האם מכבי תל אביב במשבר?

אף קבוצת ספורט בעולם, פרט אולי לתופעה החד פעמית מהקמפ נואו, לא יכולה להציג יכולת שיא לאורך עונה שלמה. גם קבוצות גדולות של מכבי תל אביב, שזכו לבסוף בגביעים, סבלו מתקופות איומות במהלך העונה. ב-2001 הפסידה הקבוצה שזכתה לבסוף בסופרוליג בבית לקריית אתא; ב-2004 מכבי ניצלה בנס מטופ 16 מזעזע למדי בשנייה האחרונה של המשחק ההוא מול ז'אלגיריס. הקבוצות ההן, יש לזכור, היו עם בסיס התקפי איתן יותר מהקבוצה הנוכחית, עם מקדונלד או שאראס בעמדת הרכז, פארקר כקלעי היציב והאפמן או וויצ'יץ' בצבע. פרט לשחורציאניטיס, מכבי של העונה סובלת מהיעדרם של עוגנים דומים. כשהיא משחקת מול יריבות איכותיות, היא תלויה באופן כמעט מוחלט ביכולתה לשבש את המשחק של היריבה, לחטוף ולהשיג סלים קלים בהתקפות מתפרצות. לכן, אין זה מקרה שג'רמי פארגו וליאור אליהו – שחקני אנרגיה שחיים על המגרש הפתוח – קולעים יותר בניצחונות מאשר בהפסדים.

הבעיה היא שבמשחקים האחרונים מכבי איבדה מעט את האנרגיה הרצחנית שאיפיינה אותה בתקופות מסוימות העונה. הלחץ פחות אפקטיבי, ההגנה על חצי מגרש סובלת מהיעדר חוסם מתחת לטבעת וההתקפה על חצי מגרש נגזרת ממגבלותיהם של שחקני הסגל – קליעה הפכפכה מבחוץ וחוסר היציבות של פארגו. אז כן, ברור שהמצב לקראת קאחה לבורל לא אידיאלי, אבל דינמיקה של סדרה היא עניין כל כך מורכב שמוטב להימנע כרגע מתחזיות. קבוצה יכולה לצבור לפתע ביטחון או לאבד אותו לחלוטין, כפי שקרה למכבי של העונה שעברה בעקבות הקריסה במחצית השנייה של משחק מספר 1 מול פרטיזן אשתקד. מנגד, לא היתה כל אינדיקציה שמכבי של 2004 תביס בגמר את סקיפר בולוניה, שהסגל שלה היה גדוש בשחקני NBA וכוכבים אירופאים לעתיד, ב-44 נקודות הפרש. בשביל לשמור על סיכוי לנצח בויטוריה, מכבי בסך הכל צריכה למצוא מחדש את האנרגיות שלה. ההיסטוריה מוכיחה שזה יכול לקרות פתאום, במחי משחק אחד. התיאוריות יהיו לא יותר מחוכמה שבדיעבד.

המילה "משבר" היא עוד אחת מהמילים הסובלות משימוש אינפלציוני בשפה העברית בכלל ובתקשורת הספורט בפרט. כשקבוצה רושמת רצף הפסדים ארוך או סובלת מבעיות חברתיות, מקצועיות או כלכליות, אפשר לתאר זאת כמשבר. אבל מכבי תל אביב ומשבר? די. נו, אז היא חרקה שיניים מול בני השרון ולא ממש הרשימה מול חולון, אבל לא צריך להתרשם מכך יתר על המידה, כפי שאי אפשר להפוך את הניצחון הגדול על ירושלים לחזות הכל. גם שני ההפסדים לברצלונה לא הופכים את מכבי לקבוצה במשבר. מכבי נתקלה בקבוצה הטובה באירופה, זו שיכולה לנצח כל אחת בכל מגרש ומהווה רמה בפני עצמה, ובעקבות כך הבינה במגבלות כוחה. נו, אז השמיים נפלו?

ברור גם לבלאט שקשה להחזיק באותה אינטנסיביות לאורך זמן, ולכן ההפסד ברומא. טבעי שתהיה ירידה קלה ביכולת, כשהראש של השחקנים במשחקי ההצלבה ולא ביריבות המקומיות. זה אפילו לא משברון או תקופה רעה, כי כמעט מתבקש שהימים בין הטופ 16 להצלבה יהיו ימים של רפיון, ניקוי ראש, שחרור, אשר בעקבותיהם יחזרו הרעב והמוטיבציה. לאורך השנה מכבי הוכיחה שהיא קבוצה יציבה, שמסוגלת לכפות את סגנונה על יריבות שאינן עונות לשם "ברצלונה", מה שקאחה לא ממש הוכיחה. למרות שמכבי חסרה את יתרון הביתיות מול קבוצה מאומנת, אתלטית וכישרונית, סיכוייה לא רעים. אם כבר - קרעים בקרום החשק וסדקים במוטיבציה יבואו בעקבות הפסד לקאחה בסדרה, ולא לפני, כי אז מכבי תצטרך להתמודד מנטלית עם ירידה מהבמה הגדולה של אירופה לתיאטרון הסמטה הישראלי, שידוע גם בשם "ליגת העל".