מה יותר גדול מדאבל? הפועל תל אביב רק ממשיכה להשתפר

ההשוואה בין העונה הנוכחית לעונת הדאבל של הפועל תל אביב חושפת דמיון רב בין ההישגים של הקבוצות. הפועל של העונה שעברה כבשה 87 שערים ב-35 משחקים, כמעט 2.4 שערים למשחק, כאשר הקבוצה הנוכחית עומדת על 57 שערים ב-24 משחקים, גם כן 2.4 שערים למשחק. בהגנה המספרים חופפים גם כן. בעונה שעברה ספגו האדומים 26 שערים ב-35 משחקים, כ-0.7 למשחק, ואילו הקבוצה הנוכחית ספגה 21 שערים ב-24 משחקים, קצת יותר מ-0.8 שערים. יש לציין כי כמות השערים שכבשה הקבוצה בעונה הזאת, לאחר 24 משחקים, זאת כמות שהפועל לא כבשה בכל העשור שעבר, בין האליפות ב-0099 לבין עונת האליפות בעונה שעברה.

מנגד, חלק מהנתונים מלמדים על שוני. למשל, החלוקה הפנימית של השערים. בעונה הקודמת כבשה הפועל בעשרה משחקים שניים או שלושה שערים (חמש פעמים כל אחת מהתוצאות), וכמות גדולה יותר, 12 משחקים, בהם הרשיתה ארבע פעמים ומעלה: תשע רביעיות, שתי חמישיות ושביעייה אחת. העונה כבשה הפועל 11 פעמים שניים או שלושה שערים (שבע פעמים צמד, ארבע פעמים שלישייה) ואילו שש פעמים "בלבד" כבשה ארבעה שערים ומעלה - שלוש רביעיות ושלוש חמישיות. השביעייה טרם שוחזרה.

בכל הנוגע להגנה, אגב, בעונה שעברה החלק האחורי של הפועל ספג שלוש פעמים שני שערים ושלוש פעמים שלושה שערים. בכל הנוגע לספיגת שני שערים, העונה הנתון עדיין זהה. מנגד, הדאבליסטית לא ספגה העונה שלושה שערים אפילו פעם אחת. מה שכן, הפועל ספגה העונה ארבעה שערים מקרית שמונה, מספר השערים הגבוה ביותר שחטפה בשנתיים האחרונות במשחק אחד, כאשר עד עתה הכמות הזאת מהווה כמעט 20 אחוז מסך הספיגה של הפועל בעונה הזאת. ועוד דבר: במשחקים מול מכבי חיפה, הפועל תל אביב קפצה מנקודה אחת לשש בשני הקרבות הראשונים. האם זה אומר שהעונה אנחנו רואים הפועל תל אביב טובה יותר? כדי להביט על התמונה הגדולה יותר, צריך יותר ממספרים.

* אופי ומנטליות:

האלופה, תתפלאו לשמוע, מועדת העונה פחות מול הקטנות. למרות שהשתן נוטה לעלות לראש אחרי עונת שיא, הריכוז של האדומים רק השתפר העונה. אולי אלו הבעיות בהנהלה שמחייבות את השחקנים להגיע יותר חדים למשחק, אולי ההישארות של הכוכבים שלא עזבו ועדיין רעבים להוכיח. שחקני בית"ר שראו השבוע קלטות של הפועל אמרו כי "אין מילה אחרת עליהם חוץ ממכונה, הכל על אוטומט".

יעקב הלל מזהה גם את השיפור באופי: "מה שמדהים כאן, זו הדרך להשגת המטרה. דרור קשטן עשה זאת דרך משמעת, הוא החזיק קצר את השחקן ויצר אצלו מתח. גוטמן משיג את הריכוז דרך שיחות ודרך תחרות חזקה על ההרכב. המשבר בהנהלה עשה רק טוב על המגרש, כי בכל פעם שקרה משהו, האוהדים חיבקו את המועדון, והשחקנים והצוות המקצועי ידעו לנצל זאת למקומות הנכונים. אתה רואה קבוצה רעבה, קבוצה עם שחקנים שנלחמים על ההצלחה ומבינים שאפילו ב-20 דקות האחרונות הם יכולים לאבד את המקום בהרכב. זה הרבה יותר מנטלי ממקצועי. עם כל הכבוד לכישרון, העבודה המנטלית היא מכרעת בסיפור הזה".

רכש:

הפועל עשתה רכש טוב העונה, אך יותר מכך הביאה רכש רעב. מתוך ארבעת השערים שכבשה הקבוצה במשחק העונה האחרון, שלושה שייכים לבן שהר, טוטו תמוז וסלים טועמה, שהגיעו עם קריירה תקועה ורצון להרים אותה. הרכש הזר עדיין בעייתי, אבל בגזרת הרכש אחוזי ההצלחה העונה טובים יותר. האדומים מיצבו את עצמן בתור קבוצה שמרימה לשחקנים קריירה, וכך הם מתייחסים לזה כאשר הם מגיעים לבלומפילד. מי זוכר את זנדברג או דניאל דה רידר.

"כל מאמן חולם לתפוס רכש של שחקן טוב שנמצא מעט בירידה", אומר אייל לחמן."ההגנות היום לא מצליחות להסתדר עם הכוח של שהר וטוטו, גם בגלל ההתלהבות שלהם והרצון שלהם להצליח. אין מה לעשות נגד רצון כזה".

קישור והתקפה:

קשה לעשות הפרדה בין משחק הקישור של הפועל למשחק ההתקפה. על הנייר, כאמור, המספרים דומים, עם תוצרת של 2.4 שערים למשחק, אבל הסגנון מעט שונה. "הפועל של העונה שעברה שטפה יותר במשחק הקישור ובהתקפה, והעונה הפועל יותר יעילה", אומר אבי תקווה. "אם בשנה שעברה ראינו את הפועל אטרקטיבית ומהנה יותר, השנה הדברים הרבה יותר יעילים. לראייה – ארבעה שערים מחמש הזדמנויות במשחק העונה. גילי ורמוט סובל מעליות וירידות, מה שמשאיר את ערן זהבי כאיש הכי חשוב בהפועל העונה. כאן אפשר להשוות את האופי של זהבי לאופי של הקבוצה. כלומר, זהבי מאוד יעיל, בדיוק כמו הפועל של השנה. אם בעונה שעברה ורמוט ושכטר היו משתפים פעולה וגורמים כמעט לכל המשחק של הפועל לשטוף, העונה זהבי, תמוז וסהר הוסיפו את המחץ. ההתקפה של הפועל עם בן סהר וטוטו היא אחת הטובות שהיו אי פעם בכדורגל הישראלי מבחינת ניצול המצבים".

השחקן המצטיין:

הניתוח של תקווה מוביל אותנו להבדל קטן, שהוא לא באמת הבדל. אם בעונה שעברה הכוכב המרכזי היה ורמוט (או שכטר – תלוי מי עונה), העונה זה ערן זהבי. אומנם הפועל לא מסתמכת על שחקן אחד ומקבלת תפוקה מהרבה כוכבים, אבל משה סיני ממחיש את החשיבות של ההצטיינות של זהבי: "הוא למעשה מסמל את הייחוד של הפועל בעונה הזו. זהבי יכול להתחיל משחק בקישור האחורי ולהיות הכי דומיננטי בקישור הקדמי ובהתקפה. הוא משתפר בכל שנה. דינמי יותר, מחלק כוחות חכם יותר, ויודע לזהות חולשה של יריבות וללחוץ על הדוושה".

הגנה:

כפי שניתן היה לראות במספרים, למרות העזיבה של דה סילבה והפציעות, הפועל שומרת על ממוצע ספיגה די דומה לעונה שעברה. יחד עם זאת, אי אפשר היה שלא להבחין בירידה באיכות משחק ההגנה ובחורים שיצרה לפחות בחלק הראשון של העונה. בחלק השני של העונה, לעומת זאת, הדברים כבר נראים מעט אחרת. יעקב הלל מסביר: "בחלק הראשון של העונה היריבות חתכו את ההגנה של הפועל והגיעו למצבים בקלות, ורק היכולת ההתקפית ניצחה את המשחקים. קבוצות הגיעו בקלות לשער של הפועל והייתה פאניקה בהגנה. אגב, זה היה גם בגלל שדה סילבה היה בינוני מאוד והתעסק בכל מיני דברים אחרים. מעבר לכך, ברגע שדה סילבה עזב ובאדיר לא היה כשיר ב-100 אחוז, נוצרה בעיה. גם לפרנסמן לקח זמן להיכנס לעניינים, ורק עכשיו רואים את התיאום. אם כבר משווים, אז רואים שגם השנה הפועל מתקדמת תוך כדי עונה, שזה פרמטר חשוב בדרך לתואר, ובלא מעט עמדות שבהן היו בעיות, הדברים מתייצבים".

היריבות:

למרות מכבי 100 מיליון שקל תל אביב, להפועל תל אביב יש העונה קרב נוח יותר על האליפות. מכבי חיפה נחלשה ואיבדה את כוח ההרתעה שלה מול האדומים, בית"ר לא מאיימת על זבוב, ומכבי תל אביב היא מכבי תל אביב ולא משנה מי משחק אצלה. הפרש השערים של הפועל במשחקי עונה הוא 1:6.

אלי כהן מסביר: "הפועל מרשימה בצורה בלתי רגילה העונה וליריבות יש חלק חשוב בכך. מכבי תל אביב עדיין לא התחברה ומכבי חיפה נחלשה מקצועית ולא התחזקה מספיק. חיפה מנצלת את חולשת הליגה לצבור נקודות ולהיות בתמונה, אך מקצועית ישנם פערים גדולים בין הקבוצות - הפועל שמרה על מה שהיה בעונה שעברה ומשתבחת עם הזמן, ואילו חיפה נמצאת על סף מיצוי. היום שחקני הפועל עולים למגרש בידיעה שבליץ של 20 דקות עשוי להספיק לניצחון".

גילי ורמוט:

לא בטוח שזה רע. מצד אחד, היהלום לא בכושר שיא. מצד שני, הפועל תל אביב, ממשחק למשחק, פחות נפגעת מכך. באסיפת השחקנים של רוני לוי לקראת המשחק הערב (שני, 20.45, ערוץ 1) הוא אמר: "הפועל לא צריכה לשלוט במשחק כדי לייצר מצב. מספיק שתאבדו כדור במרכז השדה ויש לה שלושה-ארבעה שחקנים שבאים מאחורה ומייצרים מצבים, כמו זהבי ותמוז. הם רק צריכים את ההזדמנות לבוא מאחור, וכבר מאוחר מדי לסגור אותם".

כשהפועל חיה יותר מהטעיות של יריבותיה ופחות מהמשחק המסודר שלה, ורמוט נפגע: או כמו שאמר אלי אוחנה: "גילי ורמוט פחות טוב מהעונה שעברה, אבל זה פחות משפיע כי ההתקפה רומסת הגנות. המשחק בבאר שבע הוא דוגמה קלאסית. תמוז, סהר וזהבי ייצרו מצבים וחתכו לבד את מרכז ההגנה אינספור פעמים ולהגנה של באר שבע לא היה מענה".