זה מלך שערים אמיתי? על המבחן שצריך לעבור עדן בן בסט

"תמיד היו הרבה דיבורים על הכישרון שלי. אני זוכר שהייתי אומר לעצמי בראש: 'זה רק עניין של זמן עד שאני אפרוץ'. לכן גם לא עבדתי מספיק קשה. מאוחר יותר, כשדברים לא הסתדרו כל כך, הבנתי שאני צריך לעבוד חזק גם מבחינה פיזית, אבל בעיקר על הצד המנטלי. אני צריך את השקט שלי ולעבוד הכי חזק וקשה בדרך שלי כדי להצליח. התחברתי מאוד לאלוהים ותמיד האמנתי, גם בתקופות שלא הצלחתי וכלום לא הלך לי כמו שרציתי שהכל מכוון מלמעלה. היום אני חושב שהתבגרתי ואני בשל ומקבל הכוונה מקצועית נכונה".

כך מנסה חלוץ הפועל חיפה, עדן בן בסט, להסביר במילים שלו את ההתקדמות והפריצה הגדולה שעשה העונה. על פניו, נראה שבן בסט סופסוף מצליח לממש את ההבטחה הגדולה שהיה בגילאים הצעירים. אז מה באמת תקע אותו עד היום, כשלא הצליח לממש את הפוטנציאל שלו אפילו כשקיבל את ההזדמנות לשחק בהפועל תל אביב?

ובעצם, יכול להיות שבן בסט הוא רק דוגמה לתופעה רחבה יותר של חלוצים צעירים ומוכשרים, שכובשים בלי הפסקה בליגת העל אבל לא מצליחים לעשות את קפיצת המדרגה הבאה. האם מלך השערים בליגה שמגיע מקבוצת אמצע טבלה יצליח בהכרח גם בקבוצה גדולה ובנבחרת?

בן בסט, 24, שהחל את דרכו בהפועל חיפה וחצה את הכביש לאחר זמן קצר, נחשב לעילוי גדול כבר בגיל צעיר והוביל את מכבי חיפה לאליפויות וגביעים בנערים ובנוער. בדרך הוא אפילו זכה לזימון יוקרתי למשחק של נבחרת הנוער של אירופה מול נבחרת אנגליה, בו כבש שער. היום הוא כבר היה אמור להיות שחקן מוביל במכבי חיפה, לצידו של ליאור רפאלוב, חברו לקבוצת הנוער. אבל משהו השתבש.

לעומת רפאלוב, הדברים לא עבדו מבחינת בן בסט שהתקשה לקנות שביתה בהרכב של הירוקים ונאלץ לנדוד לליגה הלאומית ולהפועל חיפה. לאחר עונה אחת מוצלחת בליגת המשנה, הושאל בן בסט ממכבי חיפה לעירוני קרית שמונה והפועל תל אביב, אך לא הרשים במיוחד ושוב חזר לזרועותיו המוכרות והאהובות של שלומי דורה בהפועל חיפה, שבדיוק חזרה לליגת העל ב-2009/10. העונה התחילה לא טוב מבחינתו, אך לאחר פינלה טוב הצליח בן בסט לסיים את העונה עם תשעה שערים ושלושה בישולים. לצורך ההשוואה, יש לציין שהעונה הוא 14 שערים ובישול אחד ב-21 משחקים בהם שותף וזכה לכינוי "רונן חרזי", בשל הדינמיות והיכולת שלו.

מה גרם לשינוי הגדול ביכולת? בהפועל חיפה יש הסבורים כי מקור השיפור בעזיבה של ערן לוי, שהפכה את בן בסט לפנים של הפועל חיפה ולשחקן המוביל בה, או כמו שהגדיר זאת שחקן בקבוצה: "שלומי דורה מאוד החזיק מבן בסט, אך לא האמין שהוא יכול לסחוב את הקבוצה לבד בליגת העל, כמו שעשה בלאומית. אז הוא שם את המפתחות אצל ערן לוי, שהיה הכי דומיננטי בקבוצה. אבל מאז שניצן בא ונתן לו את הביטחון, אפשר לראות שבן בסט פשוט פורח בכל הפרמטרים". חלק אפילו טוענים גם שזו הסיבה ששירזי לא רצה להחזיר את לוי, לאחר שהוא עזב את הפועל אשקלון. בן בסט עצמו מתחמק מהשאלה ומסביר: "אני בסך הכל חייל בקבוצה וחייל של המאמן. ערן לוי הוא שחקן מצוין, שתרם הרבה להפועל חיפה. צריך לזכור שזו הייתה הבחירה שלו לעזוב ולעבור לקבוצה אחרת בקיץ".

גם דורה, שנפרד מחיפה בקיץ, מתרשם מהשינוי שעבר החלוץ: "עדן הבין השנה שכישרון לבד לא מספיק ולו יש כישרון ענק", הוא אומר, "גם בעונה שעברה, ובלי יותר מדי עבודה ורצינות כמו שהוא עושה השנה, הוא הצליח לכבוש שערים ולרשום מספרים יפים בסך הכל. משיחות שעשיתי איתו השנה, אני מבין שהוא עשה שינוי בעצמו. הוא עובד הרבה יותר קשה, משקיע באימונים, הולך לחדר כושר כדי לפתח את הגוף. זה חלק טבעי וחשוב מאוד בתהליך הההתבגרות שלו". דורה שולל את ההנחה שהעזיבה של ערן לוי שחררה משהו אצל בן בסט: "אני לא חושב שזה שערן לוי עזב גרם לו לשיפור הגדול כל כך. הם שיתפו פעולה כבר בעבר ועשו את זה מצוין, גם בליגה הלאומית וגם בליגת העל".

אלא שהשיפור אינו מספיק ובן בסט נמצא כעת בתחנת ביניים, עליה יכולים להעיד שמות אגדיים כמו יניב אברג'יל, מוטי קקון, שי הולצמן, קובי רפואה ואסי טובי. כולם היו (חלק עדיין פעילים בליגות נמוכות) חלוצים מצוינים, אולי מהטובים שהיו בכדורגל הישראלי. כולם גם הבקיעו שערים בצרורות בכל קבוצה בה עברו והפכו לשחקנים הכי דומיננטיים ומשמעותיים מבחינת המאמנים שלהם. אבל עוד דבר משותף לכולם: כולם נתקעו בדיוק במקום הזה. המקום של חלוץ טוב לקבוצת ביניים, שלא מצליח לעשות את המעבר ביכולת לקבוצות הגדולות ולנבחרת. רוב השחקנים שהוזכרו קיבלו את ההזדמנות להגיע לקבוצה גדולה או לנבחרת, אבל התקשו לתפוס את מקומם ולשחזר את מעמד העל שהיו רגילים מהקבוצה הקטנה.

יכול להיות שזה תהליך טבעי או אפילו כזה שמבדיל בין חלוצים טובים מאוד לחלוצים גדולים, אבל מה באמת עושה את ההבדל הזה והאם בן בסט עשוי להיכנס גם לרשימה המכובדת הזו או שאצלו יש גם את האקסטרה שתביא אותו למקומות אחרים?

טובי, שפרש מכדורגל באופן מעשי כבר ב-2006/7 עם מאזן מרשים של 104 שערים ב-276 הופעות בלא פחות מ-14 קבוצות והמשיך לשחק בליגות הנמוכות במדי מכבי עמישב פתח תקוה ומכבי השקמה, חזר בתשובה ולטענתו לא עוקב ולא מכיר שחקנים בליגת העל בכלל. לכן, הוא מדבר בעיקר על העבר ומנסה להבין איפה הקריירה המרשימה שלו מעט התפספסה בכל הקשור לקבוצות גדולות ולנבחרת (בה רשם הופעה אחת ושער אחד). "לא חושב שנתקעתי", הוא אומר ומוסיף בפסקנות: "זה עניין של הבורא. יכול להיות שיכולתי להגיע רחוק יותר, גם בנבחרת וגם בקבוצות גדולות, אבל תמיד אהבתי לעשות את העבודה שלי בצניעות ואולי זה מה שפגע בי בסופו של דבר.

"גם לא קיבלתי אף פעם הזדמנויות בנבחרת, ככה שקשה לומר שלא הצלחתי לעשות את קפיצת המדרגה בקריירה שלי. אם זה לא מספיק, אז גם עברתי הרבה קבוצות מאז שעזבתי את קבוצת נעוריי שמשון תל אביב, ולא באמת הצלחתי למצוא את הבית שלי להרבה שנים. היום בדיעבד, אני מבין שאם אתה משחק בקבוצה שבה מכירים אותך ומאמינים בך, כדאי מאוד להישאר בה. גם כך אפשר להגיע לנבחרת ואפילו לאירופה. לא קל להיות מלך השערים כל עונה, לא מבחינת היכולת, ולא מבחינה מנטלית כי השתן עולה מהר מאוד לראש וישר אתה חושב שאתה הכי טוב בעולם. חשוב להישאר אותו בנאדם ולהמשיך לעבוד קשה".

