פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        הטריידים שיעשו את העונה: העסקאות שישפרו את קבוצות ה-NBA

        בחמישי ייסגר חלון ההעברות, ועומר דיקמן יודע מה הקבוצות צריכות לעשות כדי להתחזק לפלייאוף. ואף מילה על ההוא מדנבר

        ברוכים הבאים לטור המסורתי של הרגע שלפני הטרייד דד-ליין. כמיטב המסורת, ננסה לסייע כאן למנג'רים המבולבלים של הליגה ולהגות עבורם טריידים שלשם שינוי ישפרו את מצב הקבוצה ויביאו את השחקנים הנכונים למקומות הנכונים, במקום, נניח, קוואמי. כדי לשמור את זה מעניין השתדלתי להתרחק משמועות מבוססות מדי (כמו המו"מ בין פורטלנד לנטס על דווין האריס), או ממשאלות לב בוטות מדי (איגי לדאלאס, נאש לקבוצת פלייאוף כלשהי), וללכת על טריידים פשוטים (יחסית) שהולמים את הסטייט-אוף-מיינד שבו נמצאות הקבוצות המעורבות. אה, ושום מילה על כרמלו אנתוני.

        סטיב נאש שחקן פיניקס סאנס (GettyImages)
        לא נעסוק כאן במשאלת לב, אלא נלך על טריידים שהולמים את הסטייט-אוף-מיינד של הקבוצות השונות. נאש (צילום: AP)

        דנבר מחליפה עם אוקלהומה

        דנבר מקבלת – ג'ף גרין (5 מיליון לשנה, חוזה נגמר), מו פיטרסון (6 מיליון, חוזה נגמר), קול אלדריץ' (2 מיליון, שנתיים), בחירת דראפט ראשונה.

        אוקלהומה מקבלת – ננה הילאריו (11 מיליון, שנתיים), רונדלו בלקמן (1.5 מיליון, 3 עונות).

        בהנחה שההוא שלא מדברים עליו אכן עוזב, הכיוון של דנבר הוא ניקוי אורוות ובניה מחדש, מה שאומר שמבחינת ההנהלה, כל שחקן למעט ארון אפללו וטיי לוסון יכול וצריך לארוז את הפקלאות ולהתחפף מהעיר כמה שיותר מהר. מבין כל אלו, אין ספק שהשחקן המבוקש ביותר הוא ננה. הסנטר הברזילאי הוא ככל הנראה הגבוה הפנוי הבכיר ביותר בשוק נכון להיום, הוא צעיר יחסית, בריא, ומשחק את הכדורסל הטוב ביותר בקריירה שלו. עבור אוקלהומה, שנמצאת במרחק סנטר איכותי מהצמרת האמיתית, מדובר בשחקן שמתאים כמו כפפה ליד, זאת בהנחה שיסכים לממש את האופציה על השנה האחרונה בחוזהו, או לחלופין יסכים לחתום עם הת'אנדר על חוזה ארוך טווח במקום לנסות את מזלו בקיץ. רונלדו בלקמן ישמש כתוספת חביבה לרוטציה דלת הפורוורדים וייתן 10-15 דקות של אנרגיה מהספסל.

        בצד השני של הטרייד נמצא בעיקר ג'ף גרין, שעל פי כל הסימנים לא ממש נמצא בתכניות של אוקלהומה לעתיד. גרין הוא שחקן הגנה מצוין אבל סוג של טווינר בין עמדות 3 ו-4, ואין זה מן הנמנע שהת'אנדר יעדיפו לוותר עליו בתמורה לשחקן פנים קלאסי. גרין הצעיר יושב אמנם על חוזה מסתיים, אבל עתיד להפוך בקיץ לשחקן חופשי מוגבל, מה שיקל על הנאגטס להחתים אותו על חוזה ארוך טווח ולהפוך אותו לחלק מחבילת הבסיס לדור הבא של הקבוצה יחד עם לוסון ואפללו. מו פיט הוותיק יגיע בעיקר כדי לחסוך קצת כסף ולעשות פאנלים, ובגזרת הדור הבא תקבל הקבוצה את הסנטר הצעיר קול אלדריץ' + בחירת דראפט ותוכל להתחיל למלא את הסגל מחדש, בציפייה שהסופרסטאר הבא שיגיע לעיר יהיה מעט לויאלי יותר.

