקנים ידעו להתעלם מהשטויות שהם עושים, אבל לא לאורך זמן.

2. מה ההגיון

מישהו מוכן להסביר מה היה ההיגיון מאחורי ההחלטה לקיים את המשחקים באשדוד ובאר שבע ללא קהל. מה, הסדרנים לא חשובים? מה, השחקנים לא בסכנה? מה, דין 50 צופים או לא כדין 1,000 צופים? בכל החלטה אנחנו מחפשים את הצד החכם שלה, כאן אני עדיין מתקשה למצוא.