נקודת שבירה: שלום תקווה מסכם את משחק העונה

זה לא היה סתם משחק בין הראשונה לשנייה בטבלה. זה לא היה רק משחק בין האלופה לסגניתה. זה היה מאבק פסיכולוגי חשוב בין שתי המתמודדות לאליפות, ובסופו הוכתרה רק מנצחת אחת: הפועל תל אביב. זה היה משחק על יוקרה, משחק שהוא הצהרת כוונות, משחק שמבהיר את יחסי הכוחות בצמרת. מאבק האליפות אומנם רחוק מלהסתיים, אבל עכשיו גם במכבי חיפה יודעים בוודאות: הפועל תל אביב היא הקבוצה הטובה בישראל.

על אף שהפועל הביסה 1:4 את מכבי חיפה, קשה להגיד שהיא הציגה משחק כדורגל מדהים. למעשה, זה מה שמרשים בהפועל תל אביב הנוכחית: גם כשהיא לא מגיעה ליותר מדי מצבים, היא כובשת ארבעה שערים. לא זכורות לי יותר מדי הצלות של ניר דוידוביץ', אבל הוא נאלץ להוציא ארבעה כדורים מהרשת. זה רק מוכיח עד כמה מיומנת ההתקפה של הפועל, כמה מרוכזים השחקנים שלה, כמה הם מסוגלים להוציא מעצמם את המיטב ברגעי האמת ובמשחקים החשובים.

הפועל ידעה הערב (ראשון) לנצל את ההזדמנויות שלה בצורה מושלמת. אפשר היה לראות את זה כבר בדקה הראשונה, כשבן שהר נגח לרשת כבר אחרי 50 שניות, ואפשר היה לראות את זה בבעיטה המדהימה והנקייה של ערן זהבי, שהגיעה בדקות יחסית טובות של חיפה.

מגיעות הרבה מחמאות לשחקני הפועל. אין הרבה קבוצות שלאורך העונה צריכות להתמודד עם בעיות כפי שעברו על שחקניה – כמו הנהלה מפולגת, מאבקים בחלונות הגבוהים, פציעות מרובות ולאחרונה אף בעיות רפואיות של המאמן אלי גוטמן - ועדיין מדהים לראות איך השחקנים רק הולכים ומשתפרים, כאילו שום דבר לא קרה. הרבה קבוצות יכלו להתפרק מהאירועים שעברו על הפועל תל אביב העונה, אבל השחקנים האלה פשוט יודעים לעשות את ההפרדה ולהביא את התוצאות.

הניצחון של הפועל לא היה רק על הדשא, אלא גם על הקווים. יוסי אבוקסיס, כנראה עם עזרתו של גוטמן, הכין את חניכיו בצורה מושלמת למשחק. הפועל שיתקה את הכנף הימנית הדומיננטית של חיפה, וערן זהבי ודדי בן דיין סגרו לחלוטין את הקו ולא אפשרו לשחקני חיפה לבצע אפילו פעולה אחת חיובית מהאגף הזה.

מנגד, חיפה לא הפעילה מספיק לחץ על שני הבלמים של הפועל, ואליד באדיר וביוואן פרנסמן, ולא ניצלה את האיטיות היחסית שלהם. תומר חמד היה בודד בחלק ההתקפי, יניב קטן היה מאוד רחוק ממנו (לא יכול היה לתרום הרבה, במיוחד כשהוא לא כשיר לחלוטין), וכך להגנה של הפועל היה מאוד קל להסתדר עם ההתקפה הדלילה של חיפה.

יכול להיות שאם חיפה הייתה משתמשת בכלי העיקרי שיש ליריבה שלה – ההתקפה - היא הייתה מצליחה להביך את החלק האחורי של הפועל. אבל הירוקים בחרו להתגונן, וכבר ראינו שאין להם מענה להתקפה הקטלנית של האלופה. יכול להיות שחיפה נתנה יותר מדי כבוד ליריבתה, והזמינה את ההתקפות, ומבחינתי זה היה הפספוס העיקרי של הירוקים, שלא הפעילו לחץ במקום הנכון ואולי באו בגישה לא נכונה.

השאלה הגדולה היא איך מכבי חיפה תתאושש מהמכה הזאת. שחקנים מרגישים את היכולת של הקבוצה היריבה, והפועל הראתה עליונות בשני המפגשים העונה בין הקבוצות. זה גורם לשחקנים להרגיש שהיריבה היא טובה יותר, וזה בהחלט משפיע על המוראל ועל התקווה. אם הפועל תסיים במקום הראשון את העונה הסדירה ותארח את המפגש בין הקבוצות בפלייאוף, היא תזכה בעוד יתרון חשוב, מכיוון שהיא הוכיחה היום שוב עד כמה בלומפילד משמעותי בשבילה, ועד כמה הוא משפיע על הביטחון של שחקניה.

הדבר הראשון שאלישע לוי יצטרך לעשות מחר, זה שיחה מול השחקנים שלו. זה הרבה יותר חשוב מעוד אימון רגיל. חיפה קיבלה סטירת לחי, ומזה היא תהיה חייבת להתרומם. לצוות המקצועי של חיפה צפויה עבודה פסיכולוגית גדולה, אבל בקרית אליעזר לא צריכים להרים ידיים. הם זוכרים היטב שבשנה שעברה גם הם הובילו בבטחה את הטבלה, אך לבסוף הפסידו את האליפות. למרות העליונות של הפועל הערב, ולמרות הכיבוש של הפסגה בכזאת תצוגת כדורגל – עדיין סיפור האליפות פתוח. יש עוד קיזוז, גם מכבי תל אביב לא רחוקה מהפסגה, ואני בטוח שעוד מצפים לנו מאבקים גדולים עד תום העונה. אני כבר מחכה לפלייאוף, למפגש הבא בין הקבוצות.