לפני המשחק הראשון מול טוטנהאם בשמינית גמר ליגת האלופות, התלבט מסימיליאנו אלגרי באשר לחלוץ שיפתח לצידו של זלאטן איברהימוביץ' בהתקפת מילאן. בהיעדרו של אנטוניו קסאנו, שלא רשאי לשחק עם הקבוצה באירופה מכיוון ששותף במסגרת זו במדי סמפדוריה בתחילת העונה, נטה המאמן להעדיף את אלשנדרה פאטו בהרכב. אלא שמחמאות מצידו של זלאטן לרוביניו ערב המשחק, גרמו למאמן לשנות את דעתו ולנסות לרצות בכל מחיר את הכוכב הגדול. התוצאה: מילאן התקשתה לייצר מצבים, נראתה חסרת רעיונות והפסידה את המשחק הביתי.
המקרה הזה רק הגביר את התחושה הרווחת מתחילת העונה, לפיה זלאטן ופאטו פשוט לא מסוגלים לשחק יחד. כפי שקרה לחלוצים קודמים בקבוצות האיטלקיות של השבדי, גם פאטו גילה כי החיים בצילו לא ממש פשוטים, במיוחד עבור שחקן צעיר שהאמין כי העונה, אחרי שהתגבר על הפציעות החוזרות, מילאן תהיה הקבוצה שלו. בקרב האוהדים כבר הציעו למכור את פאטו ולהביא במקומו שחקנים לחיזוק ההגנה והקישור, אבל סגן הנשיא אדריאנו גלאיני מאמין ביהלום הברזילאי שבשבועות האחרונים שדרג את יכולתו ושיפר את שיתוף הפעולה עם איברהימוביץ'. האם זו בסך הכל פריחה רגעית, או שמדובר בפאטו בוגר יותר המסוגל לככב במדי מילאן באופן עקבי?
של מי הקבוצה הזו?
בימים האחרונים של חלון ההעברות באוגוסט, צירפה מילאן את איברהימוביץ' ורוביניו ושינתה בן רגע את פניה ללא הכר. אם במהלך הפגרה דיברו על רונאלדיניו ופאטו שיצטרכו להוביל את הקבוצה, לאחר המהלכים הללו ועוד לפני ששיחק דקה אחת - מילאן הפכה להיות הקבוצה של זלאטן. בינואר שוב נפתח חלון ההעברות, ופעם נוספת הובא שחקן שלכולם היה ברור כי יכרסם בדקות המשחק של פאטו אנטוניו קסאנו. כך נוצר מצב שהברזילאי בן ה-21 הפך לאופציה הרביעית של אלגרי בהתקפה, אחרי זלאטן, קסאנו ורוביניו.
השילוב בין פאטו לזלאטן דווקא החל בצורה מבטיחה. הברזילאי חזר אחרי עוד פציעה למשחק מול קייבו, וכבש צמד משני בישולים של השבדי. "אני המום מהטכניקה והנגיעה הרכה שלו בכדור, במיוחד בהתחשב בגודל שלו", החמיא אז פאטו לשותפו לחוד. "הוא משחק ממש כמו ברזילאי". אלא שמילאן לא הרשימה במרבית המשחקים בהם השניים שיחקו יחד, וניכר היה כי אינם מפרגנים זה לזה, כאשר באחד המקרים איברהימוביץ' לא ניגש לברך את פאטו על שער שכבש.
פאטו, שעל אף נחיתותו הפיזית מעדיף לשחק במרכז ונחשב לפינישר מצוין, נראה מתוסכל מהעובדה שהמשחק ההתקפי מבוסס כל כולו על יכולותיו של איברהימוביץ' כחלוץ מטרה, על אחת כמה וכמה כשמילאן משחקת עם שלושה קשרים אחוריים. בקבוצה הבינו כי השבדי הוא האיש שמנצח משחקים ומסוגל להביא תארים (שבע אליפויות רצופות בקבוצותיו השונות) וכתוצאה מהתלות הגדולה בו פאטו נדחק הצידה. גם המקרים הבודדים בהם שיתף פעולה עם רוביניו או קסאנו לא התגלו כמוצלחים במיוחד, ודאי לא בהשוואה לשילוב של זלאטן עם אחד מהשניים האחרים.
מעבר לקשיים המקצועיים בעקבות סגנון המשחק החדש, פאטו ספג ביקורות מהאוהדים ומחברים בקבוצה על חוסר הרצינות באימונים וחיי הלילה הסוערים, אותם סימנה גם אשתו לשעבר כגורם שהוביל לגירושיהם המוקדמים. את הגיבוי קיבל פאטו מגורם לא צפוי. ברברה ברלוסקוני, בתו של סילביו, ראש ממשלת איטליה ונשיא המועדון, התקרבה בחודשים האחרונים אל החלוץ הברזילאי. כלי התקשורת באיטליה תיעדו את השניים בפגישות אינטימיות, אך פאטו דאג להבהיר כי הם "מדברים רק על כדורגל". מה שבטוח, מאז אותן "שיחות" עם ברברה הנאווה, מילאן נהנית מפאטו בוגר וטוב יותר.
הפנים של המועדון?
אותה קייבו מולה כבש פאטו צמד בסיבוב הראשון, אירחה את מילאן ב-20 בפברואר במסגרת המחזור ה-26, כאשר הרוסונרי מציינים 25 שנים לכהונתו של ברלוסקוני כנשיא המועדון. הבת ברברה הגיעה לראשונה למשחק חוץ של הקבוצה, ופאטו עלה מהספסל במקום קסאנו כדי לכבוש שער ניצחון נפלא בדקה ה-82. "הוא שחקן שכיף לראות, רק לאונל מסי טוב ממנו", החמיא קסאנו באופן די נדיר לאחר המשחק והתפנה להסביר את ההבדלים בין חלוצי מילאן. "זלאטן ואני דומים כי אנחנו משוגעים, לכן אנחנו גם מסתדרים טוב יותר. פאטו יותר ביישן, הוא עדיין ילד".
גם אלגרי, שהבטיח לפני המשחק כי זלאטן ופאטו לומדים לשחק יחד, פצח בנאום תוכחה אחרי הניצחון 0:3 על נאפולי, בו פאטו סחט פנדל, בישל וכבש עוד שער נהדר כדי לסתור את הסברה לפיה הוא נעלם במשחקים גדולים. "אנשים שכחו שהוא רק בן 21, שהוא בקושי שיחק ב-2010 בגלל כל הפציעות שעבר ושיש לו חולשות. הוא רגוע יותר עכשיו ובדרך הנכונה לחזור למה שהיה בעונה המלאה הראשונה שלו. בעיות עם זלאטן? אף פעם לא הייתה ביניהם יריבות. הם חברים במגרש ומחוצה לו".
עכשיו, אחרי שהפיק את המיטב מסדרת החינוך הקצרה שהעביר אותו אלגרי, מצפים במועדון מפאטו לגלות עקביות עד תום העונה ולעזור למילאן להחזיר את הסקודטו אחרי שבע שנים. "פאטו דווקא מאוד יציב", טען סגן הנשיא גליאני ב'רדיו איטליה'. "הוא שחקן נפלא שתמיד הראה את הכישורים שלו. היו לו בעיות פיזיות שמנעו ממנו לשחק, אבל ממוצע השערים שלו נפלא ואין ספק כי עתידו במילאן". לפאטו, שפתח העונה רק ב-12 משחקי ליגה, יש 11 שערים בסריה A שער בכל 96 דקות משחק כאשר בעונת השיא שלו ב-2009 הוא כבש 15. הצעד הבא הוא לעבור את הרף, ואולי בגומלין מול טוטנהאם לכבוש את הראשון שלו העונה בליגת האלופות, שם מופיעה קבוצתו בסגל חסר ומגיעה לוויט הארט ליין כשהיא עם הגב אל הקיר.
אם מילאן תישאר גם העונה ללא תואר ופאטו לא יצליח לשמור על עקביות בישורת האחרונה, לא מן הנמנע כי אלגרי יבקש בכל זאת למכור אותו בקיץ, למרות הכוונה הראשונית כי הברזילאי יהיה "הפנים של המועדון". עמידתו האיתנה של גליאני מול הצעות קודמות מאנגליה הוכיחה עצמה בחודש האחרון, אך עדיין ניצבת בפני כמה מבחנים. פאטו, לו יש חוזה עד 2014, נשמע לאחרונה נחוש מתמיד להמשיך את ההתקשרות עם הרוסונרי. "לשחק 20 דקות או משחק שלם זה אותו דבר מבחינתי", הבהיר בראיון ל'טוטוספורט'. "אני נותן הכל עבור הקבוצה ומקווה להישאר עוד שנים רבות. כולם אומרים עכשיו שחזרתי, אבל האמת היא שתמיד הייתי כאן".