הפעם מכבי חיפה מפחדת: על ההבדלים בין משחק העונה הקרוב לזה של אשתקד

כשבוחנים את יחסי הכוחות ערב משחק העונה הראשון אשתקד (25 בינואר, 2010), קשה להאמין שחלפה רק שנה. לאותו משחק בקרית אליעזר הגיעה מכבי חיפה שיכורת כוח. המאזן שלה עמד על 17 ניצחונות והפסד בודד (1:0 למכבי תל אביב), היה לה יתרון של 10 נקודות בפסגה והכסף הגדול שנכנס לקופת המועדון מהשתתפות בשלב הבתים של ליגת האלופות יצר לה יתרון כלכלי עצום על פני שאר הליגה. באותם ימים, לא היה ניתן למצוא אדם שיהמר נגד הירוקים. חיפה דרסה את יריבותיה והבקיעה שלישיות ורביעיות גם במשחקים בינוניים. לא רק שהחבורה של אלישע לוי נראתה כמו אלופה וודאית, הדעה הכללית הייתה שהמועדון בדרך ליצירת שושלת בדמות מכבי תל אביב בכדורסל – מועדון על שאין לו תחרות ויש לו את המשאבים להביא שחקנים ברמה גבוהה משמעותית משאר הקבוצות.

המשחק ההוא היה אבן פינה למהפך שלא הסתכם רק באובדן הטראגי של האליפות. בחיפה מאשימים את שיטת הקיזוז, אבל בפועל האפקט היה רחב יותר וההגמוניה עבר באופן מוחלט לצד האדום. ערב משחק העונה הנוכחי היוצרות התהפכו. הפועל תל אביב הפכה ל"טים טו ביט", היא הפייבוריטית הברורה לא רק במשחק הספציפי אלא לזכייה באליפות, היא הקבוצה שמציגה את הכדורגל היפה יותר, יש לה סגל עמוק יותר וחומר שחקנים מוכשר יותר. אפשר היה לומר שהנרדף הפך לרודף אילולא העובדה שמכבי חיפה שוב מגיעה למשחק עונה מהמקום הראשון. ולמרות זאת, היא הקבוצה שעומדת למבחן, היא זו שמזיעה ועובדת קשה מדי שבוע לצד ההצגות והכדורגל החופשי והמהנה של האדומים, היא זו שצריכה להוכיח עצמה והיא זו שזקוקה לניצחון שישנה שוב את סדרי העולם בליגת העל.

שיחת היום שקדמה למשחק העונה של ינואר 2010 הייתה "קללת אליעזר" – רצף של 24 משחקים בהם הפועל תל אביב ניצחה רק פעמיים במשחקי החוץ שלה מול מכבי חיפה. אלי גוטמן הראה לשחקניו גזיר עיתון של מקומון חיפאי עם הכותרת: "הפועל תל אביב עושה במכנסיים בקרית אליעזר" במטרה לעורר אותם. זה הצליח חלקית ומאז הקללה הוסרה במלואה. האדומים בשתי הופעות הגנתיות הרואיות ניצחו פעמיים בקרית אליעזר ושוב היוצרות התהפכו, הפעם בפן הפסיכולוגי.

הנה דוגמה עכשווית. אחרי הניצחון של ארסנל על ברצלונה בשבוע שעבר אמר ארסן ונגר: "הוכחנו לעצמנו שאנחנו מסוגלים לנצח אותם". מבחינת הצרפתי, שבירת המחסום הפסיכולוגי היא החשובה באמת במיוחד לאור התוצאה הנזילה וספיגת שער החוץ. וחזרה לעניינו, אחרי שהפועל תל אביב הורידה את הקוף מהגב, מכבי חיפה היא זו שצריכה להתמודד עם המחסום הפסיכולוגי. הירוקים לא כבשו שער בשלושת משחקי העונה האחרונים וגם בהקשר הזה, אפשר להצביע על מהפך – היתרון המנטאלי במפגשים הישירים בין הקבוצות עבר לאדומים.

שלושת משחקי העונה האחרונים קבעו עובדה אחת עוד לפני המשחק: מכבי חיפה מגיעה אליו כאנדרדוג. הנתון הזה לא בהכרח רע, במיוחד לא למאמן כמו אלישע לוי. מבחינה טקטית, שלושת המפגשים האחרונים התאפיינו בעליונות של גוטמן. במשחק הראשון שתי הקבוצות חששו אחת מהשנייה וביטלו אחת את השנייה בדרך ל-0:0 ששמר על סטטוס קוו. בשני המשחקים הבאים, גוטמן גרר את חיפה לשיטה שהתאימה לו, כפה עליה הנעת כדור סתמית וחסרת מחץ וקיבל עקיצות שהרגו את המשחק ברגעים מכריעים. לעומת זאת, תכנית המשחק של אלישע לוי כשלה שוב ושוב. במשחקים שנערכו בקרית אליעזר, לחיפה לא הייתה תשובה לצפיפות והמתפרצות של האדומים.

למשחק הנוכחי כללים שונים. הפועל פייבוריטית ובבית היא תחפש דומיננטיות ושליטה. חיפה, לראשונה מאז משחק החוץ מול מכבי תל אביב במחזור הראשון, באה מלמטה וזה מתאים לה. כאחד שבא מקבוצות קטנות ומאבקי תחתית, לוי, במהותו, הוא מאמן אנדרדוג שאוהב לבוא קטן. זה הלך לו מצוין בעונת האליפות הראשונה ובקמפיין מוקדמות האלופות. גם באותו משחק במחזור הראשון, ללוי היה נוח לשמוע על הדיבורים על קבוצת המיליונים החדשה. הוא בנה מערך נכון, הקבוצה שלו הסתגרה ועמדה בלחץ הראשוני ואז ידעה לשנות את המומנטום עם מתפרצות חכמות ולנצל את נקודות התורפה של מכבי תל אביב.

מבחינת הכלים שיש לה בסגל, לחיפה יהיה קל יותר בסוג כזה של משחק. אסור לשכוח שהעונה הוכח לא פעם ולא פעמיים שהירוקים מתקשים מול הגנות שמצופפות וזאת בעיקר בגלל המחסור בפליימייקר אמיתי או בשחקנים שדוחפים את הכדור לעומק. לעומת זאת, יש לחיפה חוליה אחורית יציבה, שחקני קישור אחורי אגרסיביים (קולמה, בוקולי) ושחקני אגף מהירים (טואטחה, גולסה, ורד) שמתאימים לבוא לבלומפילד, להסתגר ולחפש את המתפרצת הקטלנית מול ההגנה הבינונית של האדומים.

ב-13 החודשים שחלפו מאז משחק העונה אשתקד, שתי הקבוצות עברו לא מעט שינויים, אבל המסגרת נותרה פחות או יותר זהה. כתשעה שחקנים שפתחו באותו משחק אמורים לפתוח גם הפעם, המערכים צפויים להיות דומים, אבל שימו לב לשחקני המפתח. מכבי חיפה עלתה לאותו משחק עם חלוץ אחד (דבאלישווילי), שני קשרים אחוריים (כיאל וקולמה), שני שחקני כנף (גדיר ורפאלוב) ויניב קטן מתחת לחלוץ. שיטת המשחק לא השתנתה כלל, ההבדל הוא בעומק. בעונה שעברה, היה ללוי אס בדמותו של ארבייטמן לשלוף מהספסל. הפעם, גם בגלל פציעות, האופציות שלו מוגבלות הרבה יותר והסגל שלו קצת פחות מרתיע. לצרך הדוגמה, בוקולי הוותיק נכנס במשחק הראשון רק כחילוף טקטי בדקה ה-77, ואילו העונה הוא חזר להיות אחד משחקני המפתח במערך של לוי. גם העובדה שחיפה ככל הנראה תגיע למפגש עם חלוץ כשיר אחד (חמד) שלא רגיל למעמדים כאלה, ממחישה את הדלילות המסוימת.

בהפועל תל אביב תראו עוד פחות שינויים. למעשה, ההבדל הבולט הוא צמד החלוצים. לאלה ושכטר שפתחו בקרית אליעזר בחוץ בגלל פציעה ובמקומם ישחקו תמוז ושהר. המערך של האדומים זהה, אבל האופי של תמוז ושהר משנה את סגנון המשחק. מדובר בשני שחקני רחבה שהמשחק מתנקז לכיוון שלהם. ככל שהמספרים שלהם עולים, באופן אינהרנטי חלה ירידה בהבקעות של שחקני קישור כמו זהבי ו-ורמוט, שמשך את מירב תשומת הלב במפגשים הקודמים. למרות זאת, תמוז ושהר הופכים את הפועל לקבוצה שלמה יותר עם יותר אופציות התקפיות ולפיכך, קבוצה שקשה יותר להתמודד מולה. עם שחקני ספסל כמו אלרואי כהן וטועמה, לאדומים יש יתרון גם בנושא העומק.

העונה שעברה לימדה את כל קבוצות הליגה שיעור חשוב – לקיזוז יש להתייחס החל מהמחזור הראשון. במובן מסוים, לקיזוז אפקט משתק. קבוצות מרכז טבלה רועדות מירידה לפלייאוף התחתון וקבוצות הצמרת לוקחות בערבון מוגבל כל ניצחון. כי בסופו של דבר, בצמרת וגם בתחתית, הכל מתנקז לפלייאוף, לחמשת המשחקים האחרונים. הליך הבנייה לקראת הקיזוז הוא חשוב, אבל חשוב יותר לשמור כוחות ולהגיע מוכן לרגעי ההכרעה. לפיכך, כשאנחנו בשלהי הסיבוב השני נוצרה התחושה שהגענו לשלב השני, שלב השיתוק. אפשר היה לראות את זה מצוין בדרבי. אחרי שמכבי השוותה, הפועל לא התאבדה בכדי להשיג את הניצחון. התחושה שהתקבלה משתי הקבוצות הייתה – תיקו שווה סטטוס קוו שווה תוצאה טובה. אין מה לקחת סיכונים מיותרים בהתחשב בקיזוז.

ההבדל הגדול בין העונה הנוכחית לקודמתה היא שהמודעות לאפקט השיתוק חזקה הרבה יותר. להזכירכם, ברוב שלבי העונה הסדירה אשתקד הובילה מכבי חיפה את הטבלה בהפרש נקודות גבוה שהגיע עד 12 נקודות, כאשר לפני משחק העונה בינואר הפער עמד על 10. זה גם מה שגרם למהפך. חיפה בזבזה כוחות מוקדם מדי בעוד לאדומים הפער הגבוה אפשר לאדומים לבנות עצמם ולהכין עצמם מנטאלית ופיזית להכרעות בפלייאוף. אגב, למרות הפער הגדול, גוטמן הבין כבר בינואר שתיקו בקרית אליעזר טוב לו. באותו שלב של העונה, הוא העדיף לשמור על המרחק מאשר להסתכן בהפסד ולגמור את העונה במחזור ה-19.

השנה אנחנו עדים לעונה טקטית יותר. הפער קטן ולא משמעותי ויש לקחת בחשבון את קיומה של מכבי תל אביב בפער שעדיין נחשב סביר לאור הסצנריו של העונה שעברה. שתי המוליכות מבינות נתון פשוט – איך שלא תהפכו את זה, משחק העונה האמיתי יתקיים בחודש מאי. כי גם אם מכבי חיפה תנצח בבלומפילד, פער של חמש נקודות הוא מינורי במונחים של קיזוז. מה זה אומר? אל תתפלאו אם שוב נקבל משחק טקטי בין שתי יריבות שימשיכו לכבד ולפחד אחת מהשנייה. כי בסופו של דבר, תיקו בהחלט ישרת את האינטרסים של שתיהן.