אז מי לוקח הפעם?

על השחיטה

רוני בוסאני, מאמן הנבחרת האולימפית, מנתח את משחק חצי הגמר השני ולא רואה סיכוי אמיתי לאשדוד מול מכבי תל אביב

רוני בוסאני

חמישיות

עוד בוואלה!

הבסיס למראה עור מושלם - איך להתאים את המייק-אפ הנכון?

לכתבה המלאה

דורון פרקינס - מאיר טפירו

פרקינס (14.8 נקודות, 4.1 ריבאונדים ו-4.3 אסיסטים) – טפירו (10.5 נקודות, 5.4 ריבאונדים ו-5.6 אסיסטים)

פרקינס בכושר מדהים, הרבה יותר אגרסיבי מטפירו, ויש לידו שחקנים מצוינים. טפירו גאון כדורסל, אחד המוסרים הטובים שהיו פה בארץ, העונה הוא מגלה יכולת מפתיעה, אם נתייחס לירידה בעונות הקודמות. טפירו טוב זה ברומטר לאשדוד, הרבה יותר מאשר פרקינס. פרקינס הוא חלק ממכבי, פקטור מרכזי בהגנה של מכבי, בהגנה הלוחצת. מאיר פקטור יותר חשוב בהתקפה של אשדוד.

טפירו לא יצליח לשבור לבדו את הלחץ של מכבי. כדי לשבור את ההגנה של מכבי, אשדוד צריכה להתכונן באימונים, להזיז את הכדור בין השחקנים. מאיר לא צריך להוביל את הכדור הראשון, הוא צריך לקבל את הכדור השני או השלישי, כדי למסור לסל. בזה אין שני לו. פרקינס אתלט והרבה יותר אגרסיבי, שומר מצוין, בכושר טוב מאוד, גם בכושר קליעה מצוין. פעם חשבו שאפשר להמר על הקליעה שלו, השנה הוא מראה שאי אפשר לעזוב אותו כי יש לו ביטחון והוא קולע שלשות באחוזים גבוהים.

ג'רמי פארגו – ראמל בראדלי

פארגו (9.7 נקודות, 3.4 ריבאונדים ו-5.9 אסיסטים) – בראדלי (18.4 נקודות, 3.4 ריבאונדים ו-3.7 אסיסטים)

כמו בכל העמדות שננתח, למכבי יש יתרון ברור עד מוחלט. לעצם העניין: פארגו מתבלט ברמות הכי גבוהות שיש, מראה יכולת אישית גבוהה מאוד. כשמכבי בבעיה במשחק העומד, פארגו נותן את החדירה ואת הסל, הוא האיש שמכבי הולכים עליו. צעיר, אתלט, עושה הכל במגרש, מוסר וקולע ויכולת אישית טובה מאוד. בראדלי, יכולת אישית טובה, אבל פחות טובה משל פארגו. האחד על אחד שלו פחות איכותי, אף על פי שהוא שחקן טוב, חודר טוב וקולע טוב. הוא מוסר פחות טוב מפארגו, אתלט פחות טוב מפארגו, אבל הוא בהחלט שחקן טוב. היתרון הוא כמובן של פארגו, שגם השתלב בהגנה של מכבי ומראה רגליים מדהימות ולוחץ טוב מאוד.

גיא פניני - ג'וש קארטר

פניני (9.2 נקודות, 2.1 ריבאונדים ו-2.1 אסיסטים) – קארטר (17.3 נקודות, 5.9 ריבאונדים ו-1.1 אסיסטים)

ניחשתם נכון, היתרון הוא של פניני. פניני תפור להרכב הזה של מכבי, מראה יציבות גדולה מאוד בקליעה, הוא שיפר אותה מאוד. הוא תמיד היה קלע טוב, אבל מה שרואים אצלו לאחרונה זה שחרור כדור מהיר שהוא מדהים. עושה את הסלים בזמן שמכבי צריכה את הסלים. מעבר לקליעה, תמיד גיא פניני היה שחקן ששם את הגוף ושומר חזק, לא פוחד משום מאצ'-אפ. יכול לקבל את השחקן הכי טוב של היריבה בכל עמדה. גב לסל, פנים לסל, הוא שיפר מאוד את המשחק שלו והיום הוא שחקן יורוליג לכל דבר. פניני מבין את המשחק ברמות גבוהות מאוד והוא חיית משחק. הוא מכיר את כל השטיקים הקטנים, איפה להכניס את הגוף, איך למשוך עבירה. מוסר, קולע, חודר, ובזה הוא יותר טוב מקארטר. קארטר באשדוד הראה בתחילת העונה קליעה טובה, אני חושב שיש אצלו ירידה. הוא אתלט עם קליעה טובה, אבל חדירה פחות טובה.

ליאור אליהו - ג'וש דאנקן

אליהו (12.5 נקודות, 4.5 ריבאונדים ו-2.8 אסיסטים) – דאנקן (13.9 נקודות, 7.5 ריבאונדים ו-1.3 אסיסטים)

בלי קשר למ'אצ אפ שכולכם יכולים להכריע בו, חשוב גם לציין שליאור אליהו בכושר מדהים. רץ את המגרש כמו תמיד, אבל הכדורים מגיעים אליו והוא מסיים באחוזים גבוהים מאוד. אלה דברים שקשה מאוד לעצור. אליהו הוא לא שחקן שתלוי בשומר שלו, הוא תלוי בעצמו ובחברים שלו. הוא זז על המגרש גם במשחק העומד, כל הזמן בתנועה. דיוויד בלאט יודע לנצל את זה, ויצר לו תרגיל שהוא בא בתנועה מלמטה בסיבוב לתוך הצבע והוא מקבל סיומת שזה בדיוק ליאור. מה שיש לאליהו בכף היד, הטאצ' בכף היד, לא רואים את זה אצל אף אחד בכל הרמות. כך שהוא יכול לעשות המון נקודות בזמן קצר מאוד.

לעומתו, דאנקן יותר אגרסיבי, יותר חזק. הקליעה שלו לא רעה, אבל ליאור בתקופה האחרונה מראה שהוא לוקח קליעות מבחוץ. אם עוזבים אותו מבחוץ הוא קולע. דאנקן עושה את זה יותר ממנו, גם בהצלחה בטווח היותר קצר, אבל אליהו עדיף. ברור, לא?

סופוקליס שחורציאניטיס – דניאל גור אריה

שחורציאניטיס (13.9 נקודות, 5.4 ריבאונדים ו-0.8 אסיסטים) – גור אריה (0.8 נקודות, 2.3 ריבאונדים ו-0.1 אסיסטים)

השוואה לא הוגנת בכלל. סופו הוא שחקן שאי אפשר לעצור אותו, לא משנה מי מולו. באחד על אחד קשה מאוד עד בלתי אפשרי לפגוע בו. מכבי יודעים את זה, הביאו אותו בשביל זה, ובלאט יודע לנצל את זה ונותן לו את הכדור במקום שהכי קשה לשמור עליו - בתוך הצבע. כמה שפחות סופו יקבל את הכדור בחוץ ויתחיל לחפור עם הגב לסל ועם כדרורים, זה לא בשבילו. דיוויד זיהה את זה ונותן את הכדורים בתוך הצבע, ושם הוא קולע את הסלים בימין ובשמאל באחוזים גבוהים. אין לו את הקליעה מבחוץ והוא לא מנסה בכלל. כל המשחק שלו זה לתפוס את העמדה בתוך הצבע, והשחקנים של מכבי מוצאים אותו שם. הוא בעונה מצוינת, מנוצל טוב מאוד, יוצא לנוח כשצריך, עולה כשצריך.

באשדוד, גורה הוא ישראלי שמשתדל, מנסה, פייטר. מה שיש לו לתת זה באמת לשים את הגוף, ולהקריב את העבירות. הוא מקריב המון בשביל הקבוצה שלו. הוא עושה את זה טוב. יהיה לו קשה עם סופו. קשה אמרתי? בלתי אפשרי!

ספסל מכבי ת"א - ספסל מכבי אשדוד

שוב, אין מה להשוות. הספסל של מכבי הוא אחד הטובים באירופה. כל שחקן שעולה לא מוריד את הרמה. אם זה בלו שנכנס במקום אליהו, או אידסון במקום אחד הגארדים, בורשטיין במקום אחד הגארדים. הנדריקס נמצא בכושר מצוין ומאצ'באן הוא שחקן נבחרת סרביה. אין פה בכלל מה להשוות. ספסל פשוט מדהים.

