פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        העיקר יחסי הציבור: טל בורשטיין לא מספק את הסחורה במכבי תל אביב

        טל בורשטיין כבר לא צריך לדאוג ממספריו המביכים. הסיטואציה הפוליטית במכבי ת"א, שבעבר ויתרה על שירותיו, שונה. יש רק בעיה אחת: בורשטיין חזר עם ציפיות מאוד נמוכות, וגם בהן הוא לא עומד ולא תורם לקבוצה שמשלמת לו יותר מדי כסף. הבלוג של גרינוולד

        לא כולם אוהבים את טל בורשטיין. פיני גרשון, לדוגמה; למרות שהיה חלק בלתי-נפרד מהשושלת שהביאה למכבי תל אביב שלושה גביעי אירופה, בקדנציה האחרונה שלו במועדון נהג גרשון לרדת לחייו של הגארד הוותיק. "פיני לא ספר את טל", מספר גורם שעבד אז בקבוצה ומעיד על הדברים ממקור ראשון. "הוא היה אומר: בורשטיין שחקן נכה, הוא לא יכול לזוז, שיגיד תודה שמכבי החתימה אותו בכלל".

        גם שמעון מזרחי אינו נמנה על מעריציו של השחקן. מן הידועות היא שלמרות ההיכרות הקרובה, רבת השנים ורווית ההישגים, מערכת היחסים בין השניים נותרה תמיד קורקטית, קרירה אפילו. "בניגוד להרבה שחקנים אחרים, אף פעם לא הייתה לשמעון פינה חמה בלב בשביל טל", אומר בכיר לשעבר במועדון.

        שחקן מכבי תל אביב טל בורשטיין (קובי אליהו)
        תשע עונות מלאות במועדון, ותמיד בן חורג. בורשטיין (צילום: קובי אליהו)

        אולי זה משום שבורשטיין מזוהה במכבי עם דיוויד פדרמן – שאף החתימו, בביתו בכפר שמריהו, על חוזהו הקודם במכבי, שהסתיים בקיץ 2009. "באותם ימים טל רק החל בשיקום מהפציעה בגיד אכילס. לא היה ברור מתי ואם בכלל יחזור, אבל פתאום שמענו שפדרמן החתים אותו על חוזה עתק לשלוש שנים", נזכר הבכיר לשעבר. "שמעון זעם, רענן כץ יצא מהכלים, אבל כולם נאלצו לקבל את זה ולשתוק".

        ואולי זה משום שבורשטיין מעולם לא זכה בלב האוהדים. תשע עונות מלאות רשם במכבי, 17 תארים הניף במדיה, ובכל זאת – אף שאמור להיות די בהרבה פחות מכך כדי למצבו כאייקון צהוב-כחול – לא הפך בורשטיין למותג. במשך כל אותן שנים חי בצדו של המועדון, בצלו, כמו בן חורג.

        ישראלים במכבי תל אביב (מערכת וואלה! NEWS)
        תמונה שונה לחלוטין בין עידן גרשון לעידן בלאט, אבל השיפור ממש זניח. בורשטיין והישראלים האחרים במכבי תל אביב העונה ובעונתם הקודמת בקבוצה (תרשים: אביחי ברוך)

        רק לפני שנה וכמה חודשים עזב בורשטיין את ישראל בזעם, כשהוא סוחב עימו שק של משקעים. המו"מ בינו ובין מכבי פוצץ, כביכול על רקע דרישותיו הכספיות. אלא שגם בורשטיין ידע שהמערכת – בעיקר גרשון ומזרחי – לא חפצה בו עוד.

        "כבר מאמצע עונת 2008/9 הבנתי שבמכבי לא בונים עליי, שמשום מה הם פחות מעריכים אותי", אמר בראיון שהעניק לנו בנובמבר שעבר. "היה בינינו דיבור, סוג של משא ומתן, אבל זה לא היה רציני. זה לא היה עניין של כסף. במכבי לא נתנו לי הרגשה שרוצים אותי. להישאר היה, מבחינתי, לא רציני ולא נכון".

        בורשטיין הרגיש צורך לברוח. בתום אותה עונה היה מעמדו המקצועי בשפל של כל הזמנים: ממוצע הדקות שלו קרס, עד שהגיע ל-10 דקות בלבד בטופ-16 של היורוליג; בליגת העל הידרדר בורשטיין לממוצע דקות עונתי של 15.5 בלבד.

        גם מבחינה תדמיתית ספג בורשטיין כמה מכות כואבות: רביב לימונד לגלגל עליו בראיון שהעניק ל"מעריב" ("אם בורשטיין מבקש ממכבי חצי מיליון דולר לעונה, אני שווה שני מיליון דולר"); הדברים נאמרו לאור סדרת ההדלפות המכוונת מתוך המועדון, שעסקה בדרישותיו הכספיות של בורשטיין במהלך המו"מ עם מכבי – מו"מ שכשל בסופו של דבר, כאמור.

