כמעט בכל עונה זה קורה לה. זה השלב בו הפועל באר שבע נכנסת לפאניקה. השלב שבו קבוצה בלי ביטחון עצמי מחפשת תשובות ביניים מול המראה: האם המאמן שלה טוב מספיק, האם השחקנים שלה טובים מספיק, ובדרך כלל היא מגיעה למסקנה חסרת הביטחון למצוא את הפגמים במאמן. גם אם משאירים אותו, לא באמת מאמינים בו. זה בדיוק מה שקורה להפועל באר שבע כעת. בכל פעם נותנים לזה שם אחר. עכשיו אומרים שזה מאור מליקסון. שהמאמן לא מצא לו תחליף. שטויות. שחקן שכובש ארבעה שערים ומספק שלושה בישולים, טוב ככל שיהיה, לא יוצר כזו קריסה עם עזיבתו. מליקסון היה רק התירוץ להכניס את המערכת לכזה חוסר ביטחון מיותר.
הדבר המיידי שהפועל באר שבע צריכה לעשות הוא להחתים את ניר קלינגר, היום, עכשיו, על חוזה לעונה נוספת. הפועל באר שבע חייבת ללמוד להתמודד עם משברים כאלה בצורה הגיונית, ויש לה כעת הזדמנות מצוינת. לקחת את המשבר הזה ולנצל אותו לטובת התפתחות המועדון. אלונה ברקת צריכה לעשות בדיוק ההפך ממה שאומרים לה. כמו שהיא השתלטה על יצר ההרס העצמי של המועדון בעונה שעברה כאשר איימה לעזוב, גם העונה היא חייבת להראות שהפועל באר שבע הוא כבר מועדון בוגר. מועדון שלא פועל מהבטן. לא יכול להיות שאחרי כל תקלה קטנה מישהו דואג לשלוף את שעון החול בנוגע למאמן. ניר קלינגר יידע לפתור את הדברים. אין בשוק אף מאמן שיעשה את הדברים טוב ממנו. רק צריך לשדר לו ולשחקנים שבאר שבע באמת מאמינה בפתרונות האלה.
באר שבע לא צריכה להסתכל רחוק מדי. תראו כיצד הגב לניצן שירזי הוכיח את עצמו בהפועל חיפה. תראו כיצד הגיבוי המלא לדרור קשטן יצר בסוף של דבר סוג של קבוצה מגובשת ומנצחת בבני יהודה. בשני המועדונים הללו יש בוס שחושב אחרת מהרחוב, הרחוב שמונע על ידי יצרי התקשורת לא מעט. מתברר שלמרות מה שאלונה ברקת עשתה לקהל בעונה שעברה, עדיין מנגנון הביטחון העצמי של המועדון לוקה בחסר. אם הייתי רואה חוסר קשר בין השחקנים לקלינגר, אם הקבוצה הייתה במקום שמוביל לליגה השנייה, הייתי מבין את הפאניקה. במקרה הזה מדובר פשוט בהרגל. הרגל שיש להילחם בו.
כמובן שיש גם בעיות מקצועיות. דוד רביבו, למשל, לא מנוצל מספיק בקבוצה. מדובר בקשר שהוא ברכה לחלוצים: הכישרונות שלו להפעיל את שחקני החוד הם מכל כיוון: מסירות, הגבהות, וליאור אסולין מאוד חסר אותו. באר שבע מאוד חסרה אותו ומאוד סובלת מהדקות הלא מספיקות שלו במגרש. קלינגר חייב לחפש נוסחה טובה יותר שלא תפסיד שחקן שמוביל להרבה שערים. כמה זמן באר שבע כבר לא כבשה?
מכבי תל אביב: שחקנים בלי אופי
בכל פעם שמכבי תל אביב תאבד נקודות, זה יקרה: הפרשנים ימהרו להשוות בין מוטי איוניר לאבי נמני. איקס חושב שנמני אשם בהכל, וויי סבור שאיניר לא הביא את השינוי וכן הלאה. הגיע הזמן לצעוק את האמת לכמה אנשים שלא רוצים לשמוע: הבעיה של מכבי תל אביב העונה היא לא המאמן, לא נמני ולא איוניר. מי שאשם במצוקה של הקבוצה הם אך ורק השחקנים. ככה צריך לזכור את העונה הזו וזו המסקנה איתה צריך לצאת ממנה: לא המאמנים נכשלו, אלא השחקנים.
מול הפועל עכו קיבלנו את ההסבר המושלם לכך. קבוצה עם שחקנים אחרים הייתה מזמן קוטלת את היריבה שלה. למכבי אין את היכולת להיות קטלנית, שזה האקסטרה אופי של השחקנים. את אותן בעיות מנטליות באופי של השחקנים שלא מספיק רעבים, אתה רואה לאורך כל העונה. פעם זה מסתיים בניצחון שבסופו אומרים שמשחקים כאלה צריך לדעת לנצח, ופעם זה מסתיים בשוויון דרמטי בדקות הסיום. בשני המקרים האופי הבעייתי של השחקנים שלא יודעים לדרוס, שלא שואפים לשיאים חדשים כקבוצה, נותר בעינו. שחקנים עם אופי לא היו מסתפקים ביתרון 0:2, אלא רוצים באמת לנקום על המפלה במשחק הקודם מול עכו.
בנייה טובה יותר של קבוצה הייתה מביאה שחקנים עם אופי טוב יותר, לא נשכח, וזו גם צריכה להיות המסקנה של מכבי תל אביב לעונה הבאה: לחפש את השחקנים שבאמת יוכלו להוביל את המועדון. את השחקנים שהשורה התחתונה שלהם היא ההתקדמות המקצועית ולא השכר הגבוה. שחקנים כאלה לא קונים בסכומים גדולים, שחקנים כאלה צריך לדעת לזהות.