פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        עולים לעמדת אש: החמישייה החמה ב-NBA

        צ'אלמרס ופוי השתחלו לחמישיות ומפציצים במיאמי ובקליפרס. ארטסט, מנגד, הפך לתותח חלוד. מתי ברסקי עם ההרכב החם של השבוע

        פוינט גארד - מריו צ'אלמרס

        בשבוע וחצי האחרון התרחשו שני שינויים ברוטציה של מיאמי, בעלי חשיבות רבה לסיכויי האליפות של טריו הסופרסטארים מדראפט 2003. השינוי הראשון – מייק מילר התחיל לאפס את הידית ולשאוב ריבאונדים; ושינוי נוסף חשוב לא פחות – מריו צ'אלמרס נכנס לחמישייה על חשבון קרלוס ארויו שאומנם קולע העונה באחוזים טובים מחוץ לקשת, אבל בכמות שמסתכמת ב- 0.7 שלשות למשחק בלבד.

        עם צ'אלמרס שפותח בחמשת המשחקים האחרונים, מדובר בממוצעים של 1.4 שלשות, 38.8% מחוץ לקשת, לצד 3.6 אסיסטים– לא מעט בשביל מי שבפועל מתפקד כמוביל כדור ראשוני ובהמשך ההתקפה, כספוט-אפ שוטר המרווח את המשחק, בזמן שהכדור נמצא בידיים של ווייד ולברון. צ'אלמרס מהווה גם שדרוג בהגנה לעומת ארויו ותרם למאמץ ההגנתי של מיאמי, מול רכזים כמו ריימונד פלטון (1 מ-6 מהשדה) וראסל ווסטברוק (7 מ-22 מהשדה). כך שבהחלט ניתן לומר כי מעבר להתאוששות מהפציעות במיאמי, גם הכנסת צ'אלמרס לחמישייה זו אחת הסיבות למאזן 1:5 שמיאמי השיגה לאחר רצף של ארבעה הפסדים.

        שוטינג גארד – רנדי פוי, לוס אנג'לס קליפרס

        קומבו גארדים הם מועמדים טבעיים לתפקיד השחקן השישי, מאחר והם לרוב בעייתיים כשחקני חמישייה, אבל מסוגלים לספק כוח אש מהספסל ולהתקזז בהגנה מול ספסל היריבה. אבל לא כולם בנויים לתפקיד: בן גורדון היה השחקן השישי של השנה כבר בעונת הרוקי שלו, ג'ייסון טרי הפך לשחקן שישי רק בשנים האחרונות, ואילו גילברט ארינאס טרם הסתגל לתפקיד וג'יי ג'יי רדיק נוגס לו בדקות.

        עד לאחרונה, רנדי פוי הצליח לגרד מהספסל רק 13 דקות בממוצע, אבל הפציעה של אריק גורדון לאחרונה הזניקה אותו לחמישייה ובחמשת המשחקים מאז הוא מספק את הסחורה. כל זה בממוצע של 35.2 דקות בהן הוא תורם 19 נקודות, 2.2 שלשות ב-39% מחוץ לקשת, 19 מ-19 מהעונשין במצטבר, 3.5 אסיסטים ו-2 חטיפות למשחק. האם פוי יספק סחורה דומה, בגרסה מצומצמת כמובן, גם כאשר גורדון יחלים והוא ישוב לספסל? או שאולי עם חוזה נוח של 8.5 מיליון לשנתיים, הקליפרס צריכים לגשש בשוק אצל קבוצות הזקוקות לשוטינג גארד פותח? שיקגו, יוטה והנטס, אתן על הקו?

        סמול פורוורד – טרבור אריזה, ניו אורלינס הורנטס

        רצף הניצחונות של ההורנטס אומנם נקטע לאחרונה עם הפסדים תמוהים לסקרמנטו ופניקס, אבל לפני כן הוא עמד על חמישה רצופים מאז המדור הקודם שבו אמקה אוקאפור ייצג את הקבוצה – כולל ניצחונות על הספרס ואוקלהומה, שהעלו את הרצף לעשרה ניצחונות. השחקן המשתפר בהורנטס לחודש ינואר הוא ללא ספק טרבור אריזה, עם ממוצעים של 44.7% מהשדה, 38% משלוש, שיפור משמעותי לעומת אוקטובר-נובמבר ובטח שלעומת דצמבר המחריד (34% מהשדה, 15.7% משלוש).

        בניצחון על הספרס אריזה כיכב עם 15 נקודות, 8 ריבאונדים וארבע שלשות, אבל בעיקר נוכחות הגנתית מול שחקני הכנף של הספרס, שסייעה להגביל את מאנו ג'ינובילי, ריצ'רד ג'פרסון, ג'ורג' היל וגארי ניל, על 10 קליעות מתוך 31 זריקות משותפות בלבד (ואפס גיחות לקו מצד מאנו). לאחר מכן אריזה התפנה לטפל בכוחות עצמו בקווין דוראנט והגביל אותו ל-7 מ-18 מהשדה, שש גיחות לקו בלבד וארבעה איבודים. אפילו מול פניקס אריזה כמעט ומנע הפסד, עם שמירה מצוינת על סטיב נאש בדקות הסיום. עוד לא ברור מי יהיה הבעלים החדש של ההורנטס, אבל בעל בית בהגנה – יש.

        פאוור פורוורד – אלטון ברנד, פילדלפיה סיקסרס

        לאחר מאזן 13:5 שלילי באוקטובר-נובמבר, הסיקסרס במאזן 13:16 חיובי בחודשי דצמבר-ינואר, ומתחרים על מקומות 7-8 בפלייאוף מול שאר הבינוניות-מינוס במזרח, עם מאזן 1:4 בשבוע וחצי האחרונים. בין כל הצעירים ברוטציה המאוזנת של דאג קולינס, הקאמבק של אלטון ברנד עדיין בולט, עם ממוצעים של 17 נקודות, 55.7% מהשדה, 85% מהעונשין, 7.6 ריבאונדים (2.8 בהתקפה) וחטיפה למשחק בחמשת המשחקים הללו.

