רנגלוב, לא סטויצ'קוב

הוא מרשים אך מסורבל, לא מאכזב אבל גם לא מצטיין, ואחרי חצי שנה בישראל, דימיטאר רנגלוב עדיין נותר חידה. בימים אלה, כשמכבי תל אביב תוהה אם שווה להשקיע בו סכומי עתק כדי לרכוש אותו בקיץ, מסתמן שפתרון החידה מסתתר בהבנת האיכויות שלו

עוד בעידן אבי נמני, באחד האימונים, קיימה מכבי תל אביב כהרגלה משחקון פנימי, בו כבש דימיטאר רנגלוב שער. לצערו של החלוץ, השער היה בנבדל והוא נפסל. הבולגרי ניגש ליוסי מזרחי ואמר לו: "עד שאני מבקיע גול, אתם מבטלים לי אותו? גם אם היה נבדל קטן תאשר לי גול, שארגיש טוב לפחות".

הדברים הללו מייצגים היטב את חידת רנגלוב – חלוץ שהגיע למכבי תל אביב מהסגל של אלופת גרמניה הבאה, לא פחות, בורוסיה דורטמונד, אבל סיפק עד עתה שני שערים וארבעה בישולים. יש רגעים שבהם אתה אומר שהוא חייב להיות בהרכב של הצהובים, אך יש לא מעט רגעים שאתה תוהה האם הוא לא שחקן קצת מוגבל יחסית לרקורד שלו.

כמו בסיפור של יוסי מזרחי מקודם, הכל בסופו של דבר הוא עניין של ציפיות: השאלות שעולות מצפייה בחלוץ הבולגרי (בעוד פחות מחודש בן 28) הן לפני הכל פועל יוצא של ציפיות לא נכונות, ציפיות משחקן שלא רגיל להוביל ולהשפיע על ריצה לתארים, אבל נגרר אליהן בעל כורחו. חלוץ עם יכולות נהדרות, אבל לא בטוח שתואמות תמיד למציאות של מכבי תל אביב, ולא בטוח שהמומנטום בקריירה שלו לא נחלש קצת בגילו ואחרי שעבר את השיא בקריירה.

השבוע פרסמנו כי מכבי תל אביב תעדיף כנראה שלא לממש את אופציית הרכישה עליו, שנעה סביב ה-950 אלף יורו, אולי כי גם שם מבינים שעל סחורה שקשה כל כך לתהות על קנקנה לא מוציאים כאלה סכומים.

עוד בוואלה! NEWS

מחשבון הבקבוקים: לאנשים שנמאס להם להיות פראיירים

לכתבה המלאה

התאמה לקבוצת צמרת

עוד בעיצומו של המו"מ עם החלוץ הבולגרי, קצת לפני שנחת בארץ, שוחחו ביניהם מספר שחקנים שעברו בבונדסליגה לגבי המועמד שאמור לרכך את פציעת ברק יצחקי. גל אלברמן, מספרים, טען שמדובר בחלוץ מוכר בגרמניה שעשה דברים יפים, בעוד רוברטו קולואטי רק ציין שמדובר בסקורר שהצליח בקוטבוס, עבר לדורטמונד ונפצע (אולי כי הוא ידע שהבולגרי יושב בדיוק על המשבצת שלו). בכל מקרה, לאף אחד לא היתה תשובה מוחלטת לשאלה: איזה חלוץ מכבי עומדת לקבל?

כדי להבין טוב יותר, צריך לחזור לתקופה שלו בקוטבוס, שבמדיה שיחק מ-2007 עד 2009. בסיום אותה תקופה הקבוצה הגרמנית, שרכשה את החלוץ הבולגרי משטרסבורג הצרפתית, ירדה לליגת המשנה, אבל רנגלוב הותיר רושם לא קטן, עם 15 שערים ב-49 הופעות ויכולת שכמעט ומנעה ירידה. רנגלוב, חשוב לזכור, נהנה מאוד להיות המוציא לפועל היחיד של קבוצת תחתית, ללא הרבה ציפיות וללא קשיים שמלווים קבוצות צמרת.

