סטילרס - פאקרס: המפתחות

אי אפשר להגיד על הקבוצות שהגיעו לסופרבול, פיטסבורג סטילרס וגרין ביי פאקרס, שהן שם בחסד. עד כמה שהליגה מלאה מהמורות והפלייאוף שבעתיים, גרין ביי ובוודאי פיטסבורג שוות את המעמד. הנה היתרונות של כל אחת מהן, שבעזרתם היא תוכל גם להניף את הלומברדי.

ניסיון של חלק גדול מהסגל הנוכחי, כולל צוות האימון במשחקים גדולים בכלל וסופרבולים בפרט.

מנטאליות של ווינרים – זוכרים את הדרייב האחרון לפני שנתיים?

בן רות'לסברגר – קוורטרבק עם אחוז ניצחונות מהגבוהים ביותר בעונה הרגילה ובפלייאוף, ועם שני ניצחונות יקרים בסופרבולים בשתי הופעות. מוסר מדויק מתוך הכיס ומחוצה לו, לוקח החלטות נכונות ובעל זריזות יוצאת דופן ביחס לגודל ולכוח שלו וזה מאפשר לו לנצח ברוב המצבים כשהוא יוצא מהכיס. השחקנים מאמינים בו, מעריכים אותו וסומכים עליו.

המאמן - מייק טומלין קיבל אימפריה מביל קווהר והרחיב אותה. הוא לא רק המאמן הראשי הצעיר ביותר שזכה בסופרבול, אלא גם היה אחראי לחלק מהגנת הברזל של טמפה ביי בין השנים 2002-5 כשאימן את המגנים האחוריים ולזו של הסטילרס, שדורגה ראשונה בליגה בעונת 2007.

ההגנה – יחידה עיקשת יציבה ומוכשרת. שני שחקנים שיכולים להוות את ההבדל - ג'יימס הריסון וטרוי פולמאלו. פולמאלו הוא הסייפטי הטוב בליגה שכוללת גם את אד ריד, ולצידו ג'יימס הריסון, שיהיה יותר אקס פקטור. להריסון קומבינציה מיוחדת של כישורים. הוא גדול וחזק כמו ליינמן ממוצע ומהיר מליינבקר ממוצע. השילוב הזה מאפשר לו לשמור על כל טייטאנד, על רוב הרסיברים, להדביק את רוב הרצים ולהגיע אל סביבת הקוורטרבק. הטאצ'דאון שלו מול אריזונה בסופרבול בטמפה ביי נחשב לאחד מהמהלכים הגדולים בתולדות הסופרבול.

הגארד קריס קימואטו – קו ההתקפה של הסטילרס ספג מהלומה כשהסנטר מאורקיז פונסי נפצע. אך בהקשר לגארד קימואטו, העניינים כרגיל והוא אחד משחקני קו ההתקפה היחידים שמעניין לצפות בהם. גם מכיוון שהוא נראה מגודל באופן מיוחד אפילו לליינמן וגם כי נראה שהוא תמיד מחפש להיכנס במישהו. הוא יותר תוקף ממגן, בטח במהלכי ריצה, ויש לו סיכוי להתיש חלק משחקני הקו והליינבקרים של הפאקרס בעזרת מהלומות כואבות.

כל הפרשנים מדברים על המומנטום שהפאקרס באים אתו, לכן חובה לציין זאת, אך יש גם סיבות אחרות, חשובות יותר, ששמות אותם כבעלי סיכוי לנצח. כי מומנטום, כבודו במקומו מונח, לא תמיד עובד בסופרבול. הג'איינטס ניצחו את הפטריוטס יותר בזכות המפגש האחרון איתם בעונה הרגילה. הסיינטס של השנה שעברה הפסידו שלושה משחקים בגלל ירידת מתח בסיום העונה הרגילה ובנו מומנטום מחודש. אז בואו נתמקד בסיבות הקבוצתיות.

ארון רוג'רס – רוג'רס הוא שחקן מצוין, אבל רק בפלייאוף הזה ראינו כמה הוא איכותי כמוסר, כמקבל החלטות וכמנהיג. בדומה לרות'לסברגר, גם רוג'רס נייד ויכול לקנות זמן או לרוץ קדימה כשצריך, מצטיין בדיוק רב במסירות ושיפר את קבלת החלטות. גם עליו השחקנים סומכים והם מאמינים בו, עד כה, מסתבר, בצדק רב.

