דומה שמרבית ההתרחשויות בחורף האחרון קרו ב-NL מזרח. מה שהחל במעבר של ג'ייסון וורת' מפילדלפיה לוושינגטון נמשך בקאמבק של קליף לי לפיליז והסתיים בחדשות מקווינס - המטס מסובכים עד הראש מקצועית וניהולית. ועל כל אלו מאפיל מה שידענו עוד ב-2008 - על הספסל של אטלנטה לא יישב, לראשונה מזה שני עשורים, בובי קוקס. מוכנים? מתחילים.
פילדלפיה פיליז
רובן אמארו ג'וניור, ה-GM של פילדלפיה, זכה להארכת חוזה בפיליז ולא במפתיע. אמארו ג'וניור הצליח להחזיר את קליף לי עונה אחת בלבד לאחר ששחרר אותו לסיאטל, ועוד עשה זאת מתחת למזוודת הכסף של היאנקיז.
אבל אמארו ג'וניור במלכוד משום שהפיליז הלכו, תרתי משמע, על כל הקופה בעונה החולפת. לי קיבל חוזה גדול שמצטרף לאלה של רוי האלאדיי וריאן הווארד. זה אומר שאם הפיליז יצטרכו חיזוק, והם כבר צריכים מחליף לצ'ייז אטלי (מיד נגיע אליו), יהיה להם קשה לפתות אותו עם מזומנים.
על הרוטציה של הפיליז כבר דובר רבות. בעיני רבים, על הנייר זהו הרכב המגישים הטוב בהיסטוריה. האלאדיי, לי, אוסוולט וקול המלס, כולם מספרי 1 פוטנציאליים, ירכיבו אותה. אלא שלא צריך למהר ולהמר עליהם. לי והאלאדיי יתנו את המספרים שלהם, אוסוולט והמלס לא תמיד יציבים ועלולים להיקלע למרה שחורה. מצד שני, זו הגשה עם עומק, כשג'ו בלנטון הוא צלע חמישית משובחת וקייל קנדריק כבר הראה יעילות כשהיו צריכים אותו. הבולפן של הפיליז ימשיך לעשות את שלו ולהעביר את הכדור לבראד לידג', שאחרי פתיחה חלשה נוספת ב-2010 (לאחר הנפילה של 2009) חזר להיות הקלוזר הסולידי שהוא מסוגל להיות.
אבל על הגשה לבדה לא מגיעים לפלייאוף, והפיליז יצטרכו מחץ התקפי. כאן הם נמצאים בבעיה, כשבנוסף לעזיבה של ג'ייסון וורת' לוושינגטון הם סובלים מפציעה של צ'ייז אטלי. שחקן הבסיס השני ההתקפי הטוב בליגה פצוע בברכו וייתכן שלא יראה מגרש כלל העונה. מי שיחליף אותו לתקופת ניסיון יהיה לואיס קסטייו הוותיק, ששוחרר מהמטס וינסה בשבוע שנותר לפתיחת העונה להרשים את צ'רלי מנואל. ריאן הווארד, שיין ויקטורינו וג'ימי רולינס יצטרכו להתעלות כדי לשחזר את עונת 97 הניצחונות מאשתקד, במיוחד כשאטלנטה אורבת בפינה.
התחזית: 90-95 ניצחונות, מקום ראשון (ואולי לא) בבית.
אטלנטה ברייבס
עבור הברייבס, השאלה הרבה יותר קולוסאלית - לא כמה משחקים הם ינצחו העונה, אלא בכלל, איך ייראה העידן החדש שלהם אחרי בובי קוקס. מ-1990 עד 2010 הדריך קוקס את האמיצים (יחד עם קדנציה מוקדמת בין 1978 ל-1981), ופני הקבוצה ישתנו ללא ספק בלי האיש שהפך אותה למותג כלל ארצי.
פרדי גונזאלס, שבמהלך העונה שעברה פוטר מפלורידה בעיקר בגלל עימותים עם הנלי רמירז, מצא בית חדש אצל השכנה ויפקד על קבוצה צעירה שתנסה לעשות עוד צעד לעבר התהילה. אחרי עונה של 91 ניצחונות והדחה בסיבוב הראשון בפלייאוף 2010, הברייבס בהחלט חושבים שהם יכולים לעשות יותר ואולי אפילו לגבור על הרוטציה הפסיכית של פילדלפיה.
