משחק האליפות של מכבי חיפה?

ברשותכם, נתחיל במשחק בו ביקרתי בסוף השבוע: מכבי נתניה נגד מכבי פתח תקווה. זה היה משחק בין שתי המייצגות הכי גדולות של הכדורגל הישראלי. קבוצות שעובדות נכון, עם הרבה ישראלים מוכשרים, ושהמשחק ביניהן לימד שאין מה לחשוש מלהוריד את המספר הזרים בליגת העל בשנים הקרובות. בעיני, זה צו השעה. היכולת לא נפגעה בגלל הכמות המעטה של הזרים, ועוד הזדמנויות לישראלים צעירים יסדרו לנו עוד קבוצות שעובדות נכון כמו מכבי נתניה ומכבי פתח תקווה.

בעיקרון, מדובר בשתי קבוצות שנלחמות על הפלייאוף העליון, אבל שום דבר בחדוות המשחק לא נפגע. וזה, לא מעט בזכות פרדי דוד, שבמצב של פיגור מוקדם, ואחר כך הרחקה בדקה ה-29, לא מיהר לסגור את המשחק, ובמהלך מבריק אחד מנע הפסד. חבל שעוד מאמנים לא צפו במשחק, כי הם היו למדים שגם פיגור והרחקה לא מחייבים סגירת משחק. אין ממה לפחד. דווקא בעשרה שחקנים פרדי דוד עבר לשחק עם שני חלוצים במרכז, הזיז מצד שמאל את טל בן חיים, והפעיל לחץ על מכבי נתניה שלא הצליחה להניע את הכדור. אם נתניה היתה יודעת להניע את הכדור היא היתה שוברת את פתח תקווה, אבל זה לא הסגנון של הקבוצה של ראובן עטר. פרדי דוד ידע לנצל זאת, איזן את יחסי הכוחות גם כשהכניס את מגמאדוב והעביר את ניצן דמארי לקישור, ובכלל – על רקע המשחק של מכבי תל אביב, לא היתה אנטיתזה מרעננת יותר.

רבים היו סקרנים לראות את גיבור השבוע שעבר, טל בן חיים, ממשיך את המומנטום גם בליגה, וקיבלו דבר שונה לגמרי. גם אחרי השער בנבחרת, בן חיים לא יוכל להתחמק מזה: אם הוא רוצה להגיע למטרות שלו ולא להיזכר בתור ההוא שכבש את השער ההוא בנבחרת ההיא, חייבים ללוות את הכישרון שלו גם אופי וכללי התנהגות על המגרש. אתמול טל בן חיים עשה הרבה צרות לנתניה, אבל התעסק עם יותר מדי עם דברים נלווים. דיבורים מיותרים, מאבקים מול שחקנים – למה לך? למה שלא תהיה מרוכז בדבר עצמו – כדורגל?

גם אם קשה לכם להתרשם מהניצחון של מכבי חיפה על עכו בחוץ, בסיכומו של עונה זו יכולה להיות התוצאה שהביאה את הירוקים אל התואר. כי זה לא היה עוד ניצחון. זה היה הצעד הכי חשוב של מכבי חיפה העונה. חיפה דילגה היכן שכולן – הפועל תל אביב, מכבי תל אביב – מעדו. זה לא רק שחיפה גילתה בגרות, אופי. היא הסירה סופית את אפקט משחק העונה, והחזירה את המומנטום אליה. בניגוד להפסד בשלהי העונה הסדירה הקודמת בסכנין, חיפה, גם אם לא ביכולת גדולה, הוכחה בעיקר לעצמה: אנחנו חזקים, אנחנו טובים, אנחנו מתגברים על הפציעות, החיסורים, וכל דבר שהפריע לנו העונה. חיפה אתמול השיגה יתרון מאוד חשוב בטבלה.

נכון לעכשיו, משחק העונה ההוא השיג דווקא את האפקט ההפוך. חיפה - לאט, בקושי, אבל בביטחון – התחסנה מנטלית, בזמן שהפועל תל אביב נחלשה מנטלית. הפועל תל אביב הוכתרה מוקדם מדי, ומבלי להבין כמה עבודה קשה עוד מצפה לה בדרך לתואר. למרות שמספרים לכם אחרת, במבט ארוך טווח ניכר כי הפועל תל אביב משלמת מחיר על חוסר השקט שבה. הטלטלות בסופו של דבר גובות מחיר. אומרים שהפועל של העונה מתגברת על הכל, אבל נכון לעכשיו דווקא מכבי חיפה מצטיינת בתחום הזה יותר ממנה.

הפועל תל אביב בבעיה. הקבוצה צריכה לאסוף את עצמה כעת, אחרי עונה מאוד ארוכה, כדי לצאת למומנטום נוסף, כמו בשלהי העונה שעברה. כדי שזה יקרה, ורמוט חייב כבר לחזור לעצמו, ההגנה חייבת להתייצב, חסרונו של אניימה חייב להיות פחות מורגש. חיפה עדיין לא הכריעה את העונה, אבל הניצחון הענק על עכו מעניק לה יתרון גדול מאוד שיכול להפוך להכרעה אם הפועל תל אביב לא תנצח את המשחק הגורלי שלה והמאוד קשה מול הפועל פתח תקווה. מדובר במבחן של עונה שלמה עבור הפועל תל אביב.

מה עוד יש לומר על מכבי תל אביב? הם התחילו את העונה עם הצהרות אליפות – ושכחו שצריך גם לשחק טוב. אחר כך הם סיפרו כמה הם בונים על קיזוז – ועדיין שכחו את הדבר הבסיסי הזה שנקרא לשחק טוב. עכשיו הם רוצים מקום שלישי – ונחשו מה הם שכחו בדרך? אולי תפסיקו כבר עם הצבת המטרות האלה, ותתרכזו בדבר הזה שאתם מתעלמים ממנו עונה שלמה – יכולת טובה. מי שרואה את מכבי תל אביב משחקת, רואה שגם השחקנים מבינים שאין יותר מטרות העונה. אז אולי עכשיו ינסו להתעסק קצת בכדורגל.