ההגנה – חוליית ההגנה הקדמית של הפאקרס נחשבת לאיכותית. היא עצרה את ויק ואת קו ההתקפה ומשחק הריצה של האיגלס בפלייאוף, ומשחקים בה אייקונים כמו הליינבקרים קליי מתיוס ואיי ג'יי הוק. הכוח העולה של הגנת הפאקרס נמצא בחוליית הקורנרים. אל האיכות והניסיון של צ'רלס וודסון הוותיק נוספו שניים שמדליקים את הליגה – טרמון וויליאמס וסם שילדס. וויליאמס הגיע לליגה משום מקום (גם במכללות הוא לא קיבל מלגה תחילה) וזכה לעדנה בפאקרס כשהפך להיות חלק אינטגרלי בהגנת הקבוצה בארבע עונותיו. בפלייאוף הנוכחי הוא כבר מככב. שילדס הוא בכלל סיפור מעניין. הוא היה בכלל רסיבר במכללה (מיאמי) במשך שלוש עונות, לפני שעבר להגנה, רק בעונתו הרביעית, וגם אז לא נבחר בדראפט. לשילדס מהירות יוצאת דופן (4.2 שניות ל-40 יארד) שמאפשרת לו להגדיל את מרחב ההימור ולתקן טעויות לכשצריך, והיא אפשרה לו, עד כה, להדביק בכדורים הארוכים כל רסיבר שהוא שיחק מולו בפלייאוף. זה צפוי להתקיים גם מול הסטילרס.

קו התקפה ומשחק ריצה – הקטגוריות הללו ידעו עליות ומורדות בפאקרס במהלך העונה הרגילה, כשגם היעדרם של ריאן גרנט וג'יימס סטארקס גרמו לחסך וגם הליין עצמו נתן לעיתים הופעות לא טובות. אבל בפלייאוף שני האספקטים נראים טוב מאוד. אם הקו ימשיך לספק לרוג'רס זמן ויציבות ולרצים פתחים, ובהתאמה הרצים יביאו את הברק שלהם, הפאקרס ישימו לא מעט נקודות על הלוח ולא פחות חשוב - יחזיקו בכדור זמן נכבד. בנוסף לפאקרס צפוי יתרון לא צפוי בעמדת הסנטר כשהלבנה סקוט וולש יעביר את הסנאפים לרוג'רס כפי שעשה עד כה ברוב המוחלט של משחקיו של רוג'רס.

מתאם ההגנה ומאמן החוליה האחורית – למרות היוקרה והאחריות שעל כתפיו של המאמן הראשי מייק מקארתי, הדרך שלו עד כה לא הייתה עמוסת הצלחות מלבד התואר עוזר השנה בניו אורלינס ב-2000. לכן, צריך להקדיש תשומת לב לדום קייפרס ודארן פרי. מתאם ההגנה קייפרס כיהן בתפקידים רבים בליגה, בהם מאמן ראשי עבור שתי קבוצות הרחבה – קרוליינה ויוסטון - וזכה אתן להצלחה מסוימת - שלוש עונות של 9:7 ועונה מוצלחת במיוחד של 4:12 עם הפנתרס. בנוסף, הוא אימן תחת ביל בליצ'יק בניו אינגלנד בין 2008 ל 2009 ואף תפקד כמתאם ההגנה של הסטילרס בין 1992 ל-1994. האיש חי ונושם אימון פוטבול ובמיוחד הגנה, ויכול להוות אקס פקטור בהכנה למשחק.

פרי, מאמן החוליה האחורית של הפאקרס, אימן את החוליה האחורית של הסטילרס בין 2004 ל-2006 והוא אחראי חלקית להתפתחותו המדהימה של טרוי פולמאלו וגם של השניים שהוזכרו למעלה. הוא גם שיחק כסייפטי בסטילרס שבע עונות ברציפות ודי כיכב. אפשר לומר שהוא מכיר את הסטילרס יחסית מקרוב.