הדרך לברצלונה עוברת בוויטוריה

הכי רחוק מהקנאות של אתלטיק בילבאו

אין כמעט כדורסלנים באסקים ואין בעיה עם זיקה לספרד. קאחה לבוראל היא הקצה השני, השפוי והמנצח, של קבוצת הכדורגל המוכרת

יניב בינו
21/03/2011

כשמכבי תל אביב תעלה לפארקט ב"פרננדו בואסה ארינה" לסדרת רבע הגמר מול קאחה לבוראל בשלישי היא לא תפגוש רק יריבה באסקית עם גב רחב ותומך של החבל, אלא תתמודד מול אומה ספרדית שלמה. אם התרגלנו (בכדורגל בעיקר) לקבוצות ספרדיות שמשחקות עבור החבל ממנו הן מגיעות, יותר מאשר למען המדינה, הרי שאצל קאחה הסיפור שונה. בעוד שאתלטיק בילבאו מייצגת בקנאות את חבל הבאסקים, קאחה היא נציגה גאה של האומה הספרדית.

"הזיקה למועדון חזקה בספרד", מעיד נאצ'ו מנדסה, עיתונאי הכדורסל הספרדי המסקר את קאחה עבור "דיאריו ספורט", אתר היורוליג ואתר הליגה הספרדית. "קאחה רוצה לגדול, להפוך לשם דבר ולקבע את מעמדה בכדורסל הספרדי בפרט והאירופי בכלל. היא צברה לעצמה מוניטין והיא רוצה עוד, ולשם כך היא יודעת ומבינה שהיא זקוקה ליצור לעצמה בסיס רחב מאוד של אוהדים ולא מצומצם רק בחבל".

הטכנולוגיה - בנעל

הפתרון הטבעי לכאב הברכיים קרוב מתמיד - עם החזר מקופ"ח

מוגש מטעם אפוסתרפיה
"הזיקה למועדון חזקה בספרד. פרננדו סן אמטריו(צילום: AP, Marko Drobnjakovic)

הקבוצה של כולם

המועדון מוויטוריה נוסד ב-1959 בשם סי.די באסקוניה. כיום הוא מוכר מחוץ לספרד כקאחה לבוראל - שזה בעצם שמו של בנק ספרדי המשמש כספונסר המועדון - ובסוף שמו מצויה המילה לעיל. בספרד יודעים לספר שלאורך השנים האנשים והחברות שמימנו את המועדון לא התערבו לרגע בנעשה בקבוצה ומעולם לא הציבו תנאים באשר לרכישת שחקנים כאלה או אחרים. "גם לספונסרים עצמם חשובה מאוד הצלחתה של הקבוצה, יותר מאשר שהצביון שלה יהיה באסקי", מבהיר מנדסה. "גם הם מבינים ששם המשחק כיום זה הצלחה. הצלחה של קאחה זה הצלחה שלהם ולהפך, ולשם זה צריך לרכוש שחקנים טובים".

בקאחה מתפארים, להבדיל ממקומות אחרים, ביכולת שלהם לקבל את האחר – הן שחקנים מארצות אחרות והן שחקנים ספרדים. "לואיס סקולה", מספר מנדסה, "שיחק בקבוצה שנים רבות (2000-2007 - י.ב.) והאוהדים ראו בו כבאסקי לכל דבר, זאת למרות שהוא בכלל ארגנטינאי במוצאו. דבר כזה כנראה שלא יכול לקרות בבילבאו, בעוד שאנשים בוויטוריה ממש הצליחו לחבק אותו והרגישו שהוא אחד משלהם".

השחקן הבאסקי המשמעותי ביותר שדרך על הפארקט במועדון היה פאבלו לאסו, ששיחק בקבוצה 11 שנים (1984-1995). כיום מונה הקבוצה שלושה ספרדים ועוד שמונה זרים, ומאמנה זה זמן רב, כמעט עשור, הוא דושקו איבנוביץ' המונטנגרי. מתוך השחקנים הספרדים רק אחד, אנדר גארסיה, שגם בקושי מקבל דקות, הוא באסקי. פרננדו סן אמטריו המצוין מגיע ממחוז קנטבריה במדינה, בעוד שפאו ריבאס מפיק את הסיפור המעניין במועדון.

ריבאס הוא קטלאני, ועוד אקטיביסט מאוד. הגארד הצעיר בן ה-24 מוכר כאחד שאוהב להשמיע את דעותיו הפוליטיות ואף לכתוב טורים ומאמרים לעיתונות הקטלאנית. ריבאס תומך בדעות קיצוניות יחסיות, ובניגוד לספורטאים רבים שלא אוהבים להשמיע עמדות מדיניות, הוא כן אומר את מה שהוא חושב, כשהוא תומך נלהב של הפרדה בין החבלים במדינה.

לריבאס כ-3,700 עוקבים אחר חשבון הטוויטר שלו, ולא מכבר הוא כתב שם: "איזה מזל שהממשלה הנוכחית בראשותו של זפאטרו היא לארבע שנים". תוך רגעים ספורים קיבל השחקן לא מעט הודעות בנוגע לעמדותיו, חלקן תומכות, אחרות פחות. המתנגדים טענו שדמות כה פופולרית, קל וחומר ספורטאי, אינו צריך להפיץ את דעותיו בפומבי ובגלוי, מנגד המצדדים עודדו אותו להמשיך לעשות כן. "יש לי את הזכות להצביע בבחירות ויש לי את הזכות לחשוב מה שאני רוצה", הבהיר ריבאס, שימשיך כנראה לנהוג בצורה דומה.

גארד קאחה ויטוריה פאו ריבאס. ברני ארדוב
יש לו דעה והוא לא חושש להגיד או לכתוב אותה. פאו ריבאס(צילום: ברני ארדוב)

לא קרובים לצביון של בילבאו

כשאומרים 'חבל הבאסקים', הדבר הראשון שקופץ בדרך כלל לראש בהקשר ספורטיבי זה מועדון הכדורגל של אתלטיק בילבאו וסיפורו הייחודי. כידוע, בבילבאו משמרים מסורת עתיקת יומין של החזקת ושיתוף שחקנים בעלי שורשים מן החבל בלבד. "בילבאו התחילה במסורת זו לפני שנים רבות", אמר מנדסה. "בהתחלה היא הצליחה עימה מאוד, והיא ממשיכה איתה אבל כמו שאנו רואים כעת, בעולם של היום, זה כמעט בלתי אפשרי לשמר כך את ההצלחה".

בקאחה, אם כן, הסיפור שונה לגמרי. מאז ומתמיד שמר מועדון הכדורסל על קשר חם עם האזור ואנשיו, אך הוא רחוק כמעט מרחק שמיים וארץ מאותה אדיקות ופנאטיות כמו של מועדון הכדורגל מבילבאו, שחרט על דגלו לשאת צביון פוליטי מובהק. "למועדון אין אג'נדה קשיחה כמו בבילבאו", אומר פאבלו מלו דה מולינה, עורך אתר הליגה הספרדית. "לקאחה חשובה מאוד ההצלחה, וכדי לעשות כן היא נדרשת להביא כמובן שחקנים מחוץ לחבל".

אחת הסיבות, בניגוד לכדורגל, שבגינן חייבת קאחה לרכוש שחקנים זרים, בין אם מחוץ לחבל ובין אם מחוץ למדינה, קשורה רבות להיבט הפיזי. "חבל הבאסקים לא התברך באנשים גבוהים", מבאר מנדסה את העניין, "כך שההבדל בין שתי האסכולות (בין זו של בילבאו וזו של קאחה - י.ב.) נעוץ בין היתר גם בבעיה מקצועית. קשה למצוא בחבל כדורסלנים רבים שהם גם מוכשרים וגם גבוהים. יש כאן אולי שחקנים טובים אבל רובם לא ניחנו בגובה הנדרש. חבל הבאסקים מונה קצת יותר משני מיליון תושבים, כשרוב הילדים, כמו במרבית המקומות בעולם, פונים לכדורגל, כך שהבסיס בענף זה הרבה יותר רחב הרבה יותר".

אין הרבה גבוהים בחבל הבאסקים. דושקו איבנוביץ'(צילום: ברני ארדוב)

יותר NBA, פחות לאומיות

והרי אין כמעט נושא בספרד שלא קשור איכשהו, בסופו של דבר, גם להיסטוריה הפוליטית-תרבותית הסבוכה. לדברי הימים גם כן משקל חשוב בהבדלים בין המועדונים. "האנשים בבילבאו קיצוניים יותר בכל הקשור לחבל הבאסקים", מוסיף פאבלו מלו דה מולינה. "לעומת זאת, בוויטוריה האנשים לא סוחבים את אותם רגשות קשים ומטענים כבדים מהעבר, עוד מימי משטרו של פרנקו. בבילבאו רואים את ההיסטוריה בצורה קצת אחרת מאשר בוויטוריה, ולכן זוהי עוד סיבה לניסיון שלהם לשמור כל השנים בצורה בלתי מתפשרת על הזהות הבאסקית של המועדון.

"כמו כן, כדורגל הוא משחק היסטורי ואמוציונלי הרבה יותר, והוא מתקשר באופן חזק ועמוק אצל אנשים לעניין הלאומיות במדינה", מוסיף דה מולינה באותו עניין. "הפופולריות של המשחק סחפה אנשים בעבר, והוא (המשחק – י.ב.) שימש להם מקום לפורקן עול כנגד השלטון. עוצמת המשטר היוותה קרקע פוריה לצמיחת הרעיון במועדון בבילבאו, בעוד שאצל קאחה זה לא קרם עור וגידים, בוודאי כשהמועדון מצליח הרבה יותר בשני העשורים האחרונים".

כאמור, ב-20 השנים האחרונות, מאז הגעתו של חוסאין קווארטחה ונטילתו את הפיקוד, הפך הנשיא את המועדון למצליח ברמות האירופיות עם סטנדרטים של קבוצת NBA. אם זה דרך ניהול מתקדם, המשך במערך השיווק של הקבוצה והפצתה כגלובאלית וכלה בהפיכת הצפייה במשחק של הקבוצה לחוויה של ממש, בדומה למודל של משחקים בליגה הטובה בעולם.

"האוהדים של קאחה נהנים מהקבוצה ויודעים שכדי שהיא תמשיך להיות טובה הם צריכים שחקני חיזוק טובים", אומר מנדסה. "עניין החבלים משני מאוד בצורה יחסית עבור האנשים בוויטוריה ואוהדי הקבוצה. הם מייחלים לכדורסל טוב ויודעים שכדי לעשות כן צריך להביא שחקנים מבחוץ. זה לא שלאנשים כאן, כמו במקומות אחרים, אין את הגאווה של החבל, אולם הם רואים אותה דרך ההישגיות של הקבוצה, הניצחונות והזכייה בתארים, יותר מאשר דרך שיתוף של שחקנים באסקים בלבד, דבר שעשוי להרחיק אותם שנות אור מצמרת הכדורסל האירופי".

"כדורגל זה משחק אמוציונלי". אוהדי אתלטיק בילבאו(צילום: AP)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully