סופר קלאסיקו גם בלאומית

הנומרולוגית של גיסתי שתחיה, סיפרה לאמא שלי שבגיל 41 חיי ישתנו. ניסיתי לברר האם אני אזכה בלוטו או אתחתן עם מישהי שזכתה בלוטו, או שאבא שלה זכה בלוטו, אבל לא קיבלתי תשובה. "העיקר שתשתנה", אמרה אמא שלי בפולניות אופיינית. מאז הספקתי כבר להתחתן בלי הבונוס של הלוטו ולפני כחודשיים, שנתיים לפני הגיעי לגיל 41, נולד ניב, בני הבכור. כל מי שנולד לו ילד יוכל לספר לכם שהדבר הראשון שהוא שומע מכל כיוון הוא שהחיים עומדים להשתנות; שהילד הולך להכניס את מה שחשוב בחיים לפרופורציות הנכונות וכהנה וכהנה סיסמאות. פתאום החתונה היא כלום ושום דבר, לא היא הסיבה בעטיה אני אפסיק לצאת לבלות עם חברים או ללכת להדר יוסף בשלישי ולבלומפילד בשבת. אבל עם ילד, חיי ישתנו. גם יהיה לי פחות זמן וגם אעדיף לבלות יותר זמן איכות עם הילד מאשר עם החברים באיזה באר אופנתי או עם קבוצתי האדומה. יותר היא כבר לא תהיה בראש סדר העדיפויות, הקבוצה שכה אהבתי, ובשבילה אצא לכל מלחמה.

מה הם באמת מבינים כל אלו שאומרים? האמת, כלום. לקבוצה יש מקום בו אף אחד לא יכול להפריע למעמדה וחוץ מזה שמאז שיש לי ילד אני רק חושב על קבוצתי האהובה עוד יותר, אני רק חושב על היום בו אני אלביש אותו בבגד הראשון עם סמל המגל והפטיש ואציג אותו לראווה בדף הפייסבוק שלי; על היום בו נכנס יחדיו בשערי בלומפילד או על היום בו הוא יצפה מהיציע לראשונה באבא שלו על הספסל. בינתיים הקשר היחיד שלו עם הפועל היא הצרחה שלי אחרי הגול של דדי בן דיין שהעירה אותו אתמול. עוד מספר שנים ואחרי דקלומים של שירי אוהדים וכפייתם על כל ילדי הגן, יהיה גם אפשר לדבר איתו לעניין ואין פרשני ספורט טובים יותר מאשר ילדים קטנים. הם אומרים בדיוק את מה שהם רואים וכיוצא מזה גם את מה שהם חושבים.

קחו לדוגמה את האחיינים שלי. הוא בכיתה ג' והיא בכיתה ב'. היא אוהבת את מתן נאור כי הבאתי לה גופיית משחק שלו ולא אוהבת את רוקני, "כי הוא כל הזמן מרביץ". טוב, מה היא באמת מבינה, בכל זאת בת. הוא, לעומת זאת, אוהב את אוסברי "כי הוא קולע הכי הרבה", את אדריאן יוטר "כי הוא מטביע הכי הרבה" ואת גל איתן כי "הוא הכי מהיר". לא פראייר הילד, אני שואל אותו מי לדעתו ינצח בסופר קלאסיקו של הליגה הלאומית בשבוע הבא בו אנחנו פוגשים את סגניתנו מהבקעה, הילד צוחק ומסביר לי שסופר קלאסיקו זה בכלל בספרד ואז הוא מתחיל להסמיק כי הוא רואה שאני מצפה לתשובה. מי כמוהו מכיר את הדוד שלו ויודע ששום תשובה חוץ מניצחון אדום לא תתקבל אצלי, מצד שני מי כמוהו מכיר את קבוצת מ.כ הבקעה. באמת. איזה ילד בן 9 מזהה ברחוב את סטפן ברדפורד, איתי גרינבאום ויחזקאל סקוורר? כולם שיחקו אצל אבא שלו (אורן אהרוני, עוזר מאמן בני השרון) כשהבקעה עוד היו גבעת שמואל.

הילד ממשיך להסמיק ולהשהות את תשובתו. המחשבות רצות במוחו, מי יותר חזק ברדפורד או יוטר, מי יותר מהיר איתן או סקוורר, והאם איתי גרינבאום יצליח לעצור את ה"מכונה", כינוי חדר ההלבשה של בריאן אוסברי. אם היה מותר הוא היה אומר תיקו, אז הוא אומר שהוא לא יודע והוא צודק. כל הימור על תוצאה במשחקים מסוג אלו הוא אכן הימור, סופר קלאסיקו או לא, עדיין משחק בין שתי מהמועמדות העיקריות לעלות אל ליגת העל. אומרים שהמשחק הזה לא חשוב, שהמקום הראשון בסיום העונה הסדירה יהיה שלנו גם אם לא ננצח ובכל מקרה הכל יוכרע בפלייאוף. אבל מהם באמת מבינים כל אלו שאומרים. האמת? כלום.

זה משחק קודם כל על יוקרה. הבקעה רוצים לקבל ביטחון לקראת הפלייאוף ולהוכיח לעצמם שהם יכולים לנצח אותנו, ואנחנו רוצים להשאיר אצלם את התחושה משני המפגשים האחרונים נגדינו בהם הם הפסידו. בשביל משחקים כאלו שחקנים משחקים כדורסל וקהל מגיע למגרשים.