סדאם הגרמני ממתין למשפט: שאלקה מתכוננת למפגש עם פליקס מגאת'

    ה-2:5 על אינטר לא הגיע משום מקום, הוא היה פורקן של שחקני שאלקה, שהשתחררו מאימת פליקס "סדאם" מגאת'. עכשיו, כשהוא בא להתארח עם וולפסבורג, הם ישמחו לסגור אתו חשבון

    חוזר לגלזנקירשן בעיתוי אומלל. מגאת' (צילום: אימג’בנק – GettyImages)

    שחקני שאלקה שהפציצו את החמישיה ההיסטורית נגד אינטר בסן סירו נראו כאילו השתחררו זה עתה ממשטר טוטליטרי וקיבלו בחזרה את שמחת החיים והזכות להתבטא על המגרש. למען האמת, זה בדיוק מה שקרה. מבחינתם, פיטוריו של פליקס מגאת' באמצע מרץ ומינויו של ראלף רנגניק סימלו לא פחות ממהפכה. האיש המכונה סדאם, שמעביד את שחקניו בפרך באימונים קשים מנשוא ואוהב לשלוט בכל פרט, עזב. במקומו הגיע מאמן הידוע בגרמניה כ"פרופסור", חסיד כדורגל התקפי שמצטיין ביחסי אנוש. קשה לחשוב על שינוי תודעתי גדול יותר, והתוצאות לא איחרו לבוא.

    בשבת עשויה להתרחש הנקמה המתוקה במגאת', אשר לא רק השחקנים מאסו בו, אלא גם חלק גדול מאוד מהאוהדים ולבסוף גם ההנהלה. מיד עם פיטוריו, הוא חזר לוולפסבורג שמנהלת קרב נואש על חייה מתחת לקו האדום, וכעת באים הזאבים לביקור בגלזנקירשן. קשה לחשוב על עיתוי אומלל יותר מבחינתם. שחקניה לא אשמים, אבל הביטחון העצמי של שאלקה אחרי המשחק המפואר ביותר בתולדותיה, בשילוב עם הנחישות להביס ולהשפיל את מגאת', עלולים לגרום לתוצאה שתהדהד בכל רחבי גרמניה. אך לפני שמסבירים את הסיבות לשנאה התהומית שחשים שחקני כלפי מאמנם לשעבר, חייבים להדגיש שלא הכל שחור ולבן כאשר מדברים אודותיו. אחרי הכל, זהו אחד המאמנים המצליחים ביותר בבונדסליגה בעשור האחרון.

    טוב לדעת (תוכן מקודם)

    איסטנבול פתוחה - זה הזמן לפתרון טבעי וקבוע להתקרחות גברית

    חברת איילת גייר
    לכתבה המלאה

    הפסד במגרש, תבוסה בפייסבוק

    באיצטדיון בגלזנקירשן, לעומת זאת, הונפו שלטים רבים עם המילה Dislike (צילום: אימג’בנק – GettyImages)

    רשימת ההישגים של מגאת' מרשימה. הוא היה זה שבנה את שטוטגרט הצעירה והתוססת בתחילת שנות ה-2000, בה נתן את הבמה לשחקנים צעירים וקידם, בין היתר, את אלכסנדר חלב ואת פיליפ לאהם, אותו ניסה בהצלחה מרובה כמגן שמאלי. הוא נכנס להיסטוריה כמאמן הגרמני הראשון שזכה פעמיים ברציפות בדאבל, עם באיירן מינכן ב-2005 וב-2006. התואר הסנסציוני ביותר הגיע ב-2009, כאשר וולפסבורג דהרה לאליפות עם תצוגות כדורגל מרהיבות, שכלל לא מתאימות לדימוי של מגאת' כמאמן הגנתי מדי. הזאבים, עם שלישיית החוד האימתנית שכללה את אדין דז'קו וזבזדאן מיסימוביץ' הבוסנים ואת גראפיטה הברזילאי, כבשו 80 שערי ליגה וסיימו עם מאזן ביתי כמעט מושלם (16 ניצחונות ותיקו ב-17 משחקים). אפילו את שאלקה מגאת' היה קרוב להצעיד אשתקד לאליפות בונדסליגה ראשונה אי פעם. אסור בשום אופן לזלזל בכישוריו המוכחים, הן מבחינה מקצועית נטו, והן ברמת יחסי אנוש. גראפיטה, למשל, כה אהב לעבוד עם מגאת', שחזרתו לוולפסבורג לפני שלושה שבועות גרמה לו להכריז: "מעכשיו אבקיע בכל משחק למענו". אלא שבשאלקה העונה זה ממש לא עבד, והבוס יכול להאשים רק את עצמו.

    בגלזנקירשן חולמים מזה שנים ארוכות להסיר את התדמית הלוזרית, וכאשר הייתה וולפסבורג בדרך לאליפות, פיתתה הנהלת שאלקה את מגאת' בהצעה שלדעתו אי אפשר היה לסרב לה. הוא חתם על חוזה עתק, קיבל סמכויות נבחרות, ובנוסף לתפקידו כמאמן כיהן גם כמנהל ספורטיבי וכחבר במועצת המנהלים. אבל אפילו זה לא הספיק לו – מגאת' רצה להיות השליט הבלעדי במועדון, ובקיץ האחרון דרש להעניק לו זכות לפעול על דעת עצמו בשוק ההעברות מבלי לקבל אישורים מההנהלה. ההצעה נדחתה בהצבעה, ואחד האשמים בכך, לדעתו של מגאת', היה רולף רויק, קצין הקשר עם האוהדים שעבד בתפקיד במשך 22 שנה והיה פופולרי ביותר ביציעים. רויק קיבל הודעה על פיטוריו בשיחת טלפון מהמזכירה, והדבר עורר את זעמם של האוהדים. הם הניפו שלט בנוסח "המועדון שלנו לא יהפוך לדיקטטורה" במשחק הגביע מול אלן בתחילת העונה, אך מגאת' התייחס לכך בביטול: "זה בסך הכל קומץ קטן שלא מבין כלום". התגובה לא איחרה לבוא. ארגון האוהדים, אשר מייצג כ-100 אלף איש, חילק לפני המשחק הראשון של העונה בהמבורג חולצות לבנות עם כיתוב: "קומץ קטן". אלפי צופים לבשו אותן, ואחרי שריקת הסיום הצטרפו אליהם גם חלק מהשחקנים, ביניהם הקפטן מנואל נוייר.

    הקרע שנפער בין הקהל למאמן התברר בהמשך כבלתי ניתן לאיחוי, במיוחד לאור הכישלונות על הדשא. מגאת' מכר כוכבים רבים שסייעו להצלחה בעונה שעברה, ונכשל בבניית הקבוצה מחדש. הגעתו של ראול תפסה את הכותרות, אבל ההגנה נותרה מפורקת, ובשישה משחקי הליגה הראשונים נוסו לא פחות מחמישה שחקנים שונים בעמדת המגן הימני. סביר להניח שמקום ראשון בליגה היה משתיק את המבקרים, אך כאשר הקבוצה דשדשה בתחתית התקשו ביציעים לסלוח למגאת' על הזלזול. שאלקה הוא מועדון שצמח מתוך שכונות פועלים במכרות פחם, והתנהל מאז ומתמיד באופן דמוקרטי, תוך הקשבה יתרה לרצון האוהדים. הניסיון של המאמן/מנהל לשבור את המסורת פגע בעיקר במאמן עצמו. בניסיון להציל את המצב, פתח מגאת' עמוד פייסבוק, בו גילה נכונות להידברות ישירה עם הקהל. לרוע מזלו, התקשורת הפכה את היוזמה לבדיחה. אוהדי קבוצות יריבות, בין היתר מדורטמונד, הצטרפו כאוהדים לעמודו של מגאת' ולעגו עליו בפומבי. באיצטדיון בגלזנקירשן, לעומת זאת, הונפו שלטים רבים עם המילה Dislike, אם כי חלק מהקהל בחר בכל זאת לתמוך במאמן.

