טעויות אנוש: על המצב הגרוע של שטוטגרט בגרמניה

שבעה מחזורים בתוך הסיבוב השני של הבונדסליגה ושני שיאים כבר נרשמו, שניהם על ידי מועדון אחד: איינטרכט פרנקפורט הפכה לקבוצה בעלת הפתיחה הרעה ביותר של הסיבוב השני בכל הזמנים (נקודה אחת מתוך 21 אפשריות, אפס שערי זכות) ואף שברה שיא מועדון, שהושג במשחקה הביתי האחרון מול שטוטגרט (2:0) כשהפסידה בפעם הרביעית ברציפות במשחק בית.

שטוטגרט לא יכולה היתה לבקש יריבה נוחה יותר כדי לצאת מהמצב הקשה אליו נקלעה עוד במהלך הסיבוב הראשון, אך גם הניצחון המרשים, עם עשרה שחקנים החל מהדקה ה-15, לא הספיק כדי לחלץ אותה מהמקום הלפני אחרון בו שהתה העונה במהלך 11 מחזורי ליגה (ועוד חמישה במקום האחרון), וגם זאת הודות לאחרונה בורוסיה מנשנגלדבאך שמצליחה להציג יכולת גרועה מזו של שטוטגרט.

הפעם האחרונה בה מצאה את עצמה אלופת עונת 2006/7 בקצה הדרומי של הטבלה עשרה מחזורים לסיום העונה, היתה בעונת 2000/2001. מאז היא נחשבת לכל הפחות לקבוצת מרכז טבלה, אך בשנתיים האחרונות ניתן להבחין בדפוס שלילי בהתנהלותה החוזר על עצמו באופן מדאיג. בשלהי הסיבוב הראשון של שתי העונות הקודמות גמגמה שטוטגרט בתחתית, אך עם תחילת הסיבוב השני בשתיהן הדליקו שחקניה את המבערים, צברו 39 נקודות בכל עונה וסיימו בצמרת עם כרטיס לאירופה.

ב-2009/10 היה זה מרכוס באבל שפוטר באמצע העונה לאחר שבעונה הקודמת הצעיד את הקבוצה למקום השלישי ולליגת האלופות. כריסטיאן גרוס, שהחליף את באבל והוביל גם הוא את הקבוצה לצמרת ולכרטיס לליגה האירופית, פוטר באמצע העונה הנוכחית. ברונו לבאדיה, המאמן הנוכחי, הוא השלישי שאוחז בתפקיד בשטוטגרט העונה, אחרי שיינס קלר, עוזרו של גרוס, אימן במהלך חודשיים בין פיטורי גרוס למינוי לבאדיה.

העזיבה של סמי חדירה לריאל מדריד והפרישה של יינס להמן הותירו את הקבוצה ללא מנהיגים. כריסטיאן גרטנר (וולפסבורג) ו-זדראבקו קוזמנוביץ' רחוקים מלשמש מחליפים ראויים לקשר הבינלאומי, וקשה עוד יותר משימת איתור מודלים לחיקוי לשאר השחקנים. שיפריאן מריקה, חלוץ נבחרת רומניה שעבר לשטוטגרט תמורת שמונה מיליון אירו – הקניה היקרה בהיסטוריה של המועדון – לא היסס להביע את דעתו השלילית על המצב בשטוטגרט בראיון לעיתון רומני: "אני מתחרט על טיפשותי שהביאה אותי לחתום על חוזה בקבוצה. בכל יום אני נוסע בלי חשק לאימון". מריקה הושעה על ידי הנהלת המועדון לתקופה מצטברת של 12 שבועות אך הנזק המנטלי נעשה.

יותר מדי החלטות ניהוליות שגויות נלקחו בעונות האחרונות, והעונה כבר לא ניתן היה להסתיר את השלכותיהן העגומות. הכסף הגדול ממכירת מריו גומז, סמי חדירה וסבסטיאן רודי, כמו גם ההכנסות מליגת האלופות נעלמו כלא היו. החובות הגדולים שהשאיר כירושה תקציב הקבוצה בעונת 2009/10, 67 מיליון אירו, והשקעה של 60 מיליון אירו נוספים בשיפוץ אצטדיון הקבוצה, המרצדס בנץ ארנה, הבהירו כבר לפני פתיחת העונה הנוכחית שכספי מכירות השחקנים לא יזרמו לטובת חיזוק הולם.

נשיא שטוטגרט, ארווין שטאודט, הוא מפטר מאמנים סדרתי: במהלך שבע שנות כהונתו אימנו את הקבוצה שמונה מאמנים שונים. כל מאמן חדש שהגיע לקבוצה דרש לבצע שינויי פרסונליים בסגל, וכך מצאו עשרות מיליוני אירו את דרכם אל מחוץ לקופת המועדון כדמי העברה לשחקני רכש. פרדי בוביץ', שחקן העבר של הקבוצה שמונה לתפקיד המנהל הספורטיבי ביולי 2010, יצא בהצהרות מפוצצות לגבי המראה הצפוי של הקבוצה.

בוביץ' סיפר על המאמצים הרבים להשאיר את חדירה, וכשנסיון זה נכשל שיחרר לאוויר שמות שחקנים אותם הוא מבקש להביא למועדון בכסף שהתקבל מריאל מדריד עבור חדירה, ביניהם פיליפ דגן (ליברפול), אנדרה אייוו (מרסיי) ואסטבן גראנרו (ריאל מדריד). היחיד שהגיע מרשימת בוביץ' היה דגן, ואיתו הגיעו כריסטיאן מולינרו (יובנטוס) וגאורג נידרמאייר (באיירן מינכן) על מנת לחזק את הגנת שטוטגרט. אלא ש-47 שערי חובה מקשים על התרשמות חיובית משחקני החיזוק. מולינרו ונידרמאייר, שחברו בהגנה למתיאו דלפייר וסרדר טאסקי שאינם בכושר, רחוקים מלהציג יכולת סבירה; דגן, שהגיע בהשאלה לעונה אחת ללא אופציית רכישה, הספיק לקחת חלק בחמישה משחקי ליגה לפני שעבר לחמם את ספסל המחליפים.

והיה גם את מאורו קמוראנסי. רבים תהו לפשר הגעתו של הקשר האיטלקי-ארגנטינאי המתבגר (35) , שעזב בדממה דקה בתום הסיבוב הראשון, תוך שהוא מחזק את המתנגדים לנטיית הבונדסליגה בעונות האחרונות להיות המקום בו בוחרים כוכבי עבר מתבגרים (כמו ראול, זה רוברטו, רוד ואן ניסטלרוי וקמוראנסי עצמו) כתחנה אחרונה בקריירה שלהם. "אי הבנה", "קניית אליבי", ו"פנסיונר" היו חלק מהכינויים שהודבקו לעיסקת קמוראנסי. שבעה משחקי ליגה, משחק גביע אחד, אפס שערים ושלושה בישולים היוו מאזן עלוב גם עבור בוביץ', שהביאו בקול תרועה רמה ושחרר אותו מחוזהו חמישה חודשים לאחר הגעתו, ללא תמורה.

פתיחת העונה הצולעת – שלושה הפסדים בשלושה משחקים – נשכחה כלא היתה לאחר נצחונה של שטוטגרט בליגה האירופית על יאנג בויז ברן 0:3 ותבוסת ה-0:7 שהנחילה לבורוסיה מנשנגלדבאך בליגה. בוביץ' תלה את פתיחת העונה החלשה בהיעדרותם של שחקני מפתח בינלאומיים בשל משחקי נבחרות שנערכו בחודש אוגוסט, ראה בשני הנצחונות סימן חיובי לבאות ושיבח את כריסטיאן גרוס, את יכולתו המקצועית ואת השקט הנפשי שהוא מקרין על הקבוצה. חודש מאוחר יותר הוא פיטר את המאמן.

יינס קלר שימש מלכתחילה כמאמן זמני, מאחר ובוביץ' לא הפסיק לתור אחר איש מקצוע בעל נסיון. קלר, שנאלץ לעבוד בידיעה שאינו זוכה לאמון ההנהלה, זכה להצלחה יחסית עם פתיחת הקדנציה הקצרה שלו כשהשיג שבע נקודות בארבעת משחקיו הראשונים כמאמן, אך בחמשת המשחקים הבאים ליקט שתי נקודות בלבד. ולא שזה שינה למישהו: כבר במהלך כהונתו של קלר נסגרו פרטי העסקתו של ברונו לבאדיה, שמאז פיטוריו מהמבורג בעונה שעברה שבת מאימון. לבאדיה, שהיה המועמד המועדף על בוביץ', חתם על חוזה עד לסיום העונה הנוכחית והפך למאמן השלישי של הקבוצה בתוך 60 ימים.

בסקר שערכה תחנת הרדיו הגרמנית SWR נשאלו אוהדי שטוטגרט לדעתם לגבי הנהלת הקבוצה בעקבות סאגת מינויי ופיטורי המאמנים. רק 12.5 אחוזים תמכו בפעולות ההנהלה. הרוב הגדול איבד אמון בה ודרש את התפטרותה. את זכרונות ההפגנות שערכו האוהדים אחרי פיטורי מרכוס באבל לא שכח בוביץ', וכפי הנראה זו גם היתה הסיבה להסתרת מינויו הצפוי של לבאדיה, שכן האוהדים התנגדו ברובם למינוי המאמן שנכשל עם הקבוצות האחרונות אותן אימן, באייר לברקוזן והמבורג.

האוהדים מאבדים את האמון, השחקנים אינם מצליחים לשמור על יציבות ועמדת המאמן בשטוטגרט היא אחד הג'ובים הפחות בטוחים בגרמניה. בשמונה משחקי ליגה תחת לבאדיה השיגה הקבוצה עשר נקודות בלבד, כששניים משלושת נצחונותיה הושגו מול בורוסיה מנשנגלדבאך החלשה ואיינטרכט פרנקפורט המדרדרת. עם 22 נקודות, המקום הלפני אחרון ועשרה מחזורים לסיום העונה איש בשטוטגרט אינו חולם על ריצה והתקדמות מטאורית בטבלה כפי שקרה בשתי העונות הקודמות. כל שמבקשים בסביבת המועדון הוא להישאר בליגה. גם אם בוביץ' לא יודה בכך, אפילו הוא יודע שהנהלה קפריזית, חוסר יציבות מקצועית ופיננסית וכשלון מתמשך בבחירת שחקני חיזוק לא ישחקו לטובת שטוטגרט בליגה השניה.