דני בונדר: "קיבלתי יריקה בפנים"

דני בונדר, מגן הפועל תל אביב, עדיין זוכר את הרגע בו נכנס לחדר של המנכ"ל גבי קצרה, כדי לדון איתו בחוזה החדש, אחרי שנים שהשתכר בצורה מצחיקה – 30 אלף דולר. בונדר ראה איך ההנהלה פותחת את הכיס ומשאירה את הכוכבים, וחשב שזה גם אינטרס של המועדון לא לאבד מגן שחוזהו עוד מעט פג. עכשיו הוא מספר מה אירע שם. "לפני הפגישה חשבתי שנתתי עונה טובה, שהייתי חלק בלתי נפרד מהדאבל. עד היום לא קיבלתי כלום. לא מענק על גביע, לא על אליפות ולא צ'מפיונס ליג. אז חשבתי שהנה המועדון יבוא לקראתי ויגידו - הוא שחקן בית אין לו שום דבר בחוזה, ממש חוזה אפס מה שנקרא, ואחרי שלוש שנים כאלה נצ'פר אותו. שירגיש טוב וירצה לתת את הכל בחזרה. ממש שיחקתי בחינם, ועם התחושה הטובה הזו נכנסתי לפגישה עם קצרה. שם פשוט קיבלתי יריקה פנים, במילים הכי פשוטות והכי לא פשוטות. יצאתי עם התחושה הגרועה ביותר. בחדר הוא אמר לי 'עד עכשיו שיחקת בחינם, משנה הבאה תשחק בחינם וחצי'. יצאתי מהחדר חצי בוכה, והרמתי טלפון לאבא שלי. אמרתי לו שאני לא נשאר במועדון הזה, לא משנה מה קורה. אבא ענה: 'לא אתה אומר את הדברים האלה, אלא אני אומר: אתה לא תישאר שם. אתה מסיים את העונה הבאה במועדון וגם אם אני לא יודע מה יקרה, אתה לא נשאר שם'. זו האמת. אם לא יקרה משהו חריג, זה מה שיהיה בסוף העונה. אני לא נשאר במועדון".

"הטעות שלי היא שלא עשיתי מספיק רעש", ממשיך בונדר. "בארץ הוכח שמי שעושה רעש מקבל את מה שהוא דורש. אם לא נותנים לי, כנראה שלא רוצים לתת לי. ואם לא רוצים לתת לי, אז אני אגמור את החוזה בשקט ואמשיך במקום אחר. אין סיכוי שלא יהיו לי הצעות בקיץ. אם לא רוסיה, אלך לקפריסין. כבר הבנתי שבארץ אני לא אקבל את ההערכה שמגיעה לי. הן מהתקשורת והן מהרחוב. אף פעם לא העריכו אותי פה, לא כשהייתי בן 18 ולא היום כשאני שחקן נבחרת, ואף פעם גם לא יעריכו. את המקום הזה מיציתי לגמרי. הקומבינות בתקשורת, האינטרסים, מיציתי. יש את זה גם בחו"ל, אבל פחות, ואתה גם לא קשור רגשית למקום. זה מה שאני רוצה. אני רוצה שקט, להתעסק רק בכדורגל ולא רוצה בלקקנות. להישאר פה זה לא בסדר העדיפויות שלי. כרגע אני לא רוצה לדבר על אנשים מסוימים. אבל יש לי מטען כל כך כבד, מטען ששוקל טונות".

בסופו של דבר, בונדר ודומיו בהפועל תל אביב לא מקבלים את המדיניות הזו בעיקר כי את שחקני הרכש מרפדים בכסף. "הדבר הזה כואב לא רק לי אלא גם להרבה אנשים. אני כבר שחקן נבחרת, הגעתי למעמד שמגיע לי הרבה יותר ממה שאני מקבל, אני חושב שכולם, כולל ההנהלה, יודעים את זה, אבל יש אנשים שלהם ההנהלה אומרת כן. זה מתסכל מאוד, אבל השלמתי עם זה".