    בין רופא שיניים לקצין קומנדו

    "אנחנו לא יכולים רק להעיף כדורים ארוכים לחלוצים, מבלי לשלוט בקצב המשחק". נוייר (צילום: רויטרס)

    אם היה מגאת' מסתכסך רק עם הקהל, מצבו היה גרוע אך נסבל. הבעיה היא שגם רוב השחקנים סלדו ממנו. משטרו הקשוח של מגאת' ידוע לשמצה בכל רחבי המדינה – הוא דוגל באימונים מפרכים במיוחד, ולא לחינם אחד הכינויים שהודבקו לו מבוסס על שילוב בין שמו הפרטי למילה שפירושה עינויים קשים. בתקשורת הגרמנית נהוג להתבדח כי בעורקיו של מגאת' זורם דם של איש צבא, מאחר והוא צאצא לרומן שניהל קצין בצבא אמריקאי לפני שנטש את המשפחה וחזר לפורטו ריקו כאשר פליקס היה תינוק קטן. מגאת' פגש את אביו לראשונה רק כשהיה בן 43, אך ירש ממנו את הדחף להשליט משמעת ברזל. שחקנים לא מעטים דווקא העריכו את זה. יאן-אגה פיורטופט, חלוץ עבר נורבגי ששיחק אצל מגאת' בפרנקפורט, טען: "האימונים שלו דומים לביקורים אצל רופא שיניים. אתה מפחד ללכת, אבל בסופו של דבר זה לטובתך". אותו פיורטופט אחראי גם למשפט להפך לקלאסיקה בשיח הגרמני: "אני לא יודע אם מגאת' היה מצליח להציל את טיטאניק, אך אין ספק שהניצולים היו בכושר פיזי מדהים".

    אבל בשאלקה מרבית השחקנים ממש לא אהבו את השיטה. הם שנאו את העובדה שמגאת' הכריח אותם לא פעם להתאמן בקור מקפיא ללא כפפות וכובעים כעונש על יכולת חלשה. הם התמרמרו על ההחלטה לקצר את חופשת חג המולד, שנמשכת בדרך כלל שבועיים, לארבעה ימים בלבד בעקבות התבוסה 5:0 לקייזרסלאוטרן. חלק מהשחקנים לא הסתדרו עם מגאת' כבר עם הגעתו לקבוצה ב-2009, והקשר אלברט שטרייט נזרק מיד לקבוצת המילואים בה בילה שנתיים אומללות. "מגאת' איים לפטר אותי, ושיחקתי בקבוצת חובבים עונה וחצי בפחד יומיומי. הוא הרס את הקריירה שלי, ואני מקווה לא לראות אותו יותר לעולם", אמר שטרייט לאחרונה.

    בקיץ האחרון רבים עזבו את שאלקה, והאיש שטרק את הדלת הכי חזק הוא ראפיניה, ששיחק חמש שנים בקבוצה והפך לאליל האוהדים. "עם שיטות האימון שלו, הוא מתאים יותר להיות קצין בקומנדו. מגאת' שונא ברזילאים כי אנחנו אוהבים לצחוק ולוקחים את החיים בקלות. הוא חושב אך ורק על עבודה קשה, ואי אפשר ליהנות אתו. הוא הופך את הכדורגל לסיוט" אמר המגן הברזילאי אחרי שנמכר לגנואה.

