האיש עם הטרנזיסטור

סיום המשחק שלנו נגד הפועל לב השרון החזיר אותי שלושים שנה אחורה, לשנים בהם היינו מתכנסים כל יושבי שער שבע בבלומפילד סביב אדם אחד, האלוהים של היושבים מצדדיי ומאחורי. היינו כמהים לכל פיסת מידע שיוצאת מפיו, הוא היה דרוך ומרוכז, משתיק אותנו עם ידו השמאלית בתנועת 'רק רגע', מרים את ידו הימנית ומכסה את אוזנו על מנת להקשיב לקול שיוצא מהטרנזיסטור.

"כמה מכבי? נגמר?", היינו שואלים. "השופט מציץ בשעונו, הפסידו", הוא היה עונה. גם בבית הם ישבו עם הטרנזיסטור, הקשיבו לחדשות, איפה ישנם עוד אנשים כאלו? אפילו טרנזיסטורים כבר קשה להשיג. היום לכל אחד יש בטלפון אינטרנט זמין לתוצאות זמן אמת או אפשרות להודעת טקסט למישהו שנמצא מול האינטרנט, לאלו מאיתנו שעוד לא שדרגו. יש הרבה רגעים מלאי מתח וחרדה בציפייה למוצא פיו של ההוא עם הטרנזיסטור, לא סתם אנחנו מפחדים מהחושך, כל דבר שלא רואים אותו הוא מפחיד.

בספורט זה ממש מתסכל. זה קרה לי בזמן משחק השרוכים של בית שאן מול בית"ר בעקבותיו הפסדנו אליפות, וזה קרה לי בשנה שעברה עם איבוד הנקודות של חיפה מול בני יהודה בזכותו לקחנו אליפות. השבוע זה קרה לי שוב, ערב מחזור סיום העונה בליגה הלאומית שש קבוצות נאבקו על כניסה לפלייאוף העליון, אחת מהם, זו שתסיים במקום השמיני, עתידה לפגוש אותנו ברבע הגמר. סיום המשחק, לוחצים ידיים ורצים לעמדת השידור של ההוא עם הטרנזיסטור האלחוטי בכדי לשמוע כמה יצאו רמת גן בבארי.

הארכה, שתיים, שלוש ושני המאמנים, שלנו ושל לב השרון למי שמתבלבל, מזיעים כמו שלא הזיעו כל המשחק. אם רמת גן מנצחים אז ככה ואם הם מפסידים אז ככה, ללב השרון זה יכול להעניק פלייאוף עליון ולנו זה משנה את זהות היריבה שנפגוש. יחיעם, אבא של שרון אברהמי, מת כבר לחזור לעמק לראות את ליגת האלופות אבל שרון לא זז מהטרנזיסטור, לא משנה לו העובדה כי גם כשיסתיימו כל המשחקים אי יהיה אפשר לדעת כלום, לא עד שיוחלט כעבור יומיים על ידי מי ממוסדות איגוד הכדורסל, מה יעלה בגורל הפועל כפר סבא, שלטענת האיגוד זייפה מסמכים רפואיים של זר שאותו האיגוד נתן לה להחתים למרות שהעברתו לא בוצעה במועד.

ביום שני השבוע, יום לפני המחזור האחרון פרסם האיגוד את הידיעה על עניין כפר סבא, אם אכן נכונה טענת האיגוד אזי כפר סבא תוענש בחומרה והשאלה הגדולה היא מה יעלה בגורל המשחקים בהם שיחק אותו הזר ואותם היא ניצחה. כמו שזה נראה כרגע יעמדו בפני בית הדין שתי אפשריות, לפסוק לכפר סבא הפסדים טכניים ומכאן ניצחונות טכניים לקבוצות ששיחקו נגדה ו/או להפחית לה נקודות ולהשאיר את תוצאות המשחקים בעינן. באיגוד החליטו שההחלטה תינתן רק היום (חמישי), יומיים לאחר סיום מחזור המשחקים.

הם יטענו כי לא הייתה להם ברירה וכי בית הדין מתכנס רק ביום חמישי, אני טוען שההחלטה הייתה צריכה להתקבל לפני המחזור האחרון, לפני שייוודע אילו קבוצות יושפעו וכיצד מכל החלטה. יש הטוענים כי הכל עניין של אינטרסים של נציגי קבוצות המקורבים למקבלי ההחלטות ואני בוחר הפעם להיות נאיבי ולהאמין שהאיגוד עשה זאת בכדי שהוא יוכל לקבל את ההחלטה ההוגנת ביותר וזו טעותו הגדולה ביותר, טעות שהוא ממשיך לחזור עליה.

המקרה של כפר סבא הוא יריקה בפרצופו של האיגוד, אותו איגוד שניסה להיות הוגן ואישר להם העברת שחקן שלא בוצעה על פי התקנון. עכשיו הוא שוב ינסה להיות הוגן ומה שהוגן לקבוצה אחת "דופק" קבוצה אחרת. החלטות, עם כל הצער שבדבר, לא צריכות להיות הוגנות, הם צריכות להיות אחידות ועל פי תקנון ואם התקנון לא הוגן, אז שיתקנו אותו.