        אטלנטה מחליפה עם קליבלנד

        אטלנטה מקבלת – אנטואן ג'יימסון (14 מיליון, שנתיים), ראמון סשנס (4 מיליון, 3 שנים).

        קליבלנד מקבלת – ג'מאל קרופורד (10 מיליון, חוזה נגמר), ג'ף טיג (1.5 מיליון, שנתיים), מו אוואנס (2.5 מיליון, חוזה נגמר), בחירת דראפט.

        לאחר עונה נוספת של דשדוש חסר תכלית בשולי הצמרת, מתחילה ההנהלה של אטלנטה סופסוף להתעורר קצת. במקרה הזה מדובר בטרייד שמבוסס על מקרה אמיתי, שכן בימים האחרונים החלה הקבוצה לגשש לגבי סשנס, ומקורות יודעי דבר אף מספרים שלראשונה מוכנה ההנהלה אפילו לחרוג מתקרת השכר ולשלם קצת מס מותרות, ובלבד שתוכל להתחזק לקראת הפלייאוף. אלא שלקליבלנד אין כל סיבה להעביר את סשנס סתם כך, שכן הרכז המבטיח יושב על חוזה נוח למדי של 4 מליון דולר בלבד ל-3 העונות הבאות. על מנת להשיג את סשנס תצטרך אטלנטה לקבל את המקל יחד עם הגזר, והמקל הוא כמובן חוזהו הענק של אנטואן ג'יימסון אותו מנסה הנהלת הקאבס להעביר מאז תחילת העונה, ללא הצלחה.

        אלא שדווקא כאן ייתכן כי מעז יצא מתוק. ג'יימסון הוותיק נראה כמו שחקן שיכול להשתלב היטב באטלנטה, הן בעמדה 3 לצידו של ג'וש סמית', והן כשחקן שישי איכותי שישכיח מהר מאד את ג'מאל קרופורד העוזב. לגבי סשנס – אין ספק כי מדובר כאן בשדרוג עצום בעמדת הפוינט גארד הפותח לעומת מייק ביבי, שכבר מזמן לא מהווה פונקציה משמעותית, וייתכן מאד שגם במקרה שלו הירידה לספסל יכולה רק להועיל.

        עבור קליבלנד כאמור, הסיבה העיקרית לטרייד היא הזזתו של אחד משני החוזים המעיקים שלקחה על עצמה בימי לברון העליזים. שליחתם של ג'יימסון וסשנס בטרייד הנ"ל צפויה לחסוך לקבוצה כ-15 מליון ב-3 השנים הקרובות, סכום לא מבוטל בעליל עבור קבוצה שמנסה להיבנות מחדש. גם כאן, כמו במקרה של דנבר, יישלח גם מס נעורים בדמותו של ג'ף טיג המאכזב, שינסה להמציא את עצמו מחדש בשממה של אוהיו, וכמובן בחירת דראפט שתביא העירה את הלברון הבא, או לפחות את כריסטיאן איינגה.

        פילדלפיה מחליפה עם הקליפרס

        פילדלפיה מקבלת - כריס קיימן (12 מיליון, לשנתיים)

        הקליפרס מקבלים - ג'ייסון קאפונו (7 מיליון, חוזה נגמר), ספנסר הוז (3 מיליון, חוזה נגמר), בחירת דראפט.

