וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

מי ויתר על אלן אנדרסון

21.1.2011 / 15:44

דייויד בלאט העדיף את אידסון. לבן, חביב, מנומס, בדיוק כמו שהמאמן אוהב, והשאיר את מכבי תל אביב ללא השחקן היחיד שהיה לו ביצים בקבוצה. הבלוג של גרינוולד על הטעות של הקיץ

בשבוע שעבר פניתי לאוריול בונסומס, הדובר של ברצלונה, וביקשתי לראיין את אלן אנדרסון. בונסומס אמר שיבדוק – בכל זאת, אנדרסון הוא המרואיין המבוקש ביותר בקבוצה מאז נחת בקטלוניה לפני כחודש – והבטיח שישוב אליי עם תשובה.

כמה ימים לאחר מכן שלח בונסומס מייל. הוא אמר ששוחח עם אנדרסון, שהנ"ל הסכים להתראיין ושהראיון יערך באותו הערב, לאחר האימון. שמחתי על ההזדמנות הזו; אנדרסון לא שוחח עם התקשורת הישראלית מאז עזב את מכבי תל אביב.

התקשרתי לבונסומס בשעה הנקובה. הוא לקח את הטלפון ונכנס לחדר ההלבשה, כנהוג. שמעתי אותו מחליף כמה מילים עם אנדרסון. אחרי דקה של המתנה, שוב היה בונסומס על הקו. "אני מצטער, אני לא יודע מה להגיד לך, הוא שינה את דעתו פתאום", אמר. שאלתי מה קרה, ובונסומס אמר שאנדרסון טוען שאחד מחבריו התקשר אליו לפני זמן קצר, ודיווח לו על איזושהי כתבה שלילית אודותיו שפורסמה לאחרונה בישראל. לפיכך, מסרב אנדרסון לדבר עם התקשורת הישראלית.

בונסומס התנצל שוב ושוב, ואמר שזו הפעם הראשונה בקריירה שנתקל בשחקן שמבטל כך ראיון; "הבהרתי לאנדרסון שזו לא המדיניות של המועדון, אבל הוא מתעקש. אין לי מה לעשות חוץ מלבקש את סליחתך".

סלחתי. אני יודע מי זה אלן אנדרסון.

אלן אנדרסון שחקן מכבי תל אביב. ברני ארדוב
עדיין כועס. אנדרסון/ברני ארדוב

***

שעות ספורות לאחר אובדן האליפות לגליל/גלבוע עזב אנדרסון את ישראל. הוא לא טרח להופיע לארוחה שערכה מכבי לצוות ולסגל השחקנים לרגל סיום העונה. איש לא הופתע. להפך; דווח לי כי הורגשה מעין תחושת הקלה באוויר.

אין אפשרות לייפות את המציאות: רבים במכבי ידעו מלכחילה שאנדרסון הוא חרא של בן אדם. אבל כפי שהיה בן זונה בחדר ההלבשה, כך, לחיוב, היה בן זונה על הפרקט: הוא לא ספר אף אחד ממטר, והיה השחקן הכי תחרותי במועדון. במשחק הראשון בסדרת רבע הגמר מול פרטיזן בלגרד, בזמן שיתר חבריו לקבוצה ברחו מהכדור במחצית השנייה, האיומה, שבדיעבד עלתה למכבי בכרטיס לפיינל פור, אנדרסון לקח אחריות. הוא לא פגע, אבל לפחות ניסה; באותו משחק לקח רבע מהזריקות של מכבי מהשדה.

כולם זוכרים לאנדרסון את תצוגת הנפל במשחק הרביעי בבלגרד, שהסתיימה עם 0 נקודות אישיות ומדד של מינוס 6, אבל אני חושב שמה שבאמת הטריף אותו לא הייתה העובדה שלא פגע, כמו העובדה שקיבל באותו ערב מפיני גרשון רק 20 דקות. הוא רצה להיות על הפרקט ברגעי המפתח, אבל גרשון בחר ללכת עם שחקנים אחרים.

בקיץ יכול היה דייויד בלאט לממש את האופציה על אנדרסון. במקרה הזה, היה ברור שיצטרך לוותר על שירותיו של צ'אק אידסון. אנדרסון ואידסון דרכו אחד לשני על הרגליים לאורך כל העונה שעברה. שניהם שחקני אול-אראונד, גארדים שמסוגלים לקלוע מבפנים ומבחוץ, עם הגב והפנים לסל, לעזור בריבאונד ולעשות הגנה. אלא שכפי שהתכונות שלהם על המגרש כה דומות, כך תכונות האופי שלהם מנוגדות לחלוטין.

בשלבים המאוחרים של העונה העלה אנדרסון הילוך והעמיס על גבו את הקבוצה כולה: 12.6 נקודות, 3.3 ריבאונדים, 1.9 אסיסטים ו-10.5 נקודות מדד בשלב הראשון הפכו ל-18 נקודות, 4.3 ריבאונדים, 2.3 אסיסטים ו-21.8 נקודות מדד בטופ-16. אידסון עשה את הדרך ההפוכה: 13.7 נקודות, 4.3 ריבאונדים, 3 אסיסטים ו-15.5 נקודות מדד הפכו ל-10.5 נקודות, 5.3 ריבאונדים, 2.2 אסיסטים ו-12.2 נקודות מדד בשלב הבא. אין ספק שאנדרסון היה חתום, כמעט בלעדית, על ההצלחה הכבירה של מכבי בשלב הזה והבטחת יתרון הביתיות ברבע הגמר.

שלשום שאלתי את בלאט אם הוא מרגיש שעשה טעות כאשר ויתר על שירותיו של אנדרסון. בלאט אמר, במילים כאלה ואחרות, שהוא מרגיש שלם עם כל בחירותיו. בכל זאת, אידסון הוא כל מה שאנדרסון לא: לבן, חביב, מנומס (שזה בערך כל מה שבלאט אוהב. ולא, אינני טוען שבלאט גזען, חלילה; ההפך הוא הנכון). מעניין אותי לדעת אם המשחק אתמול גרם לבלאט למחשבות שניות כלשהן. ואולי יש לשאול אחרת: כיצד זה שמה שלא טוב למכבי אביב, טוב מאוד לברצלונה?

כי בזמן שאנדרסון דרש את הכדור והיה שם עבור בארסה ברגעים החשובים עם 16 נקודות וארבעה ריבאונדים, הפגין אידסון את אחד ממשחקיו האנמיים בתקופתו במכבי, עם 4 נקודות ובעיקר שש זריקות בלבד מהשדה – חלקן בלית ברירה, תחת לחץ השעון. בעיני, על הפחדנות הזו אין מחילה.

זה היה משחק שמכבי הייתה יכולה לקחת, או לפחות לסיים בהפרש נמוך הרבה יותר. היא פגשה את ברצלונה בעיתוי הנוח ביותר מבחינתה: עוד לפני שאלופת אירופה מצאה את אבקת הקסמים שהפכה אותה בעונה שעברה לבלתי-מנוצחת, ובזמן שכל הלחץ היה על כתפי המארחת. אולם למרות ההפסד בפער הסביר, כביכול, להוציא