    אשתקד, כאשר הקבוצה רצה בצמרת, המתח בין מגאת' לשחקניו היה נשלט, אולם העונה הכל גלש החוצה. כקפטן, החל נוייר החל לקבל בקשות משחקנים רבים לדבר עם המאמן ולבקש ממנו להתייחס אליהם כראוי. השוער ניסה להימנע מעימות חזיתי, אך כאשר מגאת' האשים אותו ומספר שחקנים נוספים ביציאה לבילוי משותף בשעות הפנאי, הגיב: "אלה מפגשים חברתיים חשובים, והם עוזרים לנו להתגבש כקבוצה". אחרי ההפסד למנשנגלדבאך, נוייר אף מתח ביקורת על סגנון המשחק של המאמן: "אנחנו לא יכולים רק להעיף כדורים ארוכים לחלוצים, מבלי לשלוט בקצב המשחק. שיחקנו מול קבוצה במקום האחרון והיינו יכולים לקבל חמישייה".

    החבל ירד מהצוואר

    "אם הייתי עובר לוולפסבורג, ומגאת' היה מגיע לאמן אותי שם, הייתי שוקל להתאבד. המחשבה הזו מעבירה בי צמרמורת". פרפאן (צילום: אימג’בנק – GettyImages)

    ההנהלה ניסתה למשוך זמן, אבל בסופו של דבר הפנימה את ההשפעה ההרסנית של משבר האמון בין מגאת' לשחקנים ולאוהדים. "העונה הלכה לעזאזל. המועדון שלנו עולה בלהבות. הוא סימל אחדות ושיתוף פעולה, וכך זה חייב להישאר. הרוח הקבוצתית חיונית, ואנחנו קשובים לדעת היציעים", אמר הנשיא קלמנס טוניס ופיטר את המאמן.

    הוא לא הגזים. כדי להפנים את האווירה העכורה, די להקשיב לאמירות של הקשר הפרואני ג'פרסון פרפאן. "לא הייתה לי שום תקשורת עם המאמן, והוא דיבר איתי אך ורק כאשר נתן לי קנסות. הדבר היחיד שעניין אותו הוא עבודה קשה. הלחץ הפסיכולוגי של אימונים תחתיו היה בלתי נסבל. כעת הוא עזב, ואנחנו יכולים לנשום לרווחה וליהנות. המאמן החדש מנסה ליצור יחסי אמון עם השחקנים, ואני פשוט מאושר בשאלקה. אני מוכן לעשות הכל למען הקבוצה". אם אתם תוהים מדוע הדגיש פרפאן את נושא הנאמנות למועדון, הרי שזהו מסר פיוס לאוהדים אחרי שהביע את רצונו לעזוב בינואר לאור הסכסוך עם מגאת'. וולפסבורג היתה קרובה מאוד להחתימו, וכעת הכוכב מבין איזה מזל ביזארי יש לו: "אם הייתי עובר לוולפסבורג, ומגאת' היה מגיע לאמן אותי שם, הייתי שוקל להתאבד. המחשבה הזו מעבירה בי צמרמורת. הייתי מבטל את החוזה שלי ובורח לפרו. אני מעדיף לעבוד במכרה ולאכול אבנים מאשר לשחק אצל מגאת'".

    תארו לעצמכם את המוטיבציה של פרפאן וחבריו בשבת בצהריים. דמיינו לעצמכם את האווירה ביציעי גלזנקירשן. ספק אם מגאת' הפנים עד הסוף מה צפוי לו במגרשו הביתי לשעבר כאשר חתם בוולפסבורג. לוהטת אחרי ההצגה הפנומנלית בסן-סירו, שאלקה מאוחדת במטרה אחת ויחידה – להפיל את סדאם.

    לוהטת אחרי ההצגה הפנומנלית בסן-סירו, שאלקה מאוחדת במטרה אחת ויחידה – להפיל את סדאם (צילום: רויטרס)

    טרם התפרסמו תגובות

    הוסף תגובה חדשה

    בשליחת תגובה אני מסכים/ה
      לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

      התרעות פיקוד העורף

        walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully