מגעים מסוכנים: המו"מ של מכבי ת"א עם שחקניה פוגע בה?

כמה שניות לסיום המשחק בין ריטאס וילנה לקאחה לבוראל, כשהוילנאים במינוס 6, ביקש חאליד אל-אמין לקחת אחריות. הוא נפנף את השומר שלו וחדר לאזור קו העונשין, לפני שביצע תנועה לא טובה עם רגל שמאל והתרסק לפרקט. התמונות היו קשות: ברכו הימנית של אל-אמין הסתובבה בצורה בלתי אפשרית. היכן שהייתה בעבר פיקת הברך, נותר כעת בשר רך. הרצועה הצולבת בברכו, נראה היה, נקרעה לחלוטין.

שניים מאנשי הצוות הרפואי של ריטאס קפצו למגרש. הם נאלצו לשאת את אל-אמין בידיהם מחוץ לפרקט. 11,000 ליטאים, שידעו כי שאיפותיהם לכרטיס היסטורי לשלב רבע הגמר התנפצו, קמו והריעו לו.

מכבי תל אביב צריכה לדרוש בשלומו של אל-אמין. אם יש אדם שבזכותו חלומות הפיינל-פור שלהם עדיין נחשבים ברי-השגה, הלא זה אל-אמין, שבשבוע שעבר קלע שתי זריקות עונשין מכריעות, ניצח עבור ריטאס את המשחק הקריטי באתונה, ובדיעבד סידר למכבי מפגש מחודש בהצלבה עם קאחה לבוראל ולא עם פנאתינייקוס. לבוראל תהיה אומנם יריבה עיקשת, אבל מסוכנת פחות מפאו. מלאכתם של צדיקים וכו'.

בשבועיים האחרונים נוכחנו לדעת שמרבית בעיותיה המקצועיות של מכבי מתחילת העונה לא נפתרו. המשחקים הביתיים מול רומא ולובליאנה והמחצית השנייה בסלובניה הביאו לאופוריה מסוימת; כשמכבי רומסת ב-40 הפרש, רינונים על בעיות בסט-אופנס או חוסר עומק מהספסל נשמעים הזויים. ובאמת, במשחקים הללו נראתה מכבי במיטבה: הלחץ של השלישייה הקדמית (פרקינס-פארגו-אידסון) מוטט את מובילי הכדור של היריבות, אליהו ריחף בהתקפות המעבר ושחורציאניטיס זלל בתאבון את התופינים שחילקו לו החבר'ה באזור הצבע. גם פניני, בלו והנדריקס השתתפו בחגיגה. נראה היה שאירופה לרגליה של האימפריה המשתקמת.

בדיעבד, כשלובליאנה ורומא מסיימות את הטופ-16 במאזן משותף של 9:3 ונראות כמו חיקוי דהוי של קבוצות כדורסל, התצוגות הללו מקבלות גוון שונה. בסיבוב הראשון הרבינו לעסוק בחולשת היריבות של מכבי. זה נשמע קנטרני. אבל התצוגות בחודשיים האחרונים של ז'לגיריס ופרטיזן, שתי הקבוצות הנוספות שהעפילו מהבית המוקדם של מכבי לטופ-16, שמו על כך חותמת: פרטיזן סיימה אחרונה בבית 7 וז'לגיריס סיימה אחרונה בבית 8, שתיהן עם מאזן 5:1.

בכלל, גם לוח המשחקים עמד לצידה של מכבי: את המשחק הראשון מול לובליאנה אירחה בהיכל, ואין ספק שלתבוסה שהנחילה לה שם הייתה השפעה פסיכולוגית מכרעת על הסלובנים במשחק השני. מהמוקש של משחק החוץ מול רומא, כפי שהתברר אמש, נמנעה כל עוד היה לה על מה לשחק. אילו הייתה פותחת עם משחקים בסלובניה ובאיטליה, ייתכן שזה אפילו לא היה נגמר עם המקום השני בבית.

זה לא אומר שצריך למחוק את כל מה שמכבי השיגה עד כה. סגנון המשחק שלה, שהתבסס על לחץ ועל הגנות מורכבות, היה חדשני. זה כן אומר שעד כה עשתה מכבי את המוטל עליה – ניצחה קבוצות חלשות ממנה, ובסטייל – אבל עדיין לא הצליחה לנצח משחק אליו הגיעה כאנדרדוג.

למשחקים בספרד תעלה מכבי כאנדרדוג מובהק. כדי להעפיל לפיינל פור היא תצטרך לרשום לפחות ניצחון אחד בויטוריה. וכדי לנצח בויטוריה, מכבי תצטרך יותר משמירת לחץ ומאץ'-אפ זון. להוציא את עונת 2004/5, לא הכריעה מכבי סדרת רבע גמר בקלות. זה תמיד היה קשה, מכוער ונמתח עד הסוף: ב-2006 היא הקיזה דם מול אולימפיאקוס; ב-2007 נרמסה בחוץ מול צסק"א; ב-2008 התקשתה לעבור את ברצלונה; ב-2010 נכנעה לאגרסיביות של פרטיזן. לקראת הסדרה מול ויטוריה, נראה שהבעיה העיקרית של מכבי היא ההתנגדות המועטה לה זכתה מיריבותיה העונה. רובן מיהרו להרים ידיים. ויטוריה תילחם.

בשבועות האחרונים מנהלת מכבי מגעים עם מספר משחקניה. פרקינס, פארגו ואידסון, שמהווים יחד את לב הקבוצה, מסיימים חוזה. עוד בינואר סימן דיוויד בלאט את הארכת חוזיהם כיעד אסטרטגי ראשון במעלה. בקודקוד הפירמידה הציב בלאט את החתמתו המחודשת של פארגו. הסיבה שנתן בלאט להנהלה היא שבהתחשב במצוקת הרכזים בשוק השחקנים האירופאי, שהביאה לנסיקה במחיריהם אפילו של הבינוניים שבהם (ראו ערך אנדרו ויזנייבסקי), אסור בשום אופן לאפשר לפארגו להגיע לקיץ כשחקן חופשי. בניגוד לפרקינס, שנחשב לקומבו-גארד, פארגו הוא הרבה יותר רכז. מספר מחזורים בתוך העונה, כשפארגו החל להרביץ הופעות, סימנו אותו כמה מועדונים מובילים. בלאט שמע את השמועות וביקש לסגור סיפור מוקדם.

פארגו דרש בין 600 ל-700 אלף דולר, שזה פחות ממחיר השוק שלו כיום. מכבי הציעה בין 400 ל-500. לפני שבועיים נראה היה שמושגת התקדמות, אבל אז שוב הקשיחה מכבי את עמדותיה. פארגו סירב לחתום. היום הוא כבר מחזיק בפניות מקבוצות בכירות באירופה. אם ימשיך להציג יכולת דומה עד לסיום העונה, הוא ידרוש ויקבל בקיץ בין 800 אלף למיליון דולר, תלוי ביכולת ניהול המו"מ שלו ובסיטואציה שתיווצר בשוק. קשה לראות את מכבי עומדת בתחרות עם קבוצות כמו צסק"א או עם אחת היווניות הבכירות, שרוצות לראות אותו בשורותיהן. אם זה לא ייסגר בזמן הקרוב, זה אולי לא ייסגר בכלל.

פרקינס ואידסון נמצאים במצב שונה. פארגו, שעד לא מזמן היה באירופה סמי-אלמוני, מוכן היה לחתום במכבי כבר לפני שבועות. הראשונים מוכרים היטב ביבשת. כמה מועדונים בספרד כבר שלחו מסרים. בקיאים ברזי השוק מעריכים כי בקיץ יאמיר שוויים למיליון עד 1.3 מיליון יורו. הם מוכנים להמשיך במכבי, אבל בסכומים דומים לאלו. פרקינס אוהב את ישראל. אידסון שונא לגרור את המשפחה ממדינה למדינה, ובסך הכל מרוצה מאוד מהחיים בתל אביב. אלא שעם כל האהבה הזו, הם עדיין אוהבים יותר דולרים.

אגב, לאחרונה עולות טענות לפיהן הירידה ביכולתה של מכבי החלה עם פתיחת המו"מים. זו בוודאי לא הסיבה להפסדים לברצלונה, אבל אין ספק שבמתיחת השיחות יש כדי לפגום, ולו במשהו, ברמת המוכנות של השחקנים. אם מכבי לא מסוגלת לסגור עם מי מהשלושה כעת אולי כדאי שתדחה זאת לחודש מאי, לפני שתאבד את כל מה שהשיגה העונה.

עד למפגש מול מכבי נספיק לנתח את לבוראל מכל זווית אפשרית. אבל יש כמה נקודות עיקריות שצריך לסמן כבר כעת.

קודם כל, באסקוניה (כפי שמכונה בספרד) קשוחה בצורה יוצאת דופן. מהמפגש הראשון מטמיע איבאנוביץ' בחניכיו מסר אחד: כאן עובדים, מחודש ספטמבר ועד יוני. הגישה הזו באה לידי ביטוי במגרש ומשתלמת בעיקר באירועים כמו סדרות: השחקנים שלו – אלו ששורדים את אימוני הפרך – מגיעים אליהן בכושר פיזי מקסימאלי. בסדרות מתנהלת לבוראל כמו סיירת מובחרת.

עד היום ניצחה ויטוריה את סדרות היורוליג אליהן הגיעה עם יתרון ביתיות. לפני שלוש שנים הצליחה להדיח את פנאתינייקוס ללא ביתיות. לפני שנתיים גררה את ברצלונה, ללא ביתיות, לסדרה של חמישה משחקים. בשנה שעברה נכנעה לצסק"א בארבעה משחקים, כשהיא מפסידה את המשחק הרביעי בבית רק בזכות רבע אחרון עצום של הרוסים. את סדרת גמר פלייאוף ה-ACB האחרונה מול ברצלונה אף אחד שם לא יישכח: באסקוניה ניצחה 0:3 את אלופת אירופה, בתום אחת הסדרות המרתקות והדרמטיות שנראו באירופה בשנים האחרונות.

הבעיה של לבוראל היא שמדובר בקבוצה דוגמטית. היא מסתמכת יותר מכל קבוצת צמרת אחרת ביורוליג על קליעה מבחוץ: 36.5% מכלל הזריקות שלה נלקחו מטווח השלוש. רק צסק"א, באמברג חימקי (שלושתן הודחו בשלב המוקדם) ומלאגה זרקו יותר שלשות ממנה ביחס לסך הניסיונות מהשדה. כפועל יוצא, לבוראל כמעט ולא מגיעה לקו: יחס זריקות העונשין שלה למספר הניסיונות מהשדה הוא 29.2%. משמע, רק על כל 3 ומשהו זריקות מהשדה זורקת לבוראל פעם אחת מהקו. איתה בתחתית הטבלה בקטגוריה הזו נמצאות נמושות כמו מילאנו, ציבונה, שרלרואה, רומא ופרוקום. זה אומר שהיא משחקת באש. לפעמים, כפי שקרה לה בשלב המוקדם, היא נקלעת לערבים רעים מבחוץ – והתוצאה היא חמישה הפסדים רצופים; לעיתים, כפי שקרה לה בטופ-16, הכדורים נכנסים באחוז גבוה, ואז היא משאירה אפילו קבוצות כמו פנאתינייקוס מאחור. זו פילוסופיה התקפית שההגנה של מכבי מסוגלת להתמודד איתה. אין ספק שהיא יריבה נוחה יותר מיתר מחזיקות יתרון הביתיות בסדרות רבע הגמר – ברצלונה, ריאל מדריד ואולימפיאקוס.

והנה סיפורון מהימים האחרונים: הסדרה מול ויטוריה תפתח ב-22 במרץ, יום שלישי. ביום ראשון, ה-20 במרץ, אמורה מכבי לארח במסגרת הליגה את ראשון לציון. מכבי ניסתה בתחילה לדחות את המשחק. ראשון לציון ומנהלת הליגה סירבו, שכן המשמעות היא שראשון תיאלץ להעביר שבועיים ללא משחקים. בשלב הזה של העונה, מדובר בפרק זמן קריטי בו קבוצה חייבת לשמור על מתח מקצועי גבוה.

מכבי הציעה להקדים את המשחק ליום חמישי. אנשי ראשון הסכימו. אלא שלפתע התברר כי יד אליהו יהיה תפוס בשל מופעי פורים שיתקיימו בו באותם ימים. ראשון הציעה למכבי להעביר את המשחק אליה. מכבי והמנהלת סירבו. אבנר קופל טען, ובצדק רב, שיהיה זה לא ספורטיבי כלפי יתר יריבותיה של ראשון בצמרת. באין אפשרות דחייה מוחלטת, הציעה המנהלת למכבי לארח את המשחק מחוץ לתל אביב. עלתה האפשרות לערוך את המשחק באשקלון. מכבי שוב סירבה. "מה יהיה עם המנויים שלנו?", שאלו הפעם במכבי.

במנהלת זעמו. לא רק שמכבי מפרקת את מחזור הפורים החגיגי שתכננו, אלא גם על חוסר הגמישות שהיא מגלה. "אם הקבוצות הספרדיות משחקות על העונה ביורוליג ביום רביעי או חמישי, ובמוצאי שבת שוב משחקות בליגה הספרדית, מדוע מכבי לא מסוגלת לערוך שני משחקים בשלושה ימים?", תוהה קופל. הוא מבטיח כי יאפשר למכבי לדחות את משחק הליגה מול גליל שמתוכנן לשבוע שלאחר מכן, שכן המשחק השלישי בסדרה ייערך גם הוא ביום שלישי, ה-29 במרץ. "במקרה הזה הסכמנו, לפנים משורת הדין, לאפשר דחייה – למרות שגליל תיפגע מכך, אבל לא נאפשר שזה יקרה פעמיים", אומר קופל.

עם זאת, הוא מאמין שבסופו של יום מכבי תתגמש ותסכים להעביר את המשחק לאולם אחר, "וככה היא גם תעשה שירות לציבור המקומי שבוודאי ישמח לראות אותה מופיעה", מוסיף יו"ר המנהלת.

בהיעדר דרמה על הפרקט, נסתפק במעט אקשן מחוצה לו.

ohad@walla.net.il