יום שני שעבר, מסיבת עיתונאים במתחם קליירפונטיין. פרנק ריברי, שהוחזר לסגל נבחרת צרפת יחד עם פטריס אברה אחרי נידוי של תשעה חודשים, שבר שתיקה ארוכה ודיבר עם התקשורת הצרפתית. הקשר המוכשר של באיירן מינכן הגיע עם נאום מודפס שעבר את אישור הצוות המקצועי של הנבחרת, וביקש "לפתוח דף חדש. אני לא רוצה לדבר עוד על העבר. איבדתי את הדרך, הייתה לי שנה קשה". ריברי המתנצל אולי חידש לצרפתים כשהוכיח כי הוא יודע לקרוא (גם אם לא בהצלחה יתרה), אך אז הדף שלו נגמר והוא חזר לפלוט שטויות.
"לא הייתה לי אף פעם בעיה עם יוהאן גורקוף", דרש להבהיר התושב החוזר. "לא אהבתי שציירו אותי כאיש רע ואותו כמסכן. כעסתי שהוא לא הכחיש את השמועות". גורקוף, מיותר לציין, שלל כבר בספטמבר את הטענות לפיהן ריברי הוביל חבורת שחקנים שהתעמרו בו במהלך תקופת המונדיאל, וכך מה שאמורה הייתה להיות פתיחת דף חדש הפכה לתזכורת כואבת לפארסה בדרום אפריקה.
ריברי לרגע לא הביע צער אמיתי, הציג עצמו כאיש רדוף על ידי התקשורת והבהיר כי יש לו חשבון לסגור עם גורקוף. אם הצרפתים חשבו שרוב הפצעים מאותה קטסטרופה במונדיאל הגלידו, בא ריברי ובמסיבת עיתונאים אחת פתח אותם מחדש. לורן בלאן, שתוך מספר חודשים הצליח לאחד את השורות עם היררכיה ברורה בסגל, צריך להתמודד עכשיו עם השדים אותם נעל בארון מאז נכנס לתפקיד.
נבחרת צרפת עמוסת הכישרון הגיעה למונדיאל 2010 עם סוללת כוכבים מרשימה, אך עם ריימונד דומנק המושמץ על הקווים, עם פרשיית מין מסעירה ברקע וללא רוח גבית מהאוהדים בבית. השבר בין הקהל לנבחרת רק העמיק בעקבות הביזיון בדרום אפריקה, שם שני ההפסדים בשלב הבתים והכישלון המקצועי היו חסרי חשיבות לחלוטין. 48 שעות לפני המשחק האחרון של צרפת מול דרום אפריקה, החליטו השחקנים למחות על סילוקו של ניקולא אנלקה מסגל הנבחרת בשל קללות שהפנה לעבר המאמן. 23 שחקני הסגל נותרו לשבת באוטובוס במקום להתייצב לאימון, ושלחו את דומנק המושפל להקריא בשמם מכתב לתקשורת.
על אותו אירוע, שקיבל מאז את הכינוי 'אוטובוס הבושה', לא ניתן היה לעבור בשתיקה. הצרפתים בבית חשו מושפלים מהייצוג המביך על הבמה המרכזית של הכדורגל העולמי, ופוליטיקאים בכירים זיהו את ההזדמנות לתפוס כותרות ודרשו להעניש בחומרה את האחראים לשביתה. אברה, ששימש כקפטן בטורניר, הוגדר כמורד הראשי פרט לאנלקה והושעה מחמישה משחקים, כאשר ריברי הורחק משלושה משחקים בפועל. בלאן, שירש נבחרת מפורקת מדומנק, החל לשקם את ההריסות כשזימן תחילה סגל של 23 שחקנים חדשים לגמרי. לאחר מכן הוא כבר החזיר את בכירי הנבחרת, מלבד אברה, ריברי וז'רמי טולאלן, עוד אחד ממנהיגי המרד באוטובוס.
ב-17 במרץ החרם הגיע לסיומו. ריברי, שעל יכולותיו אין עוררין וברור לכל שהוא השחקן הצרפתי המוכשר מכולם, קיבל זימון מחודש לאחר שהחמיץ בפעמיים הקודמות את הקאמבק בגלל פציעה. אברה, לעומתו, לא נכלל בתכניות הראשוניות של בלאן, אך נקרא גם הוא לדגל בעקבות הגידול בכבד שגרם להשבתתו של אריק אבידל. המאמן עשה את הצעד המתבקש והוכיח ששיקוליו מקצועיים, כאשר החזיר שני שחקנים מצוינים שהם בין הטובים בעולם בתפקידם. מצד שני, המרקם העדין בנבחרת התערער מיד עם שובו של הצמד הגולה. ברגע בו ריברי נטש את התסריט במסיבת העיתונאים והחל לאלתר.
אל תפספס
עבר מצולק
אחרי נאום ההתנצלות המגוחך של ריברי, מעניין יהיה לראות מתי, אם בכלל, יסכים בלאן לשלוח אותו שוב בגפו לגוב האריות התקשורתי. הקשר ביקש לפתוח דף חדש ולא לדבר כלל על מה שהיה, אך פליטות הפה שלו שלחו את כולם לנבור באירועי העבר. גם את לואיס פרננדז. "ההערות שלו כלפי גורקוף השאירו אותי בהלם", הודה מאמן נבחרת ישראל בתכנית הרדיו שלו ב-RMC. "זה התחיל כהתנצלות, ותוך דקה נראה יותר כמו סגירת חשבון. הוא צריך היה להגיד שהוא מודה לבלאן על הביטחון בו ושמח להיות שוב בנבחרת. גם הוא וגם אברה, בגלל עברם המצולק, צריכים לבוא קטנים ולהוכיח שהם יותר טובים מהאחרים. בלאן כבר מצא את הנוסחה שלו, הנבחרת הסתדרה טוב מאוד בלעדיהם ומעניין יהיה לראות איך חזרתם תשפיע".
יום לאחר אותה מסיבת עיתונאים ערכו ריברי וגורקוף שיחת הבהרה. בלאן, שחשש מעוד השתלחות של כוכב באיירן מינכן ומפגיעה נוספת בגורקוף שגם כך עובר תקופה קשה ועונה מאכזבת, שלח את עוזרו ז'אן לואי גאסה להשכין שלום ובעיקר לשים עין על ריברי. מאוחר יותר, התייצב אברה מול המיקרופונים. בלי דף מוכן, אבל עם מסר ברור וחסר מודעות לחלוטין. "אם תשאלו את השחקנים, הייתי קפטן מצוין", התגאה המגן שבמהלך כהונתו הכתים את סרט הקפטן אותו ענדו רבים וטובים לפניו, כינה את אוהדי הנבחרת "אפסים" ואף האשים אותם בכישלון במונדיאל. "אני בטוח שעוד אשוב לתפקיד בעתיד. אני רוצה להיות הפתרון, לא הבעיה של הנבחרת".
למזלם של הצרפתים, משחק החזרה של צמד המורדים היה בלוקסמבורג, שם גם יכולת חלשה הספיקה לניצחון 0:2 שביסס את מעמדם בראשות בית ד', בדרך להבטחת המקום ביורו 2012. אברה וריברי נראו לחוצים מאוד, בעיקר כשבמהלך הקראת שמות השחקנים בפתיחה ספגו בוז צורם מ-2,000 הצרפתים שהגיעו לתמוך בנבחרת. הקשר לקח את הזמן לפני שהשתחרר במחצית השנייה, כשהבין כנראה שהדרך היחידה שלו לשקם את שמו היא על כר הדשא, ובישל את השער השני. הכובש, כמה סמלי, היה גורקוף.
אל תפספס
עתיד לא ברור
אלא ש-90 הדקות מול היריבה הנחותה חשפו עוד שני נפגעים מחזרתו של ריברי, מלבד גורקוף כמובן. סמיר נאסרי, לדוגמה, הפך לאיש המפתח בקישור הצרפתי בקמפיין הנוכחי. השחקן דרכו עוברת כל התקפה. בלאן אפילו העניק את סרט הקפטן לכוכבה של ארסנל במשחקים בהם אלו דיארה לא פתח, אבל כעת, בדיוק כמו בתקופה ששיתפו פעולה במארסיי, נאסרי חזר לחיות בצל של ריברי. כולם זוכרים איך פאפ דיוף, נשיא מארסיי לשעבר, הודה בזמנו בצורה גלויה: "נאסרי וריברי? הם שונאים אחד את השני, זה לא חדש".
גם פלורן מאלודה, שמאז המונדיאל עבר שינוי קל והחל לתרום לנבחרת, נראה כבוי ולא החליף עם ריברי צדדים כשבלאן ביקש זאת במהלך המשחק. לאחר מכן שוב עלתה השאלה מי מהם צריך לפתוח בכנף השמאלית, במיוחד כשריברי בישל את השער כשעבר לשם בסביבות הדקה ה-70. מאלודה, שקיבל בלעדיות בעמדה המקורית שלו עד שובו של ריברי, לא הסתיר את אי שביעות רצונו מהמצב החדש. בינתיים, הוא נמנע מלעורר מהומה נוספת.
עם הצרות המקצועיות יצטרך בלאן להתמודד לבדו. את הציבור בצרפת מעניין בעיקר הכבוד שנרמס, וכבר הובהר לאברה ולריברי כי אין להם כל קרדיט. השניים מגיעים עם מטען כבד למשחק הידידות מול קרואטיה, והקהל בסטאד דה פראנס לא מכין להם קבלת פנים לבבית במיוחד, כפי שניתן היה ללמוד מהקומץ הקולני שליווה את הטריקולור במסע הקצר ללוקסמבורג.
"החזרה לסטאד דה פראנס תהיה קשה מאוד עבורם", הזכיר מגן העבר ביצ'נטה ליזארזו, כיום פרשן ברשת TF1. "הם שחקנים מצוינים, אבל יש עדיין שדים שהם צריכים לעבוד כדי לגרש". כן, בניגוד לזאהיה דהאר, נערת הליווי הקטינה לה שילם ריברי תמורת שירותיה, את אהבת הציבור אי אפשר לקנות. גם הוא וגם אברה יודעים זאת. הם עדיין לא הבינו שיש מאחוריהם אומה שלמה שמחכה להתנצלות כנה.