כמעט כרגיל: סמל הכישלון של צ'לסי

רצה הגורל, והשוערים המחליפים בשלוש הקבוצות הגדולות בספרד קיבלו לאחרונה חשיפה באור הזרקורים. ולנסיה נעזרת מאז נובמבר בשירותיו של ויסנטה גואיטה שחזר מעונת השאלה בהואלבה וממלא היטב את מקומו של ססאר הפצוע. הופעותיו של גואיטה בן ה-23 כה מרשימות, שכלל לא בטוח שהשוער הוותיק ישוב אל בין הקורות כאשר יחלים. במחזור הקודם נזרק למים העמוקים אנטוניו אדאן בן ה-23, השוער השלישי של ריאל מדריד, אחרי שאיקר קסיאס הורחק בשניות הראשונות מול אספניול. זה היה משחק בכורה נפלא עבורו, וסביר להניח שאדאן קצת מצטער שהיה מובטל לחלוטין בניצחון 0:2 בשבת על לבאנטה. כמה הדיפות לא היו מזיקות לו.

שלשום נכנסה כל ברצלונה להלם לאחר שנודע על פציעתו של ויקטור ואלדס, כאשר ערפל אופף את מועד חזרתו למגרשים. אלא שחוסה מנואל פינטו גילה יציבות בניצחון על בילבאו וסיפק הצלה ברמה עולמית מנגיחה של פרננדו יורנטה. פינטו הוא לא רק בדרן בחדר ההלבשה ושרקן מדופלם, כפי שהוכיח באירוע הביזארי מול קופנהאגן בליגת האלופות, אלא גם שוער מעולה. ויש לו ניסיון רב בישיבה על הספסל. בסלטה ויגו חיכה פינטו לא פחות משש שנים כגיבוי של רישאר דוטאורל, לפני שזכה סוף-סוף במקום בהרכב. מאז ינואר 2008 הוא בבארסה, ועל אף ששותף במשחקים בודדים, הוא שומר היטב כושר. בגיל 35 אין לו שאיפות להדיח את ואלדס, והוא מסתפק בלהיות חלק מהקבוצה הטובה בעולם. כעת, לפתע, הבמה כולה שלו, אולי אפילו בגומלין מול ארסנל.

שוער משנה הוא תפקיד בעייתי במיוחד. מצד אחד, קבוצות צמרת זקוקות לגיבוי ברמה הגבוהה ביותר, אך מאידך כיצד אפשר לשמור את המחליף מרוצה במשך תקופה ארוכה? הליגה הספרדית ידעה לא מעט שוערים מעולים שהתייבשו במשך זמן רב. סנטיאגו קניסארס סופסל בשנות ה-90 על ידי ריאל מדריד וחיכה לפציעות של פאקו בויו ובודו אילגנר. כאשר עזב לולנסיה, הוא חסם את דרכו של אנדרס פאלופ האדיר, שישב בחוץ שש שנים עד שעזב לסביליה ב-2005 והצטיין. למאמנים לא תמיד קל לשמור על יחסים תקינים בין שוערים מתחרים, ולראיה האגרוף ששלח גוסטאבו מונואה לפניו של דודו אוואט בינואר 2008. השניים הודחו מלה-קורוניה, ובמקומם הגיע דני אראנסוביה, שאיבד את מקומו בבילבאו. אתמול נגח אראנסוביה את שער השוויון באלמריה.

ההחלקה של ג'ון טרי הפכה לסמל ההפסד של צ'לסי למנצ'סטר יונייטד בגמר ליגת האלופות ב-2008 במוסקבה, אך בפועל היא זו שמנעה ניצחון. ההחמצה שהכריעה את דו-קרב הפנדלים לטובת השדים האדומים היתה של ניקולא אנלקה, שסירב להיות בין חמשת הבועטים הראשונים ונאלץ לגשת לכדור השביעי של הכחולים. "ידעתי שאחמיץ", אמר הצרפתי אחרי ההפסד, והאשים בכך את אברהם גרנט. לטענתו, המאמן הישראלי שלח אותו למגרש בהארכה ללא חימום, ובאופן כללי התייחס אליו בהתנשאות במהלך העבודה המשותפת, אחרי הגעתו מבולטון. גרנט אמר בתגובה כי ההעברה נכפתה עליו, וכי הוא עצמו כלל לא היה מעוניין לצרף את אנלקה לסגל.