        טרייד שמושפע בעיקר מאווירת האופוריה ששוטפת בימים אלו את הסיקסרס, שמאז שנכנסו לתמונת הפלייאוף שינו לחלוטין את הגישה בכל הנוגע לבניית הקבוצה. לא עוד ניסיונות להעביר את איגודאלה בשביל בחירות סיבוב שני וחוזים גמורים (מצטער קיובן, באמת שניסיתי), אלא רצון אמיתי וכנה לבנות סביב הבסיס הקיים ולהביא חיזוקים במקומות החסרים, כלומר – בעמדת הסנטר. כריס קיימן, על אף היותו פצוע כרוני, שומר בינוני, ובעל צ'ק חודשי מנופח, הוא עדיין אחד הסנטרים היותר טובים שניתן לקנות מבלי לפרק חצי קבוצה. כך, במחיר שהוא נסבל לחלוטין, תוכל פילי לאחד בשנית את הצמד קיימן את ברנד, כשבמקרה הגרוע ביותר היא סופגת עונה נוספת בחוזהו של הגרמני המפוברק. אם המחיר הוא בסה"כ חוזים גמורים, אז כנראה שמדובר בהימור שכדאי לקחת.

        הקליפרס, מצדם, מסתכלים על הצד השני של אותו מטבע – נכון לעכשיו יש להם בידיים שחקן שלא מפסיק להיפצע, יושב על חוזה שמן מדי, מתפקד רע מאד לצדו של בלייק גריפין בשני צדי המגרש, ובולם את ההתקדמות של דיאנדרה ג'ורדן, שמצדו מוכיח שהוא ציוות מתאים בהרבה לשחק לצד הרוקי המפלצתי. התמורה אמנם נשמעת קצת משעממת, אבל מאחורי הקלעים מספרים שהקליפרס מנסים להעביר את קיימן כבר תקופה ארוכה ללא הועיל. עם חיסכון של 12 מיליון בעונה הבאה תרד הקבוצה בקיץ אל מתחת לתקרת השכר, מה שיאפשר גמישות רבה יותר בשוק ההעברות, כולל האופציה להחתים מחדש את ספנסר הוז (עצה שלי – אל), ולהתענג על בחירת הדראפט של פילי שאמורה לסיים את העונה באזור המקום ה-15 ולהניב שחקן לא רע בכלל.

        יוסטון מחליפה עם דטרויט

        יוסטון מקבלת: גרג מונרו (3 מיליון, שנתיים), ריפ המילטון (12 מיליון, 3 שנים), ג'ייסון מקסיל (5 מיליון, שנתיים).

        דטרויט מקבלת: יאו מינג (17 מיליון, חוזה גמור), קורטני לי (1.5 מיליון, שנתים), ג'ורדן היל (2.5 מיליון, שנתיים)

        על אף עונה מאכזבת, עושה רושם שדריל מורי (ה- GM של יוסטון) הוא אחד המנג'רים העסוקים ביותר בליגה בחודש האחרון. שמה של יוסטון נקשר השכם והערב לשחקנים מכל רחבי הליגה, כשממש עד לאחרונה איים מורי בכל כלי תקשורת אפשרי שיוסטון מתכננת להיאבק בצמרת עוד בעונה הזו ממש, ואפילו התאמן על מבטא רוסי כדי שכרמלו יפסיק לנתק לו את הטלפון בכל פעם שהוא מתקשר. כמו הרבה קבוצות אחרות, גם יוסטון מצהירה בריש גלי כי המטרה העיקרית היא סנטר איכותי שיוכל לשחק לצידו של סקולה, ויירש בעצם את מקומו של הענק הסיני הפורש. השילוב בין השאיפות הגבוהות והגמישות הכלכלית נראים כמו סיבה טובה בהחלט ללכת על אחד הפרוספקטים המעניינים ביותר שנחתו בעמדה הזו בליגה לאחרונה, הלא הוא גרג מונרו מהפיסטונס.

