הווינר הכי לוזר בעולם: סיכום סופשבוע אירופאי

כאשר ראו המומחים בסוכנויות ההימורים את ההרכב שהעלה אלכס פרגוסון ברבע גמר הגביע מול ארסנל, הם סברו שהסקוטי ירד מהפסים. הליינים על ניצחון השדים האדומים עלו באופן ניכר, ואפשר להבין זאת. לא כל יום משחקת מנצ'סטר יונייטד עם שבעה שחקני הגנה. אלא שג'ון א'ושה תופקד בקישור, וכמוהו התאומים הברזילאים רפאל ופאביו שרצו במחצית הראשונה על האגפים והוכיחו את עצמם כשחקנים רב-גוניים.

כאשר גדלו בפלומיננזה, שובצו לא פעם הברזילאים כקיצוניים, וליכולת ההתקפית המשובחת שלהם חלק מכריע בניצחון על התותחנים. פאביו, שתחילת דרכו ביונייטד שובשה בגלל פציעות, התכבד לכבוש את השער הראשון כאשר סיים מהלך אותו התחיל. מאחר ובסגל של פרגי אין שחקן קו שמאל טבעי, ואילו משבצת המגן השמאלי תפוסה הרמטית על ידי פטריס אברה, הגיוני להניח שעתידו של פאביו יהיה בקישור. לעומת זאת, רפאל יחזור לתפקידו בהגנה כאשר נאני יחלים, וגם אנטוניו ולנסיה כשיר כעת ונתן מחצית טובה. אלא שעם כניסתו של האקוודורי הוסט רפאל לעמדה לא מוכרת בקישור המרכזי, וסיפק דקות מצוינות, כולל מעורבות בשער השני.

בילדותם נחשב פאביו לשחקן מוכשר מעט יותר, בעוד הנסיבות במנצ'סטר גרמו לכך שרפאל צבר ניסיון רב הרבה יותר. כך או כך, לשניהם צפוי עתיד מזהיר באולד טראפורד, במיוחד אם יתבגרו וילמדו לשלוט בעצבים – הרי הפעולה הזכורה ביותר של רפאל עד כה היא הכרטיס האדום המיותר שספג מול באיירן מינכן בעונה שעברה.

אם כבר מדברים על שליטה ברגשות, אז ג'ורדן אייוו לוקח את תואר השחקן האמוציונלי של השבוע. החלוץ הגנאי פרץ בבכי אחרי שבישל בניצחון הגדול של מארסיי, 0:2 בראן והסביר: "רציתי להוכיח את עצמי אחרי החמצה, ואלה היו דמעות של אושר. אני יודע שכולם תומכים בי ומאמינים ביכולתי, ואי אפשר היה לאכזב את החברים". ג'ורדן בן ה-19 משתלב העונה כשחקן מחליף בקבוצתו של דידייה דשאן, בעוד אחיו הגדול, אנדרה אייוו תפס מקום קבוע בהרכב אחרי שהרשים מאוד במונדיאל, ותרם כמה שערים חשובים, כולל צמד בניצחון בנאנסי לפני שבועיים. הבנים של עבדי פלה האגדי מתפתחים לשחקנים מעולים, והנה לכם עוד צמד אחים שיעשו הרבה כותרות בעשור החדש.

זלאטן איברהימוביץ' הוא קבלן אליפויות. מאז 2004 מסיימות כל קבוצותיו במקום הראשון בסיום העונה, וזה כולל תואר עם איאקס, שתי אליפויות עם יובנטוס (שנשללו לאחר התפוצצות פרשת השחיתות), שלוש עם אינטר, אחת בברצלונה, וכעת הוא דוהר לסקודטו גם במדי הרוסונרי. פרשנים רבים ניבאו לכוכב השבדי הצלחה מסחררת עם שובו לסן סירו, ולמען האמת הוא אפילו התעלה במשך תקופה ארוכה על התחזיות האופטימיות. זלאטן סחב את מילאן על גבו במשחקים רבים, סיפק שערים מרהיבים, וגם הוכיח את עצמו כשחקן קבוצתי. ממעטים לדבר על כך, אבל איברהימוביץ' חתום על 11 בישולים העונה, כולל כמה קריטיים ויפים במיוחד, כמו המסירה הגאונית לפאטו בתיקו 1:1 בגנואה. זהו הנתון השני בטיבו באיטליה, כאשר רק אנדראה קוסו מקליארי מקדים אותו. 14 הכיבושים של איברהימוביץ' פרוסים על משחקים שונים, וחלקם הלא מבוטל הביא נקודות. בסך הכל, מעורב השבדי ישירות ב-25 מ-51 שערי הליגה של הקבוצה, וזה נתון סטטיסטי עצום.