        שנתיים וחצי לאחר שהבריז לבארון דייויס והקליפרס, נחמד לראות את כל הצדדים בסיפור מתאוששים – דייויס והקליפרס קמו לתחייה עם גריפין ושאר הצעירים, גריפין וברנד החלימו מניתוחי הברכיים המסובכים שעברו עליהם, למרות שאין מה להשוות ביניהם מבחינת רמת האתלטיות ואבק הכוכבים – מקומו של ברנד הוא כאן לצד שחקני דרג ביניים אחרים, גריפין שייך לדיבורים על כדורסל מעולם אחר...לגבי הצד של פילדלפיה בסיפור, הם לבטח שמחים על התפוקה של ברנד, אבל כנראה שפחות מתוך שאיפה לתחרותיות ויותר משאיפה להיפטר מהחוזה שלו – 51 מיליון עד קיץ 2013 – בתקווה שקבוצה כמו שארלוט או דטרויט תתפתה להמר עליו.

        סנטר – דמרכוס קאזינס, סקרמנטו קינגס

        שלושה ניצחונות לסקרמנטו בשבוע וחצי האחרון, כולם על קבוצות של 50% ומעלה, שניים מהם ניצחונות חוץ ברוז גארדן ובסטייפלס סנטר, שניים מהם קטעו רצפי ניצחונות ממושכים, חמישה לבלייזרס ועשרה להורנטס – כולן סיבות שמחייבות להכניס שחקן מסקרמנטו למדור הפעם, לפני שהקבוצה תיזכר בזהותה המפסידנית. אז אומנם עמרי כספי שלנו חזר לחמישייה ומציג יכולת טובה, אבל מי שבלט יותר הוא הרוקי המבטיח דמרקוס קאזינס.

        הרוקי הולך ומשתפר מחודש לחודש, מניצחון לניצחון – כולל בהימנעות מפאולים. מול פורטלנד, קאזינס צבר 5 עבירות תוך 15 דקות, שבמהלכן תרם 14 נקודות ושמונה ריבאונדים. בהפסד לשארלוט קאזינס שוב הסתבך עם 6 עבירות בעשרים דקות, 2 מ-8 מהשדה ו-3 ריבאונדים בלבד. אבל אז באו הניצחונות על הלייקרס – 27 נקודות, 58% מהשדה, 5 מ-6 מהעונשין, 10 ריבאונדים, 2 חסימות ו-3 חטיפות – ומול ההורנטס, עם 25 נקודות, 50% מהשדה, 3 מ-4 מהעונשין, 12 ריבאונדים ושיא עונתי של 7 אסיסטים – נתון מעודד במיוחד לסנטר הצעיר שניחן בחוש מסירה טוב, אבל עד כה נטה לשחק עם הראש בקיר.

        ספסל

        ג'ייסון תומפסון, סקרמנטו קינגס

        ומזה שעולה בסקרמנטו לזה שיורד: יחסית לבלגן שעשה פול ווסטפאל ברוטציה של הקינגס העונה, תומפסון יצא בזול – עלה מהספסל למשך 12 משחקים בתחילת העונה ומאז בחמישייה, למרות יכולת בינונית ולא יותר. נהוג לחשוב שטייריק אוואנס הוא הברומטר של סקרמנטו, כלומר משחק שבו הוא קולע – וזורק ומחזיק בכדור – הרבה, הוא משחק שבו הקינגס יפסידו. אבל החודש ובמיוחד ברצף 1:3 החיובי של הקינגס, הדקות של תומפסון הפכו למדד טוב יותר – 15.5 דקות בניצחונות, 27.8 בהפסדים. אז אומנם יש מגוון נסיבות ומשתנים מתווכים – אם תומפסון משחק יותר בקו הקדמי העמוס של הקינגס, סימן שקאזינס המצוין משחק פחות בגלל עבירות; ועדיין זה מעלה תהייה - לצד קאזינס ודלמבר, שתופסים את כל הדקות בסנטר ולאחרונה גם משחקים ביחד, ולצד קרל לאנדרי שמגבה את תומפסון ובפועל משחק יותר ממנו, האם לא מדובר בשחקן הרשום בחמישייה אבל בפועל משחק דקות של מחליף?

        רון ארטסט, לוס אנג'לס לייקרס

        אאוץ'. מוקדם יותר החודש זה דווקא נראה טוב, עם שיא עונתי של 19 נקודות ו-20 שלשות מתוך 42 ניסיונות (47.6%!). אבל בשבוע וחצי האחרון, ארטסט קולע 4.6 נקודות בממוצע, עם 4 מ-19 מהשדה בשלושה משחקים יחדיו. היכולת הזאת היא סיבה מהותית לכך שהלייקרס יושבים בפרק הזמן הזה, על מאזן 2:1 עם שני הפסדי בית, תחליטו אתם איזה מהם משפיל יותר – לסקרמנטו או לבוסטון? אולי לסקרמנטו בדיעבד, לאחר שחוסר המאמץ בהגנה על הסלטיקס מוביל לתהייה, איזה כוחות הלייקרס חסכו בדיוק? ואם הזכרנו הגנה, זו הרי הסיבה שארטסט נמצא שם (בלייקרס) וגם כאן במדור – על החגיגה של פול פירס מולו, אין מה לומר למעט המילה שפתחה את פסקה זו: אאוץ'.