בריאן מקאן, אחד התופסים ההתקפיים הטובים בליגה, ינהל את היהלום של הברייבס יחד דני אוגלה, שחקן הבסיס השני שבא מפלורידה, ומרטין פראדו, שיכול לשחק בכל העמדות ונתן שתי עונות מרהיבות עם יותר מ-30 אחוזי חבטה. באאוטפילד יבלוט ג'ייסון הייווארד, שאחרי עונת רוקי מזהירה צפוי לתת מספרי אלברט פוחולס אם רק יישאר בריא. צ'יפר ג'ונס הוותיק ימשיך לנדוד בין ההרכב לספסל ולמיטת הפצועים, אבל בשלב הזה של הקריירה נראה שתרומתו תהיה יותר מוראלית ממקצועית.
הרוטציה של אטלנטה מורכבת מטומי הנסון, שנתן ב-2009 עונת רוקי משכנעת ודעך מעט ב-2010, אם כי לא צלל. הוא צפוי להיות אס אמיתי. טים הדסון ודרק לואו הוותיקים ישיגו את הניצחונות שלהם וג'אייר ג'רג'נס ינסה לשחזר את 2009, בה הגיש עם ERA ממוצע של 2.60, ולשכוח את 2010, בה נסק ה-ERA שלו חזרה ל-4.64, יחד עם פציעות שהשביתו אותו לחלק נרחב מהעונה. בבולפן, קרייג קימברל יפתח את העונה כקלוזר, לא בטוח שגם יסיים אותה שם.
התחזית: זו יכולה להיות העונה של אטלנטה, אבל לראשות הבית היא תחכה עוד קצת. 85-90 ניצחונות, אולי עוד התגנבות לפלייאוף.
ניו יורק מטס
אין בכל המייג'ורס אוהדים שסובלים יותר מאלה של המטס (אולי אלה של פיטסבורג, אבל שם המצב כבר מזמן מוגדר כמוות קליני). ניו יורק חוזרת מעונה של 79 ניצחונות בלבד, אך הטרדה המרכזית שם כלל לא מקצועית אלא ניהולית. הבעלים פרד וילפון הסתבך קשות בתרמית מיידוף, ועם תביעה של כמיליארד דולר העומדת נגדו, מי יודע אם יצליח לצאת מהברוך הזה ומי ייקח את הקבוצה.
מקצועית, לניו יורק יש בעיה עם פציעת הכתף המתמשכת של יוהאן סנטנה, שלמרות כל ההכחשות ייתכן שלא יגיש כלל העונה. אוליבר פרז ולואיס קסטיו שוחררו, החוזים של ג'ייסון ביי ופרנסיסקו רודריגז תקועים כמו עצם בגרון ואם אתם אוהדים של הקבוצה האיומה הזו, אולי פשוט כדאי שתכפו על עצמכם שביתה מהעונה הקרובה.
מה כן יש במטס? GM חדש, סנדי אלדרסון, שיחליף את עומאר מינאייה הכושל. עם מוחות מוערכים כמו פול דה פודסטה וג'יי פי רישארדי, שניים מחסידיו הגדולים של בילי בין, לפחות בחשיבה האסטרטגית של הקבוצה צפוי שיפור, כשהשלושה ינסו להפחית משמעותית את נטל הפיירול. טרי קולינס יחליף את ג'רי מנואל בעמדת המאמן.
המטס לא היו פעילים כמעט בכלל בשוק השנה, כשהעזיבה המשמעותית ביותר הייתה של הסט אפ פדרו פליסיאנו ליריבה העירונית מהברונקס והצירוף הבולט היה של המגיש כריס יאנג. אייק דייויס, חוזה רייס, דייויד רייט, ביי וקרלוס בלטראן, בעונתו האחרונה בחוזה, ינסו להתגבר על בעיות ההגשה של הקבוצה, שתישען על מייק פלפרי, יאנג, ג'ונתן ניסה, אר איי דיקי וכריס קפואנו. חלק מהמגישים הללו מחפשים יציבות, אחרים (יאנג וקפואנו) מביאים היסטוריה של פציעות ומקווים לשחזר את יכולתם מימים יפים יותר.
התחזית: 70-75 ניצחונות, עוד עונה של דשדוש וייאוש
פלורידה מארלינס
יש משהו מתעתע במארלינס. הקבוצה שהוקמה ב-1993, שנה לאחר העונה החיובית האחרונה של פיטסבורג, מתנהלת תמיד כמו הפייראטס - מחכה שאחד הכוכבים הגדולים יבשיל כדי למסור אותו בטרייד ולהפחית מהפיירול באופן קבוע. אלא שב-18 שנות פעילות לקבוצה הזו יש כבר שתי זכיות בוורלד סירייס, וגם את העונה שעברה היא סיימה עם מאזן 82:80 - אולי שלילי, אבל בוודאי שלא מבזה.
המארלינס תלויים, כמובן, בראש ובראשונה בשורטסטופ הנלי רמירז, שהפריצה שלו בשנים האחרונות נבלמה ב-2010 עם ירידה במספרים בכל הקטגוריות. רמירז, פרימדונה לא קטנה, יצטרך לנסוק חזרה, במיוחד כשלצדו לא יהיה דני אוגלה, שחקן הבסיס השני העוצמתי שעבר לאטלנטה. יחד עם רמירז יחבוט, כרגיל, הרכב צעיר שיכלול את כריס קוגלן, שאחרי שעונת רוקי טובה התקשה, עומאר אינפנטה האנדר-רייטד ומייק סטנטון הצעיר. גבי סאנצ'ז מהבסיס הראשון פרץ בעונתו השלישית במייג'ורס עם 156 חבטות ועשוי להיות גם הוא כוח עולה.
בהגשה, המארלינס יישענו על ג'וש ג'ונסון, שבעונה שעברה הגיש ל-ERA של 2.30 שהספיק ל-11 ניצחונות בלבד. לריקי נולאסקו יש המון פוטנציאל, אבל אחרי עונת פריצה ב-2008 חזר ה-ERA שלו ל-4.51, תחום שדורש שיפור אם המארלינס רוצים לבצע ריצה לפלייאוף. אניבל סאנצ'ז יהיה הצלע השלישית, ובקבוצה מקווים שישחזר את היכולת של העונה שעברה - מאזן 12:13 עם ERA של 3.55. חאווייר ואסקז מגיע מניו יורק לאחר עוד קדנציה כושלת ביאנקיז ועשוי להיות הסוס השחור ב-NL, חטיבה שתמיד הייתה החביבה עליו.
התחזית: 75-85 ניצחונות, בלי מקום בפלייאוף
וושינגטון נשיונאלס
הנשיונאלס עברו עוד עונה כושלת של 69 ניצחונות ב-2010, אבל לזכותם ייאמר שהם השתפרו לאחר שתי עונות רעות במיוחד, ובנוסף גם פותחים את הארנק. וושינגטון נתנה את הטון להחתמות הגדולות בחורף האחרון, כשצירפה את האאוטפילדר ג'ייסון וורת' והחתימה אותו לשבע עונות על חוזה של 126 מיליון דולר.
מופרך או לא, על הגב של וורת' יש כעת משימה לא פשוטה - להפוך את הנשיונאלס לקבוצה שלפחות תתקרב למאזן חצוי - 75-80 ניצחונות, דבר שעשו רק בעונתם הראשונה בבירה, ב-2005. זה לא יהיה פשוט אם מסתכלים על הרוטציה של הקבוצה, שלא תכלול לפחות עד השלבים המאוחרים של העונה את האס סטיבן שטרסבורג ותובל על ידי ג'ון לנאן וליבאן הרננדז (אבוי). דרו סטורן צפוי לפתוח את העונה כקלוזר.
בהתקפה, מלבד וורת' יש לנשיונאלס את ריאן צימרמן ואיאן דזמונד. ברייס הארפר, הפרוספקט שעליו דובר גדולות ונצורות, לא יראה מגרש לפחות עד ספטמבר ויהיה מוכן לליגה של הגדולים רק בעונה הבאה.
התחזית: שום דבר לכתוב עליו הביתה, עדיין. 65-70 ניצחונות ומקום אחרון בבית (אלא אם המטס יתפרקו כליל).
אל תפספס
