דייויד בלאט 2.0

נראה שאין דבר שנוא יותר על דייויד בלאט מאשר התייחסות לקדנציה הראשונה שלו במכבי תל אביב כבינונית או ככושלת. בפרספקטיבה של זמן, קשה להתווכח אתו: בניגוד למאמנים אחרים במועדון בעשור האחרון, בהם פיני גרשון, בשנתיים הראשונות שלו כמאמן ראשי הוא לא הפסיד תואר מקומי. בזירה האירופית הוא העפיל בעונתו הראשונה לפיינל-פור, ובשנייה סבלה קבוצתו מהגליה לחו"ל עקב המלחמה במפרץ.

כשבוחנים לעומק את אותן שנים, הן נראות מעט פחות מרשימות: קלקולים חברתיים וכדורסל מאכזב בעונה הראשונה; סדרת הפסדים, בחירת זרים בעייתית ושריקות בוז מהקהל בשנייה. באותה תקופה, מקובל היה לחשוב שבלאט זכה ליחס לא הוגן רק מפני שנכנס לנעלי מאמן פופולרי, אהוד וכריזמטי כגרשון. כיום, אחרי שאנחנו חוזים בגרסה הבוגרת והבשלה שלו בקדנציה השנייה במועדון, כבר ברור שבלאט של הקדנציה הראשונה פשוט היה מאמן חסר ניסיון.

נכון, הוא כבר אימן אז שנים לא מעטות בגליל עליון, והיה עוזר דומיננטי מאוד במכבי ובנבחרת ישראל, אחרי שצמח מלמטה באימון נוער ונשים. אלא ששום דבר בקריירה שלו לא הכין את בלאט ללחצים הכרוכים בעמידה בחזית הקבוצה הכי הישגית באירופה. הוא העביר עד אז את מרבית שנותיו בחממה הרגועה של גליל עליון, שבה איש לא הבחין בשגיאותיו. כולם המשיכו לכנות אותו "ג'נטלמן" גם אחרי שאריק שיבק טען שחתר תחתיו ותפס את מקומו ב-1993/94.

כמאמן ראשי במכבי, הוא התמודד לראשונה עם ביקורת נוקבת, עם שריקות בוז אחרי הפסדים, עם חשש לכישלון. בדיוק כמו מאמן אחר, עודד קטש, שהצליח בגליל אך התרסק במכבי (ובינתיים לא מאוד מצליח בירושלים הלחוצה), בלאט למד על בשרו את ההבדל בין אימון בקבוצות נידחות לבין החשיפה האכזרית לאור הזרקורים. זה המפתח להבנת ההצלחה של בלאט החדש: הוא חוזר למכבי כמאמן אירופאי משופשף, שידע הצלחות (סנט פטרסבורג, בנטון טרוויזו, נבחרת רוסיה), אך גם כישלונות, קריסות כלכליות ואפילו פיטורין.

היציאה מהחממה גרמה לבלאט לחדד את עצמו כמאמן ולסטות מהדרך הדוגמטית שאפיינה אותו בעבר. בתחילת הקריירה הוא הושפע מאוד מהכדורסל אותו שיחק כסטודנט במכללת פרינסטון של פיט קאריל האגדי - התקפות ארוכות ואטיות, שנועדו להוציא את היריב מריכוז ומשיווי משקל. קאריל הדריך סטודנטים לבנים ואטיים, והנהיג שיטת משחק בהתאם למגבלותיהם. זה בדיוק מה שבלאט עשה השנה, אבל בשיטה אחרת לגמרי: הוא קיבל לידיו קבוצת כדורסל עם הרבה מגבלות, אך העדיף להתרכז ביתרונות ולמקסם אותם. האיש שקבוצותיו שיחקו בעבר כדורסל התקפי חסר עוקץ, זנח את התרגילים המתוחכמים והארוכים והתאים עצמו לאתלטיות של שחקניו. בצד השני של המגרש הוא הימר על שמירת לחץ, שרק מעטים משתמשים בה.

את הבחירות הלא שגרתיות שלו יכול היה בלאט לעשות רק לאחר שניסה וטעה, רק לאחר שכבר היה בכל הסרטים, הרעים והטובים. לכן, בקדנציה הראשונה והלא מושלמת שלו, נזרעו זרעי השלמות של ההצלחה הנוכחית.