פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        קטש מחלק את ירושלים: על הטעות של המאמן בהסתמכות על סולומון וריץ'

        נדמה כי כל הבעיות של הקבוצה מתחילות ונגמרות בהחלטה של המאמן לבנות את הסגל סביב סלומון וריץ'. לא רק בגלל הריב ההרסני ביניהם, אלא בגלל ההשפעה הנוראית על שאר השחקנים וסגנון המשחק הנרפה. לא כדאי להעביר את המושכות לאוחיון ונעימי?

        תארו לעצמכם ספינה טובעת שהקפטן שלה, במקום להכין את סירות ההצלה, עסוק בתגרה עם אחד הספנים. זה בערך מה שקורה עכשיו בהפועל ירושלים: נראה כי שני הגארדים שלה, שאחד מהם הוא קפטן הקבוצה, עסוקים בלהתקוטט במקום לנצח את המשחקים.

        העוינות בין ג'ייסון ריץ' לוויל סולומון (להלן: הקפטן) החלה אחרי ההפסד לריגה בירוקאפ, כאשר סולומון האשים את ריץ' במשחק אגואיסטי. לפי גורם בסביבת המועדון, היחסים ביניהם הגיעו לפיצוץ בעת ריב קולני, שבמהלכו איש מהם לא נשאר חייב לשני. מאז, בין שני השחקנים שוררים יחסים הרחוקים מאידיאלים, שחקנים שאמורים להוות עמודי התווך של הקבוצה.

        מאמן הפועל ירושלים עודד קטש עם שחקן הקבוצה מספר ג'ייסון ריץ' (מגד גוזני)
        בינתיים זה לא הולך כמו שקטש קיווה, כי ריץ' (משמאל) לא מפסיק להסתכסך עם הקפטן (צילום: מגד גוזני)

        הטינה בין הרכזים אינה מוגבלת לאדמת אירופה. לא פעם נשמע סולומון מעיר על הספסל במהלך משחקים לגבי משחקו של ריץ'. במשחק האחרון של ירושלים בליגה, ביום שני מול חולון, סולומון שישב על הספסל עיווה את פניו והרים ידיו אל-על כשהוא מוסיף קללה עסיסית על המהלך של ריץ '- ואין זו הפעם הראשונה שהוא נצפה עושה את תרגיל הדה-מורליזציה הזה.

        גם ריץ' מצידו לא שומר על איפוק. לפי מקורב בסביבת השחקן, ריץ' מספר למקורביו כי "סולומון פועל מאחורי הקלעים להסית נגדי, גם אנשים מסביב וגם בתקשורת". מקורב לשחקנים מעיד על חומרת המצב: "ריץ' וסולומון ממעטים לדבר, אם בכלל. לשניהם יש בעיית אגו. מעניין אותם רק עצמם. יש תחרות אישית ביניהם שהולכת על חשבון הקבוצה, וכך הם משחקים כשכל אחד 'מנסה להראות אחד לשני'. הרבה שחקנים מרגישים בכך, וזה הורס את הקבוצה. התחושה הכללית כאן היא כאילו יש נתק בין כולם".

        לדעת רבים, חוסר החיבור בין ריץ' לסולומון מתמצת המון בעיות שמעיקות על הפועל ירושלים העונה: בניית הקבוצה שהתבססה עליהם, בניית סגנון המשחק הסוליסטי והאנוכי, תוך ויתור על דברים בסיסיים מאוד שקבוצה כמו ירושלים לא מבצעת במצבה. וגם חוסר האכפתיות של השחקנים, חוסר הכימיה ביניהם, ושאר הדברים שקטש נכשל לעשות.

        שחקן הפועל ירושלים וויל סולומון (נמרוד סונדרס)
        במקום לפרגן הוא מקלל. סולומון (צילום: מגד גוזני)

        הקונספט מתסכל שחקנים

        כן, מריבות וטינות הן לא עניין נדיר בקבוצות כדורסל. אולם מה שמיוחד להפועל ירושלים הוא שהריב הארסי בין סולומון וריץ', השולח את גרורותיו אל שאר הקבוצה, נעשה בחסותו של המאמן קטש. זה מתחיל באימונים. גורם בסביבת המועדון טוען כי "באימונים קטש צועק בעיקר על הישראלים על ההגנה. אם הוא מנסה להעביר משהו, זה דרך גערות על הישראלים. הוא בקושי שורק פאולים על הזרים ולא עוצר אותם".

        אין פלא ששני הגארדים מציגים במשחקים מהלכים מורטי עצבים, ואין פלא שרואים את ריץ' בתצוגה סוליסטית מחפירה. לאחר הפסד הגביע הביתי מול נתניה, סם קלנסי התלונן שהוא אינו מקבל כדורים מתחת לסל, ובצדק. בחדרי חדרים כבר נשמעת ביקורת על משחקו של ריץ',אולם קטש מאוד אוהב את ריץ', ומגן עליו בהתאם. בישיבה שנערכה לפני מספר חודשים אמר קטש בטון חדור אמונה: "ג'ייסון הוא שחקן מצוין ומוכשר", כשנשאל לגבי הגארד. לגבי סולומון הוסיף קטש באותה ישיבה: "סולומון צריך הרבה יחס והרבה ליטופים".

        למעשה, נראה כי הבעיה של ירושלים רק מחריפה, לנוכח ההכרעות המקצועיות שמקבל קטש: קרדיט בלתי נגמר לשני השחקנים. מאמן בליגה מסביר: "הבעיה העיקרית בירושלים היא שבניגוד לשנה שעברה, גם ג'ייסון ריץ' וגם וויל סולומון הם שחקנים שהרבה פחות אוהבים פיק אנד רול. שניהם הרבה יותר מעדיפים מהלכים של אחד על אחד, וזה מה שהם עושים. זה פוגע בכל המבנה הקבוצתי".

        אותו מאמן בליגה ער לקרדיט המוגזם לריץ' וסולומון: "עודד הלך על הקונספט הזה, של ריץ וסולומון, למרות שנראה שיש שם בעיה מהבחינה החברתית, שמשפיעה על רמת הכדורסל. כל הסיפור הזה של שניהם לא הוכיח את עצמו. זה קונספט בעייתי, כי קטש הולך איתם ויהי מה. אבל לאן הם כבר הגיעו?", תמה המאמן ומעיר: "ג'ייסון ריץ' יכול להיות שחקן טוב כאופציה שלישית אולי, בטח לא כמות הדקות שהוא מקבל עכשיו".

        גם מקורב לשחקנים סבור שהמדיניות של קטש בעייתית, בלשון המעטה. לדבריו, שחקנים מרגישים שכל שחקן משחק לבד. "וויל למשל מסיים משחק אולי עם 29 נקודות אישיות במשחק, אבל הקבוצה מפסידה. זה משפיע על יתר השחקנים, שחושבים: איך אפשר להמשיך לתת קרדיט לשחקן כה יהיר. כולם ממורמרים, וזו אחת הסיבות שהקבוצה נראית ככה".

        המקורב ממשיך: "את סולומון וריץ' מעניינת יותר הסטטיסטיקה של עצמם, כקרש קפיצה לעונה הבאה שלהם, מאשר המשחק הקבוצתי. כל אחד מהם עושה מה שהוא רוצה, כל אחד מתעניין יותר במספר הדקות שהוא מקבל הרבה יותר מניצחון הקבוצה. הם לא מתקשרים. וויל מעיר הערות על הספסל כדי שקטש יוריד את ריץ' ויעלה אותו. הם מושכים את קטש ועושים מה שבא להם. מול ראשל"צ סולומון בקושי קלע, וקטש בכלל לא הוריד אותו. זה מוביל ללא מעט שחקנים ממורמרים בקבוצה".

        שחקני הפועל ירושלים באימון (מגד גוזני)
        אם קורה משהו, דווקא הישראלים אשמים וחוטפים את הצעקות (צילום: מגד גוזני)

        הקונספט מתאים לגליל

        אכן. סולומון, שמרוויח כ 300 אלף דולר לעונה, נראה כמו רסיסים של השחקן שהיה בעבר. לירושלים הוא הגיע כמשיח, אך תפקודו האנוכי וקבלת ההחלטות הלקויה שלו הציבו אותו במעמד של 'האכזבה הגדולה'. מאמן בכיר מנתח: "סולומון שחקן לא צפוי, לטוב ולרע. לטוב זה כשדברים עובדים חלק בקבוצה, ואז הוא יכול לקחת ממצבים תקועים ולקדם אותם. אבל כשקבוצה לא הולך לה, כמו ירושלים, אז סולומון הוא לא רכז ולא מנהיג ולא שחקן פיק אנד רול. אלו שלושה דברים שהפועל בנתה עליהם כשהביאה אותו, וסולומון מאכזב בשלושתם".

        הבעיה המהותית מקננת, כאמור, גם אצל המאמן. לפי כל העדויות, לא ברור כיצד הוא שולט על השחקנים, ולא ברור מדוע הוא אינו מנסה להתאים את עצמו לאילוצים ומחפש שיטת משחק אחרת. "עודד יכול להצליח רק בתנאים מסוימים. הוא חייב את השחקנים שמתאימים בדיוק לשיטה שלו, ולא הפוך", מנתח מאמן בכיר. "אולי בגליל היה לו מספיק זמן לעשות את כל הניסיונות והשינויים עד שהגיעו למה שהוא רצה. אבל בירושלים זה לא עובד ככה. ברגע שהשחקנים לא מתאימים לשיטה שלו - עודד פשוט הולך לאיבוד".

        המאמן סבור כי "קטש צריך שחקנים מאוד אינטליגנטיים ו-ורסטיליים, שיכולים להבין הרבה דברים בבת-אחת, לקרוא אופציות של משחק, לקרוא מצבים. אין לו את זה העונה - שחקנים שקוראים מצבים. קשה להם להכיל את רמת האופציות שהוא נותן להם. ברגע שהם לא מתאימים לשיטה שלו, הכול מתמוטט כמו מגדל קלפים. ואז מתחילים כל מיני דברים אחרים כמו משחקי אגו ובעיות אחרות, כמו המתיחות שנוצרה בין סולומון לריץ'".

        מאמן נוסף מוסיף: "השיטה של קטש כולה מבוססת על פיק אנד רול וקליעה מבחוץ. כשהם קולעים אז הכל זורם. גם סולומון וגם ריץ' רגילים להיות א גו טו גאי ובחירת הזריקות שלהם לקויה. ככה קטש מאמן לכל אורך הקריירה. בגליל סגנון המשחק של קטש הביא אותו להצלחות. במכבי הסגנון הזה ריסק אותו, ובירושלים כרגע הסגנון הזה לא מצליח".

        מאמן הפועל ירושלים עודד קטש (מגד גוזני)
        מה שלא עבד במכבי הלך בגליל, אבל בירושלים שוב לא ממש עובד. קטש (צילום: מגד גוזני)

        הקונספט חייב להשתנות

        השאלה המתבקשת כעת היא מדוע לא לתת לישראלים כמו יובל נעימי ויוגב אוחיון - שחקנים שהוכיחו עצמם בעונה שעברה וגם בנבחרת הקיץ - יותר דקות? "נעימי הוא מהשחקנים שהרבה יותר מתאימים לשיטה שקטש רוצה", סבור מאמן. "נעימי הוא שחקן פיק אנד רול טוב, הוא הרבה יותר טוב מסולומון וריץ' בזה. אוחיון מצוין בהגנה ושחקן קבוצתי ובדרך כלל קבלת ההחלטות שלו נכונה. לנעימי יש יכולת מסירה טובה וחסרות שלשות המומנטום שלו. הרי בנבחרת הוא הראה יכולת טובה מאוד", מנמק המאמן.

        גם אוחיון וגם סולומון הציגו בעונה שעברה יותר אסיסטים מריץ' האנוכי: 4.3 אסיסטים (ב-30 דקות משחק) למשחק, כשאוחיון מציג ממוצע של 3 אס' ב-21 דקות, לעומת 2.8 אס' של ריץ' ב-30 דקות משחק. ביורקאפ מוביל נעימי בקטגוריה זו על ריץ': במפעל היורקאפ בעונה שעברה הציג נעימי ממוצע של 4.3 אסיסטים ב- 28 דקות, לעומת 3.5 אס' בלבד של ריץ' ב- ב-33 דקות העונה.

        מקורב למועדון מסכם: "קטש הולך אחרי הזרים ויהי מה, גם כשהם לא קולעים. לכן הם עושים מה שהם רוצים. במקום ללכת על הישראלים, שמוכנים לתת את הכל. אחרי משחקים קטש מתלונן: 'לא פתחנו טוב'. אבל כל פעם פותח עם אותה חמישייה, עם אותם זרים שלא שומרים ולא מעניש את הזרים. פלא שהקבוצה ממשיכה להיקלע לפיגור מהדקות הראשונות?".

        שחקן הפועל חולון מורן רוט בין שחקני הפועל ירושלים יוגב אוחיון, יובל נעימי (ברני ארדוב)
        נעימי ואוחיון נותנים את הנשמה, אבל קטש לא מעניש את הזרים - פלא שהקבוצה ממשיכה להיקלע לפיגור? נעימי ואוחיון מנסים לעצור את מורן רוט (צילום: ברני ארדוב)

        תגובת הפועל ירושלים

        מדובר בכתבה צהובה ורדודה חסרת כל אחיזה במציאות, המתבססת כולה על ציטוטים שלא לייחוס. צר לנו שבמקום להביא דברים בשם אומרם ולהיצמד למציאות, בחרה הכתבת שוב לבנות תיאוריות משלה ולנסות ולאשש אותן עם ציטוטים של מקורבים של מקורבים.