מאמנים מתוסכלים רבים הותיר אחריו אנלקה במהלך הקריירה. ארסן ונגר ו-ויסנטה דל-בוסקה שונאים אותו עד עצם היום הזה. כשרונו לא מוטל בספק, אך הוא התעקש לזרוק לפח את רוב ההזדמנויות שקיבל, ואפילו את המונדיאל היחיד בקריירה הוא סיים באופן מבזה במיוחד. תקופתו בצ'לסי, מאז הפספוס במוסקבה, יכולה להיחשב למוצלחת ביותר בקריירה. אחרי הכל, הוא סיים כמלך שערי הפרמייר-ליג ב-2009 ואשתקד היווה חלק מרכזי בחוד הכחול שדרס את כולם בדרך לדאבל. אלא שהצרפתי תמיד שידר ריחוק וזלזול, וזה בא לידי ביטוי גם בביצוע הפנדלים. אחרי שכבש בנון-שלאנטיות נגד מארסיי בליגת האלופות, ללא מרחק הרצה, אמר קרלו אנצ'לוטי שהוא שלם עם כך: "אנלקה הוכיח קור רוח, והוא לא מתרגש במעמדים גדולים".

בשבת זה לא עבד. טים הווארד הדף את הבעיטה הרשלנית, ואנלקה שב להיות השעיר לעזאזל בסטמפורד-ברידג'. מעניין את מי הוא יאשים הפעם? האם היחסים עם הבוס האיטלקי עלו על שרטון בעקבות ההחתמה של פרננדו טורס? האם ההסטה לעמדת פליימייקר עירערה את מצב רוחו? אולי הוא כעס על כך שנותר על הספסל במשחק מול אברטון? את התשובות אנו צפויים לקבל בראיונות אחרי שהקדנציה של אנלקה בלונדון תסתיים בקיץ. הוא לא אחד שסותם את הפה.

מדינות צפון אפריקה מככבות בכותרות ללא הפסקה, אז גם המדור החליט להצטרף לחגיגה – ויש סיבה טובה לכך. המשחק החשוב ביותר בסוף השבוע האירופי נערך באתונה, בדרבי הלוהט בין אולימפיאקוס לפנאתינייקוס. האדומים-לבנים הגיעו ביתרון שבע נקודות על פני האלופה הירוקה, וניצחו 1:2 בקרב רווי יצרים וטעויות שיפוט. שער ניצחון פוטנציאלי של פנא נפסל בדקה ה-83 בטענת נבדל שגויה, ובתוספת הזמן גנב רפיק ג'אבור האלג'יראי את כל הנקודות, תוך שהוא מבטיח מעשית את החזרת תואר האליפות לקבוצה מפיראוס, שבעה מחזורים לסיום העונה.

הסיפור של ג'אבור מרתק במיוחד. מאז קיץ 2008 הוא שיחק באא"ק אתונה, והסתכסך באופן קבוע עם כל המאמנים. חבריו לקבוצה דווקא מספרים שמדובר באדם חברותי ואהוד, אך חוסר המשמעת שלו הוציא את ההנהלה מכליה. אחרי ריב חסר פשרות עם המאמן הספרדי מאנולו חימנס, הושעה לפני חודש ג'אבור מהסגל ואיים לתבוע את המועדון, תוך שהוא דורש שחרור ופיצוי כספי. באופן מעניין במיוחד, זה בדיוק מה שהוא קיבל. אא"ק העניקה לו 300 אלף יורו ושלחה אותו לדרכו. בעוד סוכנו מנצל את חלון ההעברות כדי לדון עם ליל, בלקבורן ושטוטגרט, חתם ג'אבור מאחורי גבו באולימפיאקוס ועורר את זעמו. שבועות ספורים עברו, והאלג'יראי כבר הפך ליקיר האוהדים בפיראוס. בשבוע שעבר הוא הבקיע שער חשוב בנצחון החוץ על אריס סלוניקי, והכיבוש בדרבי העלה אותו רשמית למעמד אליל היציעים.

הוא לא האלג'יראי היחיד שנהנה בסוף השבוע. ריאד בודבוז, פליימייקר שצופים לו עתיד מזהיר, חגג יום הולדת 21 בשער ניצחון לזכות סושו בלאנס. בצרפת לא מתביישים להשוות אותו לזינדין זידאן בצעירותו, והבעיטה המרהיבה שלו לרשת מונאקו מחצי מגרש בעונה שעברה היתה מעדן אמיתי. בנוסף, גם רפיק סאיפי הוותיק, בן ה-36, הצטיין עם צמד שערים ראשון במדי קבוצתו הצרפתית החדשה, אמיין מהליגה השלישית. בקיצור, זו היתה שבת נפלאה לאלג'יראים. חבל רק שבמונדיאל איש מהם לא הבקיע.

דיברנו רבות על הבעיות האיומות בהגנת ברמן, והעסק ממש לא השתפר בתבוסה 4:0 להמבורג בדרבי הצפוני. זה היה משחקו הגרוע ביותר העונה של פר מרטסאקר שאחראי באופן ישיר לשלושה שערים, כולל איבוד כדור אומלל במיוחד, והדבר מדגיש יותר מכל את הירידה החדה בכושרו. מרטסאקר רק בן 26, אך ייתכן ששיא הקריירה כבר מאחוריו. הוא לא מסוגל לארגן את העורף המפורק של ברמן, ובמשחקים רבים הוא לחוץ וחסר ביטחון אפילו יותר מחבריו לקבוצה. יואכים לב ידוע כמאמן ששומר אמונים לשחקני הרכב, ודי להזכיר את האשראי הבלתי מוגבל שקיבל לוקאס פודולסקי גם כאשר היה בשפל עמוק במיוחד. לכן לא מפתיע שמרטסאקר ממשיך ליהנות מחסינות במדי הבונדסטים, והוא מצוות במשחקים האחרונים, כולל בתיקו 1:1 עם איטליה לפני שבועיים, עם הולגר באדשטובר.

אלא שגם באדשטובר הצעיר לא מגלה יציבות, וזאת בלשון המעטה. במשחקים רבים של באיירן מינכן הוא ביצע טעויות רבות, וגם בניצחון על מיינץ בשבת לא הרשים והוחלף. באדשטובר מתאפיין בטכניקה מעולה, במסירות ארוכות יוצאות דופן ובכדורים נייחים נפלאים, אך את משימותיו העיקריות כבלם הוא לא ממלא ברמה הבינלאומית, ובגרמניה מדברים על כך בגלוי. אסור בשום אופן לפסול אותו, וצבירת ניסיון תהפוך את באדשטובר לשחקן טוב יותר, אולם בשלב זה הצמד פר-הולגר בהגנה לא מתאים לנבחרת שרואה את עצמה כמועמדת לזכייה ביורו 2012. אם יתעקש לב להמר עליהם, זה עלול להסתיים רע מאוד. הגיע הזמן לתת הזדמנויות רבות ככל הניתן לבלמים טובים יותר, ובראשם מאטס הומלס, מעוז ההגנה של האלופה שבדרך דורטמונד. בשבת הקרובה הוא יתארח אצל באדשטובר.

משחק העונה הקלאסי – המובילה מארחת את השנייה בטבלה. נאפולי, שמפגרת אחרי הרוסונרי בשלוש נקודות, תגיע לסן-סירו אחרי שלושה ניצחונות רצופים ללא ספיגה (ואם ניקח בחשבון את ה-0:0 מול ויאריאל בליגה האירופית, היא שומרת על רשת נקיה כבר 400 דקות). עד לפני שבוע נדמה היה שהקבוצה של ואלטר מאצארי כושלת במשחקי חוץ גדולים, ולראיה הפסדים ללאציו ולאינטר, אבל ייתכן שהניצחון ברומא ייתן לה אמונה מספקת לתת שואו בסן-סירו. הרי מילאן, למרות 1:2 עם הרבה מזל מול קייבו, רחוקה מאוד מלהרשים, ולא נראית בשלב זה כאלופה ראויה. יש רק שתי בעיות "קטנות". ראשית, מילאן ניצחה בסיבוב הראשון בנאפולי 1:2. שנית, אסקיאל לאבצי, שהבקיע אז את השער הבודד של נאפולי במבצע עוצר נשימה, ייעדר בגלל השעיה. האורחים יזדקקו לאדינסון קבאני בכושר שיא. נותר לראות כיצד החמצת הפנדל אתמול (ראשון), בניצחון על קטאניה, תשפיע על מלך שערי הליגה.