        רק לאחר קיץ ארוך ומייגע מצא בורשטיין בית חדש, בדמותה של פואנלבראדה הספרדית. הייתה זו עונה סבוכה, מלאת עליות וירידות, אך הוא סיים אותה עם ממוצעים סבירים של 9.3 נקודות ו-2.5 ריבאונדים. יותר משהתקשה להתמודד עם רמת הכדורסל ב-ACB – וודאי הליגה האיכותית באירופה – קשה היה עליו הריחוק מישראל, אף שנסע לספרד עם אשתו ובנותיו הקטנות.

        שמעון מזרחי יו"ר מכבי תל אביב (ברני ארדוב)
        אחרי כל הדברים ששמע מבורשטיין, איך השחקן נחת שוב במכבי תל אביב? מזרחי (צילום: ברני ארדוב)

        הוגן לומר שאלמלא עזיבתו של פיני גרשון, לא היה בורשטיין שב למכבי. בקבוצה חתם ימים ספורים לאחר שהושלמה עסקת דיוויד בלאט.

        "ברגע שהבינו שפיני הולך, היה ברור שדרכו של טל לקבוצה סלולה מחדש", אומר גורם במכבי. מספר סיבות היו לכך: ראשית תרמה הכרזתו של פדרמן על "החזרת הצביון הישראלי" למכבי. שכן מיהו הכדורסלן הישראלי האולטימטיבי, אם לא טל בורשטיין?

        שנית עזרה העובדה שעוד בטרם הוחתם בלאט כבר החל גור שלף – מחבריו הקרובים של בורשטיין – לקדם את המהלך. בשנה האחרונה התחזק מאוד מעמדו של שלף במכבי, עד שבקיץ האחרון, לדברי מקורבים למועדון, הפך ל"ג'נרל מנג'ר דה-פקטו", והיה שותף מלא לבניית הקבוצה. שלישית, ואולי חשוב מכל – דיוויד בלאט, שגם הוא מעריך את בורשטיין ברמה האישית והמקצועית, התלהב מהרעיון לחזור ולשתף פעולה עם השחקן.

        וכך, בתוך שנה אחת בלבד, השתנתה לחלוטין עבור בורשטיין הקרקע הפוליטית במכבי: מתנגדיו הגדולים הודחו (גרשון) או נחלשו (מזרחי), ותומכיו שבו להחזיק במושכות. שק המשקעים הושלך לים. הכל שב על מקומו בשלום.

        והנה סיפור קטן שמלמד טוב מכל על הרוח החברית ששררה הקיץ בין בורשטיין למכבי: אם בשנים עברו יוצג השחקן בידי סוכן-העל מאוריציו באלדוצ'י ובמקביל נעזר בשירותיו של עו"ד יוסי גאייר, הרי שהקיץ ניהל בורשטיין את המו"מ מול מכבי בעצמו, ללא נציגים. וזה היה, כנראה, המו"מ המהיר בהיסטוריה: שתי שיחות בלבד נדרשו לבורשטיין כדי להגיע להבנות עם מכבי על חוזה לשנתיים, פלוס אופציה להארכתו בעונה נוספת, תמורת כ-300,000 דולר נטו לעונה.

        מאמן מכבי תל אביב דייויד בלאט לצד שחקנו טל בורשטיין (קובי אליהו)
        חילוף מאמנים שהייטיב עם השחקן. בלאט עם בורשטיין (צילום: קובי אליהו)

        אלא שמעבר לשלל הפוליטיקות ולהתרחשויות מתחת לפני השטח, השאלה שצריכה להישאל היא אחת: האם, מן הבחינה המקצועית, עשתה מכבי עסקה טובה? ובכן, ממוצעיו של בורשטיין מראים שלא בהכרח; למרות הדלילות בקו האחורי, רושם בורשטיין 15:55 דקות משחק בלבד ביורוליג ו-18 דקות בליגת העל. ביורוליג משיב בורשטיין ב-5.2 נקודות, 2.4 ריבאונדים, 1.2 אסיסטים ו-4.7 נקודות מדד בלבד.

        מדהים ככל שזה יישמע, בעונת 2008/9 – אותה עונה חלשה שבסיומה שוחרר מהקבוצה – רשם בורשטיין מספרים דומים: 17:45 דקות, שתורגמו ל-4 נקודות, 1.9 ריבאונדים, 1.9 אסיסטים ו-3.4 נקודות מדד.

        לא כולם במכבי סבורים שבורשטיין היה הבחירה הנכונה. מבחינה מקצועית, אומר גורם בקבוצה, "הצורך בטל לשנים הבאות לא ברור; הוא לא מתופקד כרכז ולא מסוגל לשמור על גארדים זריזים. לכן הוא הוסט לעמדה מספר 3, כי שם נדרשות רגליים זריזות פחות, אבל העניין הוא שבעמדה 3 אין בבורשטיין צורך ממשי, בגלל שאידסון ופניני יושבים על העמדה הזו בדיוק. אידסון שחקן שלם יותר, ולפניני יתרונות גדולים אחרים – הוא קולע הרבה יותר טוב מטל משלוש (בורשטיין מציג העונה מספרי שפל של כל הזמנים בקליעות מחוץ לקשת עם 11.8% בלבד ביורוליג, א.ג.). אז מה בדיוק הצורך המקצועי בבורשטיין?".

        התקפית, יש לציין, מצוי בורשטיין בנסיגה מתמדת: לא רק היד מבחוץ הלכה לאיבוד, אלא גם באחוז הקליעות מ-2 בורשטיין רחוק מלהבריק (51.3% בלבד), ומהקו הוא אינו מספק את היציבות המצופה משחקן כה מנוסה (64.7%). בסך הכל, אפקטיביות הזריקות של בורשטיין מהשדה ביורוליג (%eFG) היא הנמוכה מבין כל שחקני מכבי (41.1%); פניני ואידסון, לשם הדוגמה, שחולקים עימו את עמדה מספר 3, מציגים מספרים גבוהים בהרבה מבחינת אפקטיביות הזריקות מהשדה (73.3% לפניני, 49.4% לאידסון).

        שחקן מכבי תל אביב צ'אק אידסון (קובי אליהו)
        אידסון שחקן יותר שלם. לכן, כשבורשטיין יושב על המשבצת שלו, הוא נוגס לו בדקות ומכבי נחלשת (צילום: קובי אליהו)

        למרות האמור לעיל, ברמה האישית אין חולק על כך שבורשטיין אדם טוב. "יש לטל אופי חיובי. הוא תמיד עוזר כשמבקשים עזרה", אומר שחקן במכבי. "האם הוא מנהיג? לא יודע. מה שבטוח, מבחינת המנהיגות הוא לא מתקרב לדרק שארפ".

        אלישי כדיר, שעזב לפני מספר חודשים למכבי חיפה, לא שוכח את הטלפון שקיבל מבורשטיין לאחר המעבר צפונה. "טל מאוד עזר לי בימים הראשונים שלי במכבי. הוא צוחק איתך ומדבר בגובה העיניים", מספר כדיר. "אפילו אחרי שחתמתי בחיפה הוא הרים טלפון ואיחל לי בהצלחה. זו התנהגות של בן אדם".

        חיבה אישית בצד – בעיה אחרת, לדברי גורמים בקבוצה, נעוצה בהיקף החוזה של בורשטיין: פואנלבראדה, כך עפ"י מקורות בספרד, לא התכוונה להאריך את החוזה עם השחקן, ומכאן ש"לא ברור מה היה החיפזון לסגור עם בורשטיין על סכום כזה. ובכלל, למה לחתום איתו לשנתיים?", מקשה הגורם במכבי. "יש בארץ צעירים מוכשרים כמו נעימי או יוגב אוחיון, שיכולים לתת לא פחות מבחינה מקצועית, והיו מתפשרים על סכומים נמוכים הרבה יותר. בקיץ הקרוב, במקום לנסות ולהצעיר את הסגל, מכבי תישאר תקועה עם בורשטיין לעונה נוספת לפחות. איפה בדיוק החשיבה לטווח הרחוק?".

        שחקן הפועל ירושלים יוגב אוחיון (מגד גוזני)
        למה לא להביא אותו במקום? אוחיון (צילום: מגד גוזני)

        הנקודה הזו מתחברת לשאלת הישראלים במכבי בכלל. ברמה השמית, חיזקה הקיץ מכבי את הסגל הישראלי – על כך אין ספק – אם כי כאשר פורטים את הסיסמאות ובודקים אותן לעומק, מתגלה מציאות שונה.

        כמעט כל שחקן ישראלי רושם העונה מספרים דומים או נמוכים מאלו שרשם בעונתו הקודמת במכבי (ראו בטבלה המצורפת למעלה). מבחינת כמות הדקות, הנקודות והאפקטיביות הכללית, אליהו ובלו סובלים מירידה משמעותית; פניני וגרין רושמים עליות קלות, אך הן כמעט ולא מורגשות ביחס לעונה הקודמת.

        ובורשטיין, נשוא הכתבה – הוא, שעמד אך לפני שנה וחצי בפתחו של משבר גדול, שוב חוסה בשלום ובנחת בצל קבוצת האם. המספרים שמעמיד דומים לאלו בעונתו האחרונה במועדון, אך ברמה הפוליטית-תודעתית-ציבורית מצבו שונה לחלוטין. שוב הוכח כי מה שחשוב באמת זה חברים קרובים ויחסי ציבור טובים.

        ohad@walla.net.il

        שחקני מכבי תל אביב גיא פניני, אלישי כדיר, ליאור אליהו, יניב גרין, טל בורשטיין (אורי לנץ)
        אי אפשר לומר שהם נותנים יותר מדי. הישראלים של מכבי, כולל אלישי כדיר, באימון הפתיחה של העונה (צילום: אורי לנץ)