אלא שזלאטן מתמודד כבר זמן רב עם תדמית השחקן שאי אפשר לסמוך עליו, כזה שנעלם ברגע האמת, במיוחד בליגת האלופות. בכל הקריירה, כבש איברהימוביץ' שלושה שערים בלבד בשלבי הנוק אאוט בצ'מפיונס ליג, כולם במדי בארסה אשתקד. הכרזתו בראיון עיתונאי על כך שהוא "השחקן הטוב ביותר בעולם" דווקא לפני הגומלין מול טוטנהאם בשמינית הגמר הייתה אומללה. במקביל, פתח סוכנו מינו ראיולה חזית מוזרה מול מילאן, והצהיר שאיברהימוביץ' לא צפוי להישאר בקבוצה עוד זמן רב. הצהובונים באנגליה כבר חוגגים עם דיווחים על צירופו האפשרי לצ'לסי וליברפול, ואוהדי מילאן לא ממש שמחו לשמוע את השבדי טוען: "אני מרגיש שעדיף לא להישאר באותה קבוצה, אלא לחפש אתגרים חדשים". כישלונו המוחלט בלונדון חשף את השבדי לגלי ביקורת מחודשים, וערער את שלוותו הנפשית. התוצאה – משחק עצבני במיוחד מול בארי שהסתיים בתיקו ובכרטיס אדום על אגרוף לבטנו של מרקו רוסי.

תקדימי ההתאחדות האיטלקית מבטיחים לזלאטן השעיה ארוכה, אולי ארבעה משחקים. הרי זה העונש שקיבל כריסטיאן קיבו על אגרוף ששלח לפניו של אותו מרקו רוסי (מעניין מאוד מדוע הופך בלם בארי לשחקן המוכה בליגה). זלאטן ייעדר כנראה מהדרבי הגורלי מול אינטר בתחילת אפריל, וגם ממשחקי החוץ הקשים מול פאלרמו ופיורנטינה. ואפילו אם מילאן תזכה בסופו של דבר בסקודטו, יזכרו לאיברהימוביץ' בעיקר את המשחקים מול טוטנהאם. אין מה לעשות, הוא פשוט הווינר הכי לוזר בעולם.

זה לא מקרי שסביליה העניקה את אחד המשחקים הטובים ביותר בעונה המאכזבת שלה יום אחרי ההודעה המפתיעה על העזיבה המיידית של לואיס פביאנו לסאו פאולו. החלוץ הברזילאי האריך את חוזהו עד 2013 רק לפני חצי שנה, אך יכולתו הירודה והגעגועים למולדת גרמו לפרידה מוקדמת, ופינו את הבמה לחלוץ צעיר ומבטיח הרבה יותר. אלברו נגרדו, שצמח באקדמיה של ריאל מדריד ופרץ לתודעה במדי אלמריה, הוא חלוץ מרכזי קלאסי, עם נוכחות ברחבה ונגיחה מעולה, שמתאפיין גם בניידות ושליטה טובה בכדור. ב-2009 הוא זומן לנבחרת ונסיעתו לדרום אפריקה נראתה מובטחת, אך חוסר היציבות ומשמעת בעייתית (לא פחות משלושה כרטיסים אדומים בשלהי העונה אשתקד), גרמו לכך שמקומו נתפס בסופו של דבר, ובצדק, על ידי פרננדו יורנטה מבילבאו.

היום מרגיש נגרדו בן ה-25 שהמפתחות להצלחה בסביליה בידיו. לואיס פביאנו שייך להיסטוריה, פרדי קאנוטה מזדקן בקצב מסחרר, והוא אמור להצעיד את סביליה לעידן חדש. המאזן עד כה מבטיח – עשרה שערי ליגה, מהם חמישה ב-2011, ומשחק נפלא מול ברצלונה, עם בישול אמנותי של שער השוויון לחסוס נבאס. עם קצת יותר ריכוז ומזל, לנגרדו הייתה אפשרות להביא גם ניצחון, ובקצב הזה החזרה לנבחרת של ויסנטה דל בוסקה היא רק עניין של זמן.

