החלום ושברו: בלי דורון פרקינס, מכבי תל אביב יכולה לשכוח מגביע אירופה

אם כל התחזיות המוקדמות היו מתגשמות תמיד, כדורסל היה משחק משעמם. ובמשחק השלישי בסדרה של מכבי תל אביב מול קאחה לבוראל, הן התגשמו במלואן. האורחת, בדרך כלל קבוצה אינטליגנטית וממושמעת, שקולעת מצוין מחוץ לקשת, נפלה מהרגליים בעקבות העייפות המצטברת, לא הצליחה להפעיל את הראש מול הלחץ והמץ' אפ זון של מכבי והרימה סופית ידיים בעקבות היציאה המוקדמת של סטנקו באראץ' בשלוש עבירות. מכבי, מנגד, נהנתה מיום קליעה משובח של ג'רמי פארגו ודיוויד בלו וממשחק חכם ויעיל של סופוקליס שחורציאניטיס (חמישה אסיסטים). התוצאה היתה משחק חד צדדי, שנדמה שחזינו במאות כמוהו ביד אליהו לאורך השנים, אולי בדרך לפיינל פור.

רק שדבר אחד קטן לא היה צפוי מראש: הפציעה האיומה של דורון פרקינס. מכבי לא איבדה סתם רכז ושחקן חמישיה. היא איבדה את העוגן, את השומר הכי טוב, את הגורם הכי יציב. פארגו יכול להתפוצץ מפעם לפעם והיד של בלו קטלנית כשהיא מאופסת, אבל פרקינס הוא השחקן החשוב בקבוצה. הוא הבסיס להגנת הלחץ, הוא מטיל אימה על רכזי היריבה, הוא מספק נוכחות פיזית שאין לאף שחקן קו אחורי באירופה, אולי פרט לדימיטריס דיאמנטידיס מפנאתינייקוס. מעל הכל, בהיעדרו סובלת מכבי מדלילות בלתי נסבלת בקו האחורי. לאחר שבחרה לא להתחזק בגארד ולהעדיף את מצ'באן, היא תלויה כעת ביכולת של טל בורשטיין להתאושש מעונה נוראית. דיוויד בלאט ייאלץ להסיט את צ'אק אידסון לעמדת הקלע, ובלו יבלה דקות לא מעטות בעמדה מספר 3. מכבי תהיה כבדה יותר, איטית יותר.

אתמול, מול קבוצה שבורה וכשהיכל נלהב בגבה, הפציעה של פרקינס לא השפיעה. לאורך זמן, היא הופכת את מכבי לקבוצה הרבה יותר פגיעה. לא בטוח שקאחה לבוראל יכולה לנצל זאת, במצבה הפיזי הנוכחי, אבל ההשלכות ארוכות הטווח עלולות להיות חמורות. פרקינס נפצע דווקא בעת שסיינה, פנאתינייקוס וריאל מדריד – שלוש קבוצות טובות, אך לא גדולות – קרובות מתמיד לפיינל פור בברצלונה, שעשוי להיערך בהיעדרה של הקבוצה המארחת והמאיימת. הערב הזה עשוי היה להסתיים כשמכבי יכולה לראות באופק, ביום בהיר במיוחד, גביע אירופי נוסף בארון. בלי השחקן החשוב ביותר שלה, היא ככל הנראה לא תגשים את החלום.