בית"ר תבגר את רוני לוי: הטור של שלום תקווה

שני משחקים, שבעה שערים – מה עוד צריך כדי לבשר על שינוי במכבי תל אביב. והאמת? יש שינוי. יש עוד מה לשפר בהנעת הכדור, במשחק המהיר, אבל בהחלט יש סוג של שינוי. כמו בחיים האישיים שלנו, כאשר אנחנו מגיבים לשינויים. זו תגובה מנטאלית בריאה של שחקנים שמזהים שוויון הזדמנויות, וזה לא דבר מובן מאליו בכל פעם שמחליפים מאמן. יש גם לא מעט מקרים שהשחקנים לא מאמינים בשינוי הזה ולא מגיבים אליו נכון. לפחות בחלק הזה, דגש רק על החלק הזה ולא מעבר לכך, מוטי איוניר, ואולי גם רוני לוי, יצרו משהו חדש.

אלא שהמבחן האמיתי של מאמן חדש תוך כדי עונה מתחיל ברגע שהרגלי העבודה החדשים שהוא מנסה להכניס הופכים לשגרה, או במקרה של מוטי איוניר: לשמור על אותה מידת רצון ונחישות גם בעוד חודש וחודשיים. רק אז נוכל לדעת האם באמת הטביע את חותמו המקצועי על הקבוצה, האם באמת שינה דפוסי חשיבה במועדון, או שזו היתה מוטיבציה של חילופי מאמנים.

ועל זה יימדד איוניר: לא על המערך שלו ופחות על ההרכב שלו. השנה הוא יכול לעשות רק שינויים קוסמטיים. כל מה שהוא צריך להשיג העונה זו הטמעת אותה גישה מהמחזורים האחרונים עד לסיום העונה. כמה שזה נשמע קל, ככה זה קשה, אבל זה בעצם המבחן הגדול וההוגן כלפי מאמן שהגיע באמצע העונה. בלי אותה גישה, בלי אותו רצון, למכבי אין סיכוי להיאבק על התואר. רק הרצון יוכל, אולי, לגשר לה על הפערים מהפועל תל אביב ומכבי חיפה.

בניגוד לטענות של מספר פרשנים שסבורים שבניית הקבוצה במכבי תל אביב הותירה הרבה חורים, אני חושב שנבנה שם סגל טוב, סגל שמסוגל לרוץ לאליפות, אבל כדי שזה יקרה איוניר יצטרך להשאיר את מכבי רעבה גם במחזורים ובחודשים הבאים. למזלו או שלא, בעוד שבועיים יש דרבי, שיהיה משחק מפתח לגבי השאלה האם מכבי תל אביב יכולה ללכת עד הסוף. למרות כל מה שקורה לה, מכבי תל אביב מסרבת לוותר העונה. מסרבת להרים ידיים. בכל שבוע אנו תוהים האם הם חזרו למירוץ או יצאו ממנו. בדרבי בעוד שבועיים אני מעריך שנקבל תשובה סופית.

את אותם דברים שאמרנו על איוניר, אפשר גם להשליך על רוני לוי. נכון, הוא ניצח עם בית"ר במגרש קשה, במשחק קשה, אבל גם אם היה מפסיד רוני לוי היה נשאר עבורי מאמן מעולה. אל תאמינו לשטויות על שינויים טקטיים. עידן טל בשמאל, חן עזריאל במרכז הרחבה - זה לא אומר שום דבר ממשי. עזריאל כבש שמונה שערים כשהוא שיחק בקו והוא לא השתנה מהקצה אל הקצה בגלל שינוי עמדה שעבר בארבעה ימים. כנ"ל לגבי עידן טל.

אם יש משהו שאני כן אוהב בשידוך בין רוני לוי לבית"ר, שהוא שידוך נכון עם חשיבה לשנים הבאות, זו הכנות שבה רוני לוי מדבר לאחרונה על הטעויות שלו. לא כל מאמן שהשיג את מה שרוני לוי השיג היה מסוגל לפתוח ליד כולם את הפצעים שלו ולהכיר בחלקים פחות טובים שלו, אבל רוני לוי הוא כבר אדם בוגר יותר. הוא יודע שבחלקים מסוימים בהצלחה המהירה שלו הוא טעה. היום הוא מבין טוב יותר את החשיבות של עבודת צוות, כמה זה חשוב לשתף פעולה עם האנשים מסביבו, וכל הכבוד לו על האומץ לעשות זאת. זה עדיין אותו רוני לוי המשובח שגם כשחקן הכין את עצמו בצורה נהדרת למשחקים וכך גם הוא מכין את הקבוצות שלו כמאמן. כל הדברים הללו רק יוסיפו לו.

לכן, רוני לוי עומד בפני פרק גדול בקריירה שלו. לא פשוט לעבוד בבית"ר. הרבה מאמנים נכוו שם, אבל ניכר כי רוני לוי הגיע מוכן לאתגר הזה. הוא בוגר יותר בחשיבה שלו ובית"ר יכולה לעשות לו רק טוב. המאבק היומיומי שם, הצורך להתמודד עם קשיים שבמקומות עם כסף לא מתמודדים, ההכרח לבנות שחקנים מהיסוד, יעשו אותו מאמן שלם יותר וישלימו את הכישורים הרבים שלו כמאמן. המפגש עם החום הירושלמי והצורך שם בקשר אישי עם האנשים, יהיו עוד צעד בתהליך שהוא עובר כמאמן. תהליך שבוודאי לא החל אתמול בבאר שבע, תהליך שלא נכון לבחון אותו העונה, אבל תהליך שבהחלט יכול לעזור בטווח הארוך לא רק לבית"ר, אלא גם לרוני לוי.