אירועים ביזאריים במשחקים הופכים ללהיטים גדולים ביוטיוב, אך נדיר מאוד שמשחק אחד מספק שלושה כאלה, ועוד במפגש אפור לכאורה בין שתיים מהקבוצות המשעממות בבונדסליגה. זה בדיוק מה ששאלקה ופרנקפורט הצליחו לארגן.

ההצגה החלה בסוף המחצית הראשונה, כאשר ראול הערמומי התגנב מאחורי השוער ראלף פרמן שזרק כדור על הדשא מבלי לשים לב לחלוץ הספרדי מאחוריו. זו לא הפעם הראשונה שזה קורה, וזכור המקרה המשעשע ב-1997, כאשר דיון דבלין, אז שחקן קובנטרי, גילגל לרשת כדור ששחרר שיי גיבן, אז בניוקאסל. גיבן השנון לקח את זה בהומור וטען כי הוא "האירי היחיד שלא ידע איפה דאבלין". בשבת זה נגמר בפנדל, כי פרמן בעט בראול במקום בכדור.

במצב רגיל, זה היה אמור להבטיח לשאלקה ניצחון כי פרנקפורט העלובה לא כבשה עד שבת ולו שער אחד בשנת 2011. היא לא היתה קרובה במיוחד להבקיע גם הפעם, אבל בדקה ה-70 שלח המגן השמאלי גיורגוס צבלאס מסירה ארוכה לא מדויקת לעבר חברו היווני תאופאניס גקאס. החלוץ לא הספיק להגיע, אבל מנואל נוייר, שמעמדו השתדרג אחרי המונדיאל לאחד השוערים הטובים בעולם, פספס לחלוטין את הכדור שהתגלגל לרשת. רצף 793 דקות ללא שער נגמר עבור פרנקפורט, ואילו צבלאס נכנס להיסטוריה ככובש בבעיטה הארוכה ביותר בתולדות הבונדסליגה (73 מטרים), בלי להתכוון לכך.

נוייר אכל את עצמו, אך הקומדיה היוונית הייתה רחוקה מסיום. הרחקה סתמית של שוער שאלקה בדקה ה-84 עברה את כל הגנת האורחים, והגיעה לרגליו של אנג'לוס חריסטיאס. גיבור יורו 2004 נחשב כבר מזמן לסוס מת, ואת העונה הנוכחית החל בבדיחת הליגה הצרפתית העונה לשם ארל-אביניון, ממנה ברח במהירות שיא. איש לא הבין למה פליקס מגאת הביא אותו בינואר לשאלקה, אבל הוא נכנס בשבת להופעת בכורה לקראת הסיום. בנגיעתו הראשונה בכדור במדים החדשים, כשהוא נמצא על הדשא 52 שניות בלבד, העניק חריסטיאס את הניצחון לכחולים, שלח את מגאת לקפוץ מאושר ואת נוייר, עדיין המום מהשגיאה האיומה, להודות לאלוהים. זה היה הבישול החמישי בקריירה של שוער נבחרת גרמניה, אם כי הוא מקווה שמשחק מסוג זה לא יחזור על עצמו. למדור דווקא לא תהיה התנגדות.

אחרי שנשרה ממאבק על שלושה תארים תוך שבוע, מישהו עוד זוכר שארסנל לא הפסידה בפרמיירליג מאז הביקור באולד טראפורד ב-13 בדצמבר? מדובר ברצף של 11 משחקים, שהניבו שבעה ניצחונות, מה שמעמיד את התותחנים במרחק שלוש נקודות מהשדים האדומים עם משחק חסר ביד. בתחילת מאי הן ייפגשו בקרב על כל הקופה באמירויות, ועד אז הכל פתוח לחלוטין – זאת בהנחה שארסנל תצליח להתאושש מהמכה המוראלית הקשה.

זה הזמן להזכיר שהפסד הליגה הראשון של ארסן ונגר העונה היה בבית מול ווסט ברומיץ' שהובילה 0:3 ושרדה עם 2:3. רוברטו די מתאו פוטר בינתיים, ורוי הודג'סון לא הפסיד בארבעה משחקים רצופים בקרבות תחתית, בין היתר בזכות שני שערי שוויון דרמטיים של קרלוס ולה, מול וולבס וסטוק. מיותר לציין שהחלוץ המקסיקני הגיע לברומיץ' בהשאלה מארסנל. יהיה פיקנטי במיוחד אם הוא יהיה זה שיהרוס לונגר את שאיפות האליפות.