        נכון, מונרו הוא ללא ספק השחקן החשוב ביותר עבור המועדון הדועך מדטרויט, אבל בדיוק בגלל זה הכינותי מראש חבילה אטרקטיבית במיוחד, ובראשה הנכס הכלכלי האיכותי ביותר בליגה – החוזה הנגמר של יאו מינג, שמשולם רובו ככולו ע"י חברת הביטוח, או במילים אחרות: חיסכון של המון כסף. וכשמוסיפים את הנכונות להעמיס את החוזים האיומים של המילטון ומקסייל, ומרפדים בכמה כישרונות צעירים, ייתכן שאפילו דומארס לא יוכל להגיד לא. גרג מונרו הוא אמנם לא סנטר קלאסי, אבל מדובר בסנטר אינטליגנטי במיוחד בעל יכולת מסירה יוצאת דופן – בדיוק מהסוג שריק אדלמן אוהב. גם ריפ המילטון יוכל למצוא את מקומו מחדש ברוטציה של אדלמן, במיוחד אם אכן תיבנה שם קבוצת פלייאוף אמיתית בקיץ.

        מבחינת דטרויט, כאמור, מדובר בטרייד שלפני הכל שווה המון כסף (מעל 40 מיליון בחישוב מהיר). האובדן של מונרו הוא אכן מכה קשה, אבל הכסף המתפנה יוכל להחתים שחקן מוכח יותר שיתרום לא פחות. בנוסף, הן קורטני לי והן ג'ורדן היל הם שחקנים צעירים ומבטיחים שיושבים על חוזים נמוכים במיוחד, בדיוק מהסוג שהקבוצה משוועת לו בין ים הוילנואבות והבן וואלאסים שמסתובב שם.

        יוטה מחליפה עם שארלוט

        יוטה מקבלת: סטיבן ג'קסון (9 מיליון, 3 שנים), בוריס דיאו (9 מיליון, שנתיים)

        שארלוט מקבלת: אנדריי קירילנקו (18 מיליון, חוזה נגמר), בחירת דראפט.

        עכשיו, כשסלואן הלך, ייתכן שהגיע סופסוף הזמן להתחיל להכניס קצת טירוף לקבוצה המשעממת מיוטה. הג'אז, שסובלים באופן מסורתי כבר שנים ממחסור בסווינג מן דומיננטי שיודע לתפקד בשני צדי המגרש, יקבלו בזרועות פתוחות את ג'קסון - שועל פלייאוף ותיק ולמוד קרבות, ושחקן בקליבר שונה לחלוטין ממה שמסתובב בדרך כלל בעמדות האלו בארץ המורמונים. החלפתו של קירילנקו בג'קסון ודיאו תיצור ביוטה קבוצה מאוזנת יותר, ותפיח רוח חיים חיונית במת החי של הקונפרנס המערבי. החוזה של דיאו אכן עלול להעיב קצת על השמחה, אבל תמיד אפשר לקוות שהוא יזנח את אופציית השחקן שלו על מנת לחתום על חוזה חדש והגיוני יותר.

        על הצד של שארלוט, אודה ואתוודה, קשה לי קצת יותר לכתוב, מהסיבה הפשוטה שלא ממש ברור לי מה האג'נדה של הקבוצה הזו, שמנסה בדרך קבע להיפטר מכל הכוכבים שלה, רק כדי להביא כוכבים אחרים מהם תוכל להיפטר. נכון לעכשיו מעוניינת שארלוט יותר מהכל להיפטר מג'קסון, וואלאס ודיאו. למה? אלוהים יודע, אבל אם אפשר להביא חוזה נגמר עצום בשביל שניים מהשחקנים האלה, כנראה שההנהלה לא תסרב, בטח כשמרפדים אותם בבחירת דראפט איכותית אותה יוכל ג'ורדן לנצל כדי לבחור את אלקסיס אייג'נסה הבא.