באשדוד יש בעיקר את ניב ברקוביץ'. הילד בכושר מצוין, נותן עונה טובה מאוד, מוכשר מאוד עם יכולות. יאן מרטין, שעלה בחמישייה בתחילת העונה, שינה לאשדוד את המשחק. כשמרטין שיחק זה פתח את היריבה כי הוא איום של קליעה, אבל הוא שונה מגורה כי הוא פחות אגרסיבי ומחליש את ההגנה. גורה יותר אגרסיבי ממנו וכנראה שזו הסיבה שברקוביץ' החזיר את יאן מרטין לספסל. אור איתן, לא יציב, לא מגלה יציבות לאורך זמן. ווין וואלאס, הוא חוסם מצוין, לא יודע אם הוא יהיה מסוגל להראות את הרמה הזאת אחרי הפציעה, אבל בעיקר הוא חוסם, הוא לא סנטר אלא פורוורד שלא מספיק אגרסיבי אף על פי שהעונה הוא מראה יותר אגרסיביות. דלרון ג'ונסון עוד לא הראה פה מה הוא יודע העונה.

מה צריכים לעשות כדי לנצח?

מכבי עדיפה בצורה גורפת, וזה לא רק עניין של מאצ' אפ של שחקן מול שחקן. מה שמכבי מראה השנה זה משחק קבוצתי, גם בהגנה וגם בהתקפה. המרקם הקבוצתי, המשחק הקבוצתי, ההגנה הקבוצתית, זה יותר חשוב מהכל. מכבי עדיפה בענק ויותר אגרסיבית מכל הקבוצות שהיא שיחקה נגדן עד עכשיו, כולל קבוצות היורוליג. חלק מהרמה הגבוהה שמכבי מראה זה בזכות האגרסיביות שלה.

מכבי, כרגיל, תלחץ את מובילי הכדור המעטים של אשדוד. היא צריכה להיזהר, כי לדעתי טפירו יקבל את הכדור השני או השלישי בהתקפה, ואז מכבי צריכה להיזהר מהמסירה לסל שלו. אני מאמין שהם מכינים לו טיפול מיוחד, אם זה לעייף אותו בלחץ על כל המגרש, למרות שאני לא חושב שהוא יוביל את הכדור. מכבי עושה חילופים בסוף שעון, ויודעת שטפירו לא ייקח את השחקן הגבוה לסל אלא עולה לסל אחרי כדרור. מכבי תרוץ למתפרצות בגלל ההגנה האגרסיבית שגורמת ליריב לאבד המון כדורים, וגם בגלל שהגארדים שלהם לוקחים ריבאונד ומובילים את הכדור למתפרצת.

במסגרת מיליון האזהרות, צריך להיזהר גם ממשחק המעבר המסוכן של מכבי. אחד הדברים המעניינים במשחק הזה הוא לראות את סופו עם כל הגוף הגדול שלו, רץ ראשון את המגרש, מגיע ראשון לצבע ונועל את היריב שלו לפני כולם, בתוך הצבע. ואז, אם מסרו לו, זו התקפה גמורה.

אשדוד צריכים להתכונן היטב ללחץ של מכבי ולשבור את הלחץ במסירות. הם צריכים לדאוג שאחד הגבוהים יהיה באיזור הסל של מכבי, כדי ליצור לחץ, ושלא יחשבו שכל השחקנים יכולים ללחוץ, כי תמיד יש את השחקן שיכול לקבל מסירה ארוכה ויכול לעשות סל. מצד שני, לשבור את הלחץ של מכבי במסירות חדות, אם יצליחו לדאוג שמאיר יקבל את הכדור השני או השלישי, זה יהיה מצוין. מכבי עושה רוטציות מצוינות בהגנה, לא נותנת חדירה לצבע, לא נותנת קליעה חופשית. אשדוד חייבת לתקוף את הרוטציות האלה. קשה מאוד לשחקן שיוצא במהירות לשחקן לשמור את החדירה שלו, אז אם יתקיפו את הרוטציות הם ימשכו לא מעט עבירות ממכבי.

אם מכבי תנצח זה יכול להיות שחיטה. אחד הדברים המאפיינים אותם הוא שכל שחקן שעולה למגרש עובד קשה ולא נח לרגע. זה יכול להיות משחק של 15-20 נקודות הפרש. אשדוד צריכים לרדת חזק להגנה ולגרום למכבי לשחק משחק עומד. סיכוי להפתעה? קלוש, קלוש מאוד.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully