חבר'ה, תהיו רציניים

בחודש אוגוסט האחרון ישב פיטר קינג מול המחשב שלו כדי לכתוב את התחזית השנתית שלו לעונת הפוטבול. כתב הפוטבול הבכיר של "ספורטס אילוסטרייטד", זה שמכיר כל מספר טלפון של מאמן או שחקן בליגה, בחר בגרין ביי פאקרס ופיטסבורג סטילרס כאלה שיגיעו לדאלאס בתחילת חודש פברואר.

עכשיו, אחרי שאתם בטוחים שפיטר קינג כזה תותח משום שהצליח עם ההימור שלו, אספר לכם שהוא שינה את בחירותיו בתחילת הפלייאוף. במקום הסטילרס הוא העדיף את הפייבוריטים דאז, ניו אינגלנד פטריוטס. אולם בכל זאת אנחנו באווירת חג לקראת הסופרבול, ובכיף ניתן את הקרדיט לקינג ולתחזית תחילת העונה שלו. אבל האם הוא באמת ציפה שגרין ביי תגיע לסופרבול אחרי 15 פציעות, כולל אלה של הרץ האחורי והטייט אנד הפותחים? האם הוא באמת חשב שארבעת משחקי ההרחקה של בן רות'לסברגר לא יהיו רלוונטים כלל? האם הוא באמת ניבא שארון רוג'רס ישחק בצורה כזאת שאוהדי גרין ביי יאהבו את מספר 12 יותר מאשר הם ישנאו את מספר 4? האם הוא באמת העלה בדעתו שמאורקיז פונסי יהיה הסנטר השני בטיבו בליגה? קשה להאמין.

רק נזכיר לקוראים שמלבד מסיבות, פרסומות, בלאק אייד פייז (דווקא אותם? טוב, לפחות זה לא ג'סטין ביבר) ובירה לייט יהיה גם משחק שאמור להיות חתיכת מפגש. הסטילרס וגם הפאקרס מסוגלים לשים 30 נקודות בכל יום נתון ולהשאיר את היריב עם ט"ד בודד, אם בכלל. לפי ההערכות של רוב הפרשנים, אנחנו כן הולכים לראות הרבה ט"ד במקדש של ג'רי ג'ונס, קאובויס סטדיום. הנה חמש סיבות למה כל קבוצה יכולה לנצח. נתחיל עם הסטילרס ומשם נעבור לפאקרס.

ביג בן הוא לא ק"ב רגיל, הוא גלדיאטור. אין סיכוי שנראה את מקרה ג'יי קאטלר אצלו, כי אותו רק חברת קדישא או רוג'ר גודל יורידו מהמגרש. רות'לסברגר כבר שיחק העונה עם אף שבור ונעל מיוחדת בגלל נקע בקרסול במשחק אחד. זה לא מנע ממנו להיות הביג בן שאנחנו מכירים, זה שחי בשביל הרגעים שאנחנו כל כך אוהבים, הדאון השלישי, הבליץ מגיע, מספר 7 מתנער מתיקול היריב, זז ימינה ומוצא את השחקן התורן לדאון הראשון כדי להבטיח את הניצחון. את העונה רות'לסברגר החל ביציע לארבעת המשחקים הראשונים, בעקבות מקרה התקיפה המינית בג'ורג'יה שבסופו הוא לא הועמד לדין.

התקשורת האמריקאית אוהבת סיסמאות וסיפורים גם אם צריך להמציא אותם. בשבועות האחרונות מדברים על תהליך של גאולה וכפרה לרות'לסברגר, אך זה לא נראה כך מדעת הקהל ברחוב. היתרון הכי גדול שרות'לסברגר מביא לסטילרס הוא הניסיון שלו. הוא כבר היה וניצח במעמד זה פעמיים. ביג בן נראה רגוע השבוע, וביום רביעי הוא החליט לקחת את חבריו לקבוצה לבר כדי לשיר ולשתות ובעיקר להוריד את הלחץ. בסך הכל, אפשר לסכם את זה במשפט פשוט: פיטסבורג לא תפסיד את המשחק בגלל בן רות'לסברגר.

כמו תמיד, השם פיטסבורג סטילרס מלווה במילה הגנה. השנה, נדמה שזה נכון מתמיד. מאמן ההגנה דיק לבו הצליח למצוא את הנוסחה כדי למנוע את משחק הריצה של היריב. רק 62.8 יארדים מאפשרת הגנת הברזל על הקרקע, נתון מדהים, אבל כשיש לך שחקנים כמו טרוי פולמאלו וג'יימס הריסון, פתאום זה נראה מאוד הגיוני. במשחק ביום ראשון הגנת הריצה לא תעבוד קשה כמו שעבדה מול בולטימור או ג'טס. לפאקרס יש רץ אחורי רוקי, ג'יימס סטארקס, שממלא את המקום של ריאן גרנט הפצוע. למרות 263 יארדים שרשם הרוקי מבפאלו בפלייאוף, משחק ההתקפה של גרין ביי נשען בעיקר על היד של רוג'רס. וגם נדמה שהמעמד גדול על הרוקי, הרי מי באמת חושב שדווקא סטארקס יצליח ויכריע את המשחק במקום בו נכשלו גדולים ממנו כמו ריי רייס ולדניאן טומלינסון?

תשימו את מייק וואלאס באחד-על-אחד מול איזה קורנרבק שתבחרו בליגה, רוב הסיכויים שוואלס ינצח. התופס הכי מהיר בליגה הוא כלי קטלני בעיקר לעומק. אבל לפיטסבורג יש עוד שניים שמסוגלים לעקוץ לעומק, עמנואל סנדרס ואנטוניו בראון. שני הרוקים המוכשרים והזריזים באים לידי ביטוי במיוחד בדאון השלישי, שם, מול הג'טס, ביג בן מצא את בראון למהלך שניצח סופית את המשחק לסטילרס. שניהם, יחד עם וואלאס, מצליחים לכפר על ירידת היכולת של היינס וורד והית' מילר, שתי המטרות החביבות של רות'לסברגר.

פיטסבורג לא יכולה להרשות לעצמה לקבל עוד יום בינוני מהרץ האחורי שלה. מנדנהול עובר עונה שבה מצד אחד אתה אומר, "בואנ'ה הוא חיה", ומצד שני אתה מקבל עוד משחק מאכזב של 40-50 יארד. הרץ בן ה-23 נתן משחק ענק מול הג'טס ובעצם היה האקס פקטור באותו משחק. הריצות שלו שברו את מערך ההגנה של הסילונים, הורידו את הלחץ מרות'לסברגר ובעיקר הזיזו את השרשראות ואת השעון. מה שיכול להפריע למנדנהול הוא החיסרון של הסנטר מאורקיז פונסי (ועוד נגיע לזה). דאג לגורסקי אמור לפתוח ולהתמודד מול בי.ג'יי ראג'י. שיהיה לו בהצלחה.

עד כמה טוב פולמאלו? אף על פי שהחסיר שני משחקים, הוא עדיין נבחר לשחקן ההגנה של השנה. האיש והשיער חטף שבעה כדורים השנה, אבל לנתון הכי חשוב שלו אין מספר: גורם ההרתעה. כשק"ב מזהה את פולמאלו כששיערו מתנופף לאחור מחוץ לקסדה תוך כדי שהוא שועט לכיוונו, הוא נהיה משותק ומופחד ובדרך כלל זה נגמר בזריקה סתמית ללא יעד או בסאק.

אבל לפולמאלו יש בעיה בריאותית בעקב שבגללה הוא הפסיד שני משחקים וגם נראה לא במיטבו בשבועיים האחרונים. עם העקב או בלי העקב, אין מאמן שלא ייקח את פולמאלו לצאת איתו לקרב. הקפיצה שלו על פלאקו השנה הייתה לקוחה מסרט. רואים שהוא טרוג'אן אמיתי.

בדרך כלל, כשאגדות פורשות, הקבוצות מוצאות את עצמן בחור של זמן מסוים עד שמישהו מצליח להיכנס, אם בכלל, לנעליים הגדולות שקודמו השאיר לו. דוגמאות כאלה לא חסרות לנו - תסכלו על מיאמי שעדיין מחפשת מישהו שיכול לדגדג למרינו את הרגליים, דנבר ואלוויי, ג'טס וניימת'. רק סטיב יאנג הצליח אחרי מונטנה הגדול. ההצלחה של רוג'רס משכיחה את רגשות הבגידה והאכזבה ממספר 4 האגדי של גרין ביי.

כל פעם שמזכירים את ברט פארב בהקשר להצלחה של רוג'רס מיותרת, לכן לפני שנפסיק רק נציין שעם ניצחון לרוג'רס יהיה אותו מספר טבעות כמו לפארב. יהיה מעניין מאוד לראות איך רוג'רס יתמודד מול ההגנה של הסטילרס. אנחנו יודעים שאין לו בעיה לרוץ, אבל האם הוא ימשיך להעמיד למבחן את זריזות הרגליים שלו גם מול ג'יימס הריסון, טרוי פולאמאלו ולורנס טימונס?

בכל מקרה, אסור שהמעמד או היריבה ישפיעו על רוג'רס, הוא חייב להמשיך עם אותה תוכנית משחק שהביאה אותו לדאלאס וזה כולל לרוץ לט"ד ברד-זון. הק"ב של הפאקרס חוגג כל ט"ד עם תנועה לכיוון המותניים בצורה של חגורה, מעין מחווה לכוכבי ההיאבקות שעליהם גדל. 8 חגורות כאלה כבר ראינו בפלייאוף השנה, תהיו בטוחים שתראו עוד אחת לפחות.

קורט וורנר, ששיחק נגד פיטסבורג בסופרבול 43, התראיין השבוע לרדיו ESPN. וורנר ציין שהוא לא רואה הבדל גדול בין פיטסבורג של אז לפיטסבורג של היום, ולכן הפאקרס חייבים לשחק כמו שהקרדינלס שיחקו ברבע הרביעי של אותו סופרבול. במחצית המשחק החליטו באריזונה להפסיק לפחד מהבליץ והלחץ על וורנר וכן לשחק עם שלושה או ארבעה תופסים בפינות. מהלך זה חייב את אחד מהליינבקרים או הסייפטים של הסטילרס להישאר צמוד לתופס. אם בכל זאת הוא ניסה לרוץ לכיוון וורנר, התופס נשאר חופשי.

הפאקרס, שמסוגלים להעמיד שלושה-ארבעה תופסים טובים, חייבים לתקוף את הגנת הסטילרס ולא לתת לה לקבוע את המהלכים. רוג'רס ישמח לראות את גרג ג'נינגס, ג'ורדי נלסון, דונלנד דרייבר וג'יימס גונס בצדדים ולפי היכולת האחרונה שלו, הוא בהחלט יכול למצוא אותם. בחדר ההלבשה לאחר המשחק בסולג'רס פילד בשבוע שעבר, דיבר ג'נינגס לכל הקבוצה. הוא אמר שאם אובמה לא יבוא לסופרבול (כי הברס הפסידו), אנחנו נבוא אליו. וכבר בשבוע שעבר אובמה, שהיה בביקור בוויסקונסין, קיבל חולצה חתומה של ג'נינגס. אם הפאקרס ילחצו קדימה ולעומק, הנשיא גם ילחץ את ידו של ג'נינגס.

המשחק לא יוכרע בגלל הפציעה של פונסי, אבל יש לה חשיבות גדולה מאוד. המחליף שלו דאג לגורסקי לא מנוסה, ושיחק רק ארבעה משחקים העונה. וכמו שהזכרנו למעלה, הוא יצטרך להתמודד עם האתלטיות המפתיעה של הרקדן המצטיין בי.ג'יי ראג'י. עם החיסרון של פונסי, נדמה שיש יתרון להגנה של הפאקרס על קו ההתקפה של הסטילרס. קליי מת'יוס, שסיים במקום השני בהצבעה לשחקן השנה בהגנה, הולך למרר את חייו של פלוזל אדאמס, צ'רלס וודסון יבוא מהקו השני ללחוץ ואיי.ג'יי הוק יתאים את עצמו למהלך ההתקפה כדי לעקוץ.

הסיפור של סאם שילדס מאוד מעניין. אחרי שלוש שנים בקולג' במיאמי, שם שיחק כתופס, החליטו המאמנים לשים אותו בהגנה כקורנרבק לעונתו האחרונה. שילדס, שמעולם לא שיחק בצד השני של המגרש, לא התרגש מהמעבר ועשה את מיטב יכולתו בתפקיד החדש. שנה אחת לא הספיקה להרשים את הסקאוטים של הליגה, ואחרי ש-33 קורנרבקים נבחרו בדראפט, שילדס מצא את עצמו ללא קבוצה.

בגרין ביי זיהו את הכישרון ובמיוחד את המהירות שלו והחליטו לצרף אותו למחנה האימונים, שם שילדס הרשים עד כדי כך שקיבל מחמאות מצ'רלס וודסון, שאמר אז: "אני חושב שהוא מסוגל לשחק בשבילנו". האם וודסון חשב ששילדס יכול להביא אותו לסופרבול? שתי החטיפות שלו מול שיקגו הוכיחו שכן.

בתנאי מזג האויר הקשים של שיקגו, הפאנטר של הפאקרס טים מאסטהיי בעט תשע פעמים ושום החזרה של הברס לא עברה את קו ה-20 יארד. להזכיר, זה היה נגד דווין הסטר. המהלכים של הספיישל טימס הם המהלכים הקטנים של יארד פה ויארד שם שבסופו של דבר יכולים להכריע את המשחק, במיוחד אם מדובר באחד צמוד (זוכרים את בעיטת האונסייד של ניו אורלינס בסופרבול שעבר?).

הרבה דובר על מומנטום שיכול להשתנות בשנייה עם איבוד כדור או אפילו החזרת פאנט טובה. זה משהו שאף קבוצה לא יכולה להרשות לעצמה שיקרה. פיטסבורג איבדה את הפאנטר הפצוע שלה דניאל ספולבדה והפאנטר הצעיר ג'רמי קאפינוס יתפוס את מקומו.

אף על פי שליל ויין כבר הכין את שיר האליפות ואת הסיגר, אני הולך על פיטסבורג. סטילרס 27, פאקרס 24.