נפתח את הטור הזה באזהרה לצופים: קאחה לבוראל של הבית לא מזכירה את קאחה לבוראל של משחקי החוץ. בבית היא קבוצה שנשענת על ההתלהבות ואנרגיה שמגיעה מהיציעים, רצה בכל הזמנות וקולעת שלשות מטורפות באחוזים מדהימים. בחוץ, ויטוריה קולעת באחוזים נמוכים יותר ומתקשה גם מול קבוצות בינוניות. רק ביום ראשון היא ניצחה בקושי רב את מנורקה, האחרונה בליגה הספרדית, בזכות שלשה עם הבאזר. שני המשחקים בתל אביב יהיו שונים לחלוטין מהמשחקים בספרד. למכבי יהיו חיים הרבה יותר נוחים.
עם כמה החלטות לא נכונות, דושקו איבאנוביץ' איבד את המשחק האחרון. לבוראל כבר הייתה בפלוס 7, שלוש דקות לסיום, אבל אז סופו עשה עבירה חמישית ובלאט נאלץ לזרוק לפרקט את ליאור אליהו. בדיעבד התברר כי זו הייתה נקודת המפנה ששינתה עבור מכבי את הערב, את הסדרה ואולי אפילו את העונה: הגבוהים האיטיים של לבוראל לא הסתדרו עם הפורוורדים הזריזים של מכבי, והאורחים סגרו את הפער במהירות.
המהלך החשוב ביותר היו שלוש הנקודות שחילץ אליהו מבאטיסטה עם סל ועבירה, דקה לסיום (ובדרך הוציא את האורווגאי בחמש עבירות). אפי בירנבוים כבר אמר, בצחוק כמובן, שצריך להוציא מחוץ לחוק את האפשרות שאליהו ישחק בעמדה מספר 5. מעניין מה היה קורה אם הדברים הללו היו מגיעים לאוזניים של איבאנוביץ'.
בשלב הזה, אני לא רואה את הקבוצות שולפות יותר מדי שפנים חדשים. להערכתי, מכבי תעשה שימוש נרחב במאץ'-אפ-זון כדי לפגוע באחוזי הקליעה של ויטוריה מבחוץ. בהתקפה, מכבי תלך חזק פנימה, לסופו. במשחק הקודם הוכח שכשסופו מגיע מוכן, אין ללבוראל מישהו שיכול לעצור אותו. איבאנוביץ' ישלח שניים ושלושה שחקנים שיקיפו אותו, אבל הבעיה היא שכאשר סופו מקבל את הכדור מספיק עמוק בצבע, הוא בלתי-עציר, גם מול שני שחקנים.
מעניין יהיה לראות מה תעשה לבוראל בהגנה. בהיכל, אחוזי הקליעה של מכבי הרבה יותר טובים. לקלעים יש יותר ביטחון. זה לא רק בלו, שלא מפחד לזרוק אף פעם, אלא בעיקר שחקנים כמו פניני, אידסון ופרקינס. במשחקים בספרד מכבי כמעט לא זרקה מבחוץ. אם השלשות ייכנסו, הצבע ייפתח, ולגבוהים של מכבי תהיה עבודה קלה עוד יותר. לכן אני תוהה האם נראה את איבאנוביץ' מפתיע עם הגנה אזורית זו או אחרת. אני בספק אם דווקא במשחק הזה הוא יסטה מהשיטה הקבועה שלו. מובן שבמכבי, פארגו ופרקינס ימשיכו להיות מפתחות חשובים. הם יותר פיזיים ויותר טובים מהגארדים של לבוראל. במשחק השני הם הסבו ללבוראל נזק גדול עם 23 נקודות משותפות ו-7 אסיסטים.
במשחקים בויטוריה התנהל קרב מעניין בין המאמנים בנוגע למאץ'-אפ של שחקני הפנים. במשחק השני, כשסופו נכנס, איבאנוביץ' מיהר להכניס את באטיסטה. כשסופו ירד לנוח, באראץ מיד עלה לשחק. באראץ לא הצליח להתמודד בהגנה עם סופו. שם המשחק הוא מאבק על מיקום בצבע, ובזה באטיסטה הרבה יותר טוב מבאראץ. בעמדה מספר 4, אנחנו כבר יודעים, אין ללבוראל מחליף לטלטוביץ'. הנדריקס ניצל את זה מצוין במשחק הראשון, אבל זה לא עזר למכבי לנצח. זו בוודאי תהיה נקודה משמעותית גם בשני המשחקים הקרובים.
אני חושב שהיום, הכדור בידיים של מכבי. בהיכל היא קבוצה יותר טובה מלבוראל. מכבי תגיע עם כל ההתלהבות שהכניסה התוצאה המצוינת שעשתה במשחק מספר 2, והקהל שלה יגיע כדי להרעיש לפחות כפי שהרעישו האוהדים הספרדים. מכבי צריכה לבוא רגועה, מוכנה ובטוחה בעצמה. השחקנים שלה צריכים לזכור שהם כבר ניצחו העונה את לבוראל בבית. אם מכבי תגיע עם המשחק שלה, תלך על הדברים הפשוטים ולא תסתבך, אני חושב שזה עוד יתברר עבורה כמשחק קל יותר משאנשים חושבים.
רציתי להוסיף מילה בעניין יתר הסדרות. כולן נמצאות במצב של 1:1. כולן מרתקות ומדהימות. ברצלונה יכולה לנצח באתונה, אבל ביוון הולכת להיות מלחמת עולם. לדעתי, ולנסיה תעבור את ריאל. היא באה רעבה. בתחילת העונה ולנסיה הייתה על הקרשים, אבל החליפה מאמן והפכה את כל העונה שלה בצורה מדהימה. היא ממוקמת שלישית בליגה הספרדית, ונמצאת חזק בתמונת הפיינל פור. בסדרה הנוספת, אני מאמין שאולימפיאקוס תנצח משחק אחד בסיינה ותחזיר את הסדרה למשחק חמישי ומכריע ביוון. בסך הכל, אני מאוד נהנה לראות את המפגשים בין המועדונים הללו, שלכולם יש המון מסורת וניסיון, וכולם מחזיקים במאמנים מצוינים עם מחשבה מקורית והרבה יצירתיות. עם כל הכבוד לריגוש שיש בפיינל פור, בעיני סדרה היא הדבר האמיתי.
למישהו יש כרטיס לברצלונה?
שרון דרוקר
29.3.2011 / 6:51