אם בקוטבוס הוא שיחק את מספר ה-9 הקלאסי וידע לייצר לעצמו מצבי הבקעה באין ישועה מהחברים, בדורטמונד הדברים היו אחרת. הוא נפצע, ייאמר מיד להגנתו, ממש בהתחלת הקדנציה, וכשחזר הבין כי המאמן יורגן קלופ לא בונה עליו. קלופ אמר על החלוץ: "הצעתי לו לחפש דקות משחק כי הוא אחרי פציעה והוא צריך לשחק. בעמדת החלוץ יש לי מספיק שחקנים ובתפקידים אחרים אני לא חושב שהוא מתאים מקצועית".

התאמה לעמדה באגף

מהדברים של קלופ ניתן ללמוד היטב על מה שאנו רואים מרנגלוב בישראל. בקוטבוס החלשה, עם המתפרצות, הדברים עבדו לו טוב יותר. אך בקבוצה חזקה שאמורה לשלוט במשחק מתחילתו ועד סופו, הכישרון פחות בא לידי ביטוי. בטח שהתפקוד שלו במכבי כולל גיחות מדי פעם לעמדות לא לו באגף, עמדות שמצריכות יותר טכניקה, יצירתיות ומהירות.

אחד משחקני מכבי תל אביב מסביר: "הוא מאוד אנרגטי ואחד שצריך לדעת לשמור עליו כי הוא מאוד מפוקס ועירני ומנסה לנצל הזדמנויות גם באימון. אבל כשהוא זז לאגפים יותר קשה לו וללא עזרה של מגן או שחקן קישור, אין לו יותר מדי פתרונות. בתוך כל הבלגן, גם הוא לא מצא את עצמו וניסה לעשות הכי טוב ממה שנתנו לו. יש שחקנים שעם הזמן דברים משתחררים אצלם ורואים מהם הרבה יותר. אולי הוא אחד מהם. כי בסך הכל, בניגוד לזרים אחרים עם שם שהגיעו לכאן, הוא נלחם על הזכות להיות במכבי וזה לא משהו שבא ברגל".

גם אלון מזרחי מסכים: "לא צריך להיות גאון כדי לראות שהוא לא השחקן שישחק מאחורי החלוץ או בצדדים וייצר מצבים. לתת לו את חולצת ההרכב בתפקידים כאלה זה לא רציני, כי יש ארבעה או חמישה שחקנים בסגל שעושים את זה יותר טוב ממנו. הטעות היא שהביאו שחקן על המשבצת של קולאוטי. שניהם יכולים לתרום רק בעמדה 9, אבל הגיעו למצב שבגלל החולשה שלהם מוצאים להם מקום בכל מיני תפקידים שלא מתאימים להם ולא יעילים".

התאמה לסגנון הליגה

גם בבולגריה, כששיחק בסלביה סופיה, רנגלוב לא נחשב לשחקן שהוביל לתארים. הוא הפגין יכולת טובה ולעתים אף מצוינת שהביאה אותו לבונדסליגה, אך הוא לא נחשב לאיש שהוביל את הקבוצות האלה. לכן, כשלפעמים מתאכזבים מרנגלוב ומצפים ממנו ליותר, למרות שהוא משחק די טוב במכבי תל אביב, חשוב להתאים אליו ציפיות ריאליות. הוא לא מאלו שיעשו דברים יוצאי דופן ויסחוף אחריו את הקבוצה. שחקן טוב הוא תמיד, אבל שחקן מצוין לרוב הוא לא.

הסקאוט-סוכן הגרמי ג'ראלד מאייר, שצפה בחלוץ בבונדסליגה מספר: "צריך להתחיל ממספרים, ועל פיהם, רנגלוב נתן עונה מצוינת בקוטבוס. קוטבוס אמנם ירדה ליגה, אבל הוא החזיק אותה עם משהו כמו 13-12 שערים בליגה ובגביע. הוא בלט מעל יתר חבריו לקבוצה, ושחקן שעושה את זה בבונדסליגה יכול לעשות דברים גדולים מאוד בליגה בישראל. למרות זאת, ישנם שני דברים שצריך לקחת בחשבון: בקוטבוס הוא שיחק בקבוצה ללא יותר מדי ציפיות ובליגה שהכדורגל בה שוטף. בישראל המשחק הרבה יותר איטי וטקטי ומקשה על שחקן לייצר מצבים".

"הכל תלוי ברמת הציפיות", ממשיך מאייר. "זה שמביאים שחקן מליגה טובה יותר זה לא אומר שהוא יכול לקחת את הקבוצה עליו ולמשוך את כולם. אלה דברים שתלויים באופי של השחקן וביכולות. יש שחקנים שיכולים להיות חלק מקבוצה חזקה ולדעת לעשות את העבודה היטב במשבצת שלהם, אבל לא יוכלו למשוך קבוצה אחרת, גם אם היא הרבה יותר חלשה. לאורך השנים עוברים הרבה שחקנים מאוסטריה לגרמניה ומגרמניה לאוסטריה. מי שמגיע מאוסטריה זה בדרך כלל השחקנים הדומיננטיים שמצליחים גם בגרמניה, ואילו שחקנים גרמניים בינוניים או כאלה שמעבר לשיאם מגיעים לאוסטריה עם רף ציפיות למשוך קבוצות. הרבה מהם לא קרובים לעשות זאת".

חשוב להדגיש: רנגלוב רחוק מלאכזב במכבי תל אביב. הוא מגלה יכולת טובה למרות מספרים נמוכים וזוכה להערכה מקצועית מחבריו. השאלה היא האם מה שאנחנו רואים זה מה שיש, ולא צריך לקוות ליותר. קוסטדין אזארוב, חלוצה הבולגרי של בני סכנין, מסביר: "רנגלוב שחקן גדול, מהחלוצים הטובים בבולגריה. אני מבין שיש לו המון לחץ במכבי תל אביב ויש המון ציפיות בשנה אחת לזכות באליפות וזה משפיע על כולם. הוא עדיין לא הפגין 50 אחוז ממה שהוא יודע כי הוא בליגה חדשה, במדינה חדשה, בתפקידים שהוא לא רגיל אליהם, וגם אחרי פציעה קשה. זאת ליגה שונה עבורו, אבל אם יתנו לו גב הוא יכול לעשות כאן דברים מדהימים".

התאמה למחיר היקר

לאחר אחד מאימוני מכבי תל אביב העונה, קיבל החלוץ הבולגרי דיסק של אייל גולן מטל בלאיש, אחד מאוהדי הקבוצה. אותו אוהד חשב שהחלוץ לקח את הדיסק מתוך נימוס, אבל אחרי מספר ימים הבין שזה הרבה מעבר לזה. "שאלתי אותו בצחוק על הדיסק והוא פתאום שמח ודיבר איתי על שיר מספר 7 של אייל גולן והתחיל לזמזם אותו", סיפר בלאיש בחיוך, "הוא אמר שגם ככה אנחנו גונבים שירים מבולגריה, אז הכל מוכר לו". רנגלוב, כפי שאפשר להבין, השתלב יפה בישראל. או כמו שאומר שורה אובארוב: "הוא יותר בסגנון של הזרים שהגיעו בתקופה שלי ממזרח אירופה ורצו להישאר כאן. הוא מהר מאוד הבין מה יש בישראל וגם במכבי".

אין ספק שמכבי הייתה עבורו גם עסקה כלכלית משתלמת, אבל השאלה היא האם הוא כזה בשבילה. האם מכבי צדה זר שיכול להוביל אותה בשנים הבאות, או שמדובר בעוד שחקן טוב שלא יכול להוציא מעצמו יותר ולא שווה באמת להשקיע בו כאלה סכומים? שחקן במכבי: "יגידו עליו מה שיגידו, הוא אחד שאוהב את המשחק וזה בדם שלו. הוא מסוג השחקנים שאם תשחק איתו היום בשכונה, הוא יריב איתך על כל גול. הרבה דברים לא התחברו כאן השנה והוא לא מצליח לבלוט, למרות שהוא שותף לגולים שמשאירים אותנו בתמונה. אבל עדיין, דבר אחד חובה לומר עליו - הוא עושה כל מה שצריך כדי להוכיח שהוא רציני ורוצה להיות כאן בשנים הבאות".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully