פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        עוד יום בהיסטוריה של הפועל ת"א

        ההפסד לנתניה בחצי גמר הגביע צריך להיות הרגע שבו תמתח הפועל ת"א קו בין האוהדים הרגשנים ביציע, להחלטות הקרות והקשות שחייבות להתקבל בחדרי ההנהלה. אודי הירש על התקווה של ליגת העל הגוועת

        ההפסד של הפועל תל אביב בחצי גמר גביע המדינה עשוי להיזכר כציון דרך היסטורי בתולדות הכדורסל הישראלי. הוא חותם כמעט סופית מסע רומנטי ומופלא של קבוצת אוהדים, ששיקמו בעצמם את הריסות מועדונם והביאו אותו עד לליגת העל, בהנחה שלא יתרחשו דברים מפתיעים בפלייאוף הליגה הלאומית. מפגן הכוח של אוהדי הפועל אתמול ביד אליהו הזכיר עד כמה המועדון הזה חסר לליגת העל המנומנמת והכנועה, שרק מחפשת תירוץ להתפרק מול השליטה המוחלטת של מכבי תל אביב. אלא שמשחק הכדורסל החלש שנערך על הפרקט, דרמטי ככל שיהיה, צריך ללמד את ראשי הקבוצה שיעור חשוב לקראת חזרתם לליגה הבכירה.

        ראשית, הפועל הבינה עד כמה היא רחוקה מהרמות הגבוהות באמת. היא גברה השנה על שתי קבוצות במשבר קשה, הפועל חולון ומכבי חיפה, והפסידה בשניה האחרונה לנתניה מתחתית הליגה. ההישג של הפועל, עם שני זרים ועם קשת שלוש רחוקה, מרשים. ועדיין, היא הרימה ידיים מול קבוצה חלשה מאוד.

        נתניה ממחישה את האתגר הכמעט בלתי אפשרי שעומד בפני עולות חדשות: הן תלויות כמעט לחלוטין בשחקנים זרים, עקב התרומה הזניחה של הישראלים. שמוליק ברנר הוא מוסר נחמד, אבל כל סל שלו ממרחק של ארבעה מטרים ומעלה הוא נס. גם ליאור שגב מתקשה בקליעה מבחוץ. כריס ווטסון מתקשה בקליעה מבפנים. בהיעדר ישראלים משמעותיים, עזיבת הזרים שהובילו את נתניה להצלחה בעונה הראשונה בליגת העל, קילינגסוורת' ופינוק, דירדרה אותה לתחתית.

        למרות זאת, נתניה ניצחה. היא עשתה זאת למרות דקות ארוכות מדי שבהן נתקע אריק אלפסי באזורית, ששידרה פחד מיותר מהיריבה מהליגה השניה; למרות דקות ארוכות מדי בהרכב כבד, שלא ניצל את הכישרון העדיף של וושהאם ובנקס במגרש הפתוח; למרות שלא הצליחה לממש את יתרונה מתחת לסל; למרות אחוזים מזעזעים משתי נקודות ומהקו. היא ניצחה פשוט כי השחקן הטוב במגרש, אדריאן בנקס, שיחק בשורותיה. וההפסד הכואב הזה, למרבה האירוניה, יכול להתברר כדבר הטוב ביותר שקרה לקבוצת האוהדים של הפועל תל אביב.

        כי ברגע הזה צריכים ראשי הקבוצה למתוח קו ברור בין הרומנטיקה של בעלי הקבוצה ביציע לבין ההחלטות הקרות ונטולות הרגש שצריכים לקבל נציגיהם בחדרי חדרים. שרון אברהמי הוא מאמן מצוין, אבל הוא צריך להמשיך בליגת העל רק אם אורי שלף וחבריו יהיו משוכנעים שיעשה עבודה טובה יותר ממאמנים ותיקים ובכירים ממנו, שעשויים להיות פנויים בקיץ.

        מרבית הישראלים של הפועל, שהלכו איתה במדבר הליגות הנמוכות, אמורים לפנות את מקומם לשחקנים בכירים יותר. ולמרות הביטוי הפופוליסטי "ציביון ישראלי", הקבוצה צריכה להתחיל לחפש כבר עכשיו ארבעה-חמישה זרים שיהוו את הבסיס שלה בעונה הבאה. לא בטוח שאוטר ואוסברי צריכים להיות ביניהם. כי כשמכבי תל אביב דורסת בחצי הגמר השני את מכבי אשדוד, שבוע אחרי שקרעה לגזרים את בני השרון – שתיהן קבוצות צמרת – הכדורסל המקומי זקוק למעט תקווה. רק הפועל תל אביב מפוכחת, קרה ומחושבת יכולה לספק לו אותה.