"אמרתי לשי אבוטבול שאני והוא באותה סירה, מבחינת היחס והערכה שאנחנו זוכים לה, גם של המועדון, גם של חלק מהקהל וגם של הרבה גורמים. אני נפצעתי בצורה הכי קשה בדיוק כמוהו, שנינו השארנו את הבריאות שלנו על המגרש בשביל המועדון הזה וגם לאלה, אבל הוא לא גדל במועדון. שני שחקני בית שעברו את כל הגלגולים ועלו לבוגרים בזכות עצמם ולא בזכות אף אחד אחר, והגיעו למעמד של שחקני הרכב בקבוצה ושחקני נבחרת. מגיעה לנו יותר הערכה. אני לא נלחם כי אני רוצה לסיים בשקט ובהרגשה טובה, אבל אם הביאו את שי למצב שהוא שוקל להחרים אימונים, זה אומר שפשוט שברו אותו. משהו שבר את הבנאדם הזה אם הוא הגיע למצב שהוא אמר שהוא לא מגיע למשחק. זה אומר שהוא הושפל, שעושים לו רע, הוא לא יכול יותר להבליג".

"יחד עם כל הדברים שכבר אמרתי, אני לא אומר שאני לא רוצה להישאר בהפועל תל אביב, אלא שאני רוצה להתקדם. גם אם ישאלו את ורמוט או שכטר הם לא יגידו שהם לא רוצים להישאר, אלא להתקדם. הגיע הזמן לעשות משהו שיקדם אותי גם מבחינה מקצועית וגם כלכלית. זה לא שאם הפועל יבואו עכשיו ויגידו לי בוא שב אתנו על חוזה חדש, אני אסגור את הדלת, אבל אף אחד מהפועל לא בא אליי. להגיד שאני רוצה ללכת לרוסיה זו לא תשובה, כי שחקן שרוצים אותו עושים הכול בכדי שהוא יישאר. ובשבילי, לא רק שלא עשו צעד, גם לא חצי צעד על מנת להראות שרוצים אותי. בינואר גם מנעו ממני להתקדם וגם לא באו ואמרו – בוא נשדרג לך את החוזה. כנראה שהפועל לא רוצים אותי בשנים הבאות, זה מה שאני מבין מההתנהלות".

"אולי באמת הייתי צריך להפוך כיסא או שולחן, אבל זה לא אני. אנשים אחרים מתפוצצים מזה כשהם שומעים את כל מה שעשו לי. חברים שלי עמדו להם השערות והם רצו לנער אותי ואחר כך ללכת להנהלת הפועל ולהפוך שם כסאות. הם השתגעו איך אני לא עושה בלאגן, ואם אני לא עושה את זה אז הם יעשו בשבילי. יש אנשים כמו דגלאס שיש להם את זה ויש אנשים שאין".

"יש אנשים בקהל של הפועל שיש להם משהו נגדי. כשאני מאבד סתם כדור יש תגובה אחרת מחלק הקהל מזו כששחקן אחר מאבד כדור במצבים הרבה יותר קריטיים. יש אנשים בקהל שלא מפרגנים כל כך, אבל יש גם מצד שני אנשים שאיתי בקשר טלפוני וגם מדברים איתי ומחזקים אותי משער 5. לפני כמה זמן תפס אותי אוהד משער 5 ואמר לי אם אתה שומע משהו משער 2 תעשה להם זין כי אנחנו בשער 5 נותנים לך את הגב. אני מנסה לא לתת לזה יותר מידי להשפיע עליי".

"חלק מהקהל של שער 2 ו-13 הם קהל של הצלחות ויש להם איזו אינטרס אישי נגדי שלא כל כך קשור לכדורגל ואני לא יודע מאיפה זה בא. חשוב לזכור שאני גם שחקן בית והרבה מאוד מהקהל מעריך ורוצה את ההצלחה שלי. יותר מזה, אם יספרו את המשחקים שהפועל הפסידה העונה בליגה, יגלו שאני לא הייתי שותף לאף אחד מהם, והקהל יכול להעריך אותי גם בצורה הזו, פרט למשחק מול הפועל חיפה שהייתי חולה מאוד שם".

"כמובן שיש לזה חלק ואפילו חלק ענק בזה שהפכתי לשחקן הרכב קבוע. אני צריך להודות ללואיס פרננדז שהאמין בי כי באותה תקופה לא הייתי המגן הפותח בהפועל והוא לקח את האחריות על עצמו ואמר שזה המגן שהוא רוצה. אבל יותר מכולם נהייתי הפסיכולוג של עצמי. בשנה האחרונה החלטתי שאני עושה מה שאני רוצה. אמרו לי ללכת אחורה אז הלכתי קדימה. אמרו ללכת שמאלה אז הלכתי ימינה. החלטתי שאני עושה מה שאני חושב לנכון. כל החיים בהפועל עשיתי את מה שטוב לקבוצה. כשדדי עלה למעלה אני זה שהייתי מאחורה ובגלל זה הוא כבש כל כך הרבה שערים. השנה אמרתי די - אם עכשיו בא לי לעלות, אז אעלה להתקפה ולא חייב לאף אחד כלום. הייתי כמו חייל טוב שלוש שנים ועשיתי את כל מה שביקשו, עכשיו אני לא סופר את מה שמבקשים אלא עושה מה שטוב לעצמי, לדני. אבא שלי עכשיו כועס עליי, הוא אומר שבגלל השנים שהייתי כמו חייל טוב, כבר שכחתי איך לשחק כדורגל. לא הרבה אנשים יודעים שהייתי בנוער בתפקיד הקשר האחורי ובגלל זה יצא לי שם של שחקן מוגבל, כי איכשהו כל הדברים שעשיתי בנוער נעלמו לי קצת".

"מצד אחד, אלי גוטמן הכניס לשיטה שלו את השחקנים שיוכלו ליישם אותה. מצד שני, בלי היכולות האישיות של השחקנים השיטה לא הייתה עובדת מצוין. קשה להסביר זאת, אבל השחקנים נקלטים כל כך טוב וזה מה שגורם לזה לעבוד. כל שחקן חדש שמגיע באימון הראשון אולי הוא קצת מתבייש, אבל באימון השני הוא כבר חלק מהצחוקים וחלק מהקבוצה. השיטה שלנו ממש לא מסובכת. זו לא תורה מסיני, אבל צריך לדעת ליישם וזה מה שעושה את הבדל, שאנחנו מיישמים את זה כל משחק. הפועל תל אביב זו קבוצה אירופאית לכל דבר והוכחנו את זה גם בליגת האלופות. זו מכונה שעובדת באותו הילוך כבר שלוש שנים".

"מבחינת הצוות המקצועי זה לא שינה שום דבר כי יש לנו שני מאמנים ולא עוזר מאמן ומאמן. הבעיות בהנהלה זה משהו שאנחנו שומעים וקוראים כמו כל אזרח במדינה. כמו שהם לא רואים את זה, גם ככה אנחנו. בזכות שזה מאחורי הקלעים, זה לא יכול להשפיע עלינו".

"לא יודע לענות על השאלה הזו. אני חושב שהוא מאמין בי, אבל כמאמן נבחרת יש לו לבחור מכל השחקנים בארץ ויכול להיות שהוא יחשוב שמישהו יותר טוב ממני, וזו תהיה זכותו. אני יכול להגיד שכשאני משחק, גוטמן רגוע".

"מה רוצים, אומרים לבן אדם שנה שלמה שהוא מטומטם, אז הוא פשוט עונה לאותם אנשים 'אתם מטומטמים'. הוא משלב שחקנים לא בעמדות שלהם? אפשר להסתכל על ברצלונה. דויד וייה, שהוא כל החיים שיחק חלוץ, עכשיו משחק שחקן קו. מישהו שמע אותו מתלונן? מישהו מעביר ביקורת? כשפרננדז טועה, כולם שמחים. כשהוא צודק, כמו במקרה שלי, אז כולם סותמים את הפה. יש הרבה שכבר עכשיו, לפני המשחקים מול גיאורגיה ולטביה, משחיזים סכינים ומחכים לו בפינה".

"זה אכן מרגיש כמו בעונה שעברה. אנחנו הקבוצה הכי טובה בליגה, גם כשאנחנו מפסידים כוח ההרתעה שלנו נשאר וזה מאוד חשוב לקבוצה ומאוד מוסיף לנו. האליפות תלויה אך ורק בנו, נקודה".