"בארץ, יש נטייה לא לדרוש יותר מדי משחקנים מוכשרים ובן בסט הוא מוכשר מאוד", ממשיך גיא לוי שאימן את בן בסט בנבחרת הצעירה. "באיזשהו מקום אני מאמין שהכל הלך לבן בסט בקלות יחסית לחברים שלו בקבוצה וזה הוביל אותו למקום שהוא כבר לא דורש מעצמו יותר מדי עבודה. הרבה שחקנים בגילאים הללו מגיעים פתאום למצב שהם בני 21-22 ורואים שמגיעים חבר'ה יותר צעירים, רעבים, משקיענים, ולפעמים הרבה פחות מוכשרים מהם ותופסים להם את המקום ובצדק".

לוי רואה בשנים הפחות טובות בקריירה של בן בסט חלק מתפועה כוללת שמאפיינת את השחקן הישראלי: "יש כאלה שהמצב הזה מנער אותם וגורם להם להבין שהגיע הזמן להשקיע הרבה יותר מעצמם. הבעיה עם הרבה שחקנים הישראלים היא שהם יודעים שגם מימוש של 60 אחוז מהכישרון שלהם מספיק פה בארץ כדי להצליח באופן יחסי ולהפוך לכוכבים בליגת העל. כאן הכל נוח להם וסבבה. הם גם מרוויחים הרבה כסף, גם יש מעמד. צריך להבין שזו מלכודת דבש, וזה הרבה פעמים מה שתוקע אותם ולא נותן להם להמשיך קדימה לאירופה ולמקומות שהם הרבה יותר נכונים מבחינתם. בן בסט הוא דוגמה מצוינת. אם הוא ינצל 60-70 אחוזים מהיכולת שלו, הוא יהיה והוא כבר חלוץ ליגה טוב. אם הוא יפיק יותר, הוא יכול להגיע לרמות הגבוהות וגם לנבחרת כי הוא באמת שחקן מוכשר מאוד".

אחד שמבין היטב את ההבדל בין מלך שערים זמני לשחקן שנכנס להיסטוריה הוא אלון מזרחי, מלך השערים בכל הזמנים של הכדורגל הישראלי ומאמן חלוצים כיום. מזרחי, שגדל בקבוצה קטנה והמשיך לקריירה מפוארת בקבוצות הגדולות ובנבחרת, מנסה להסביר את ההבדלים בין חלוצים טובים לכאלה שמצליחים גם לעשות את הצעד הנוסף קדימה. "זה עניין של כישרון", הוא קובע, "אבל גם עבודה קשה. היום, לצערי, שחקנים ממהרים להירגע, לעשות לעצמם הנחות ולהפסיק לעבוד קשה מהר מדי. שחקנים לא מבינים שאחרי כל אימון הם חייבים להישאר ולבעוט 60-70 כדורים לשער כדי להשתפר כל הזמן.

"היום, חלוץ זו הסחורה הכי חמה בעולם ומועדונים מוכנים לשלם סכומי עתק אפילו על חלוצים מליגות ומקבוצות קטנות, מה שלא היה פעם. קונים את החלוצים בסכומים הכי גבוהים שיש ואני יכול לתת דוגמאות מזלאטן איברהימוביץ', דרך סמואל אטו ועד דויד וייה. אבל הדבר הכי חשוב בסופו של דבר זה הכישרון, היכולת להיות נייד כל הזמן ולשמור על חדות וקור רוח ליד הרחבה".

עכשיו, אחרי שעשה כבר את קפיצת המדרגה הכל כך משמעותית בקריירה שלו, בן בסט עומד בפני מבחן נוסף, חשוב יותר. הוא חייב להוכיח שהוא מסוגל לשמור על היכולת לאורך זמן כי מלכות שערים במדי הפועל חיפה לא קונה תהילת עולם. עכשיו זה הזמן שלו לכוון לקפיצת המדרגה הבאה ואז יהיה אפשר לדבר על המעבר בין חלוץ וסקורר טוב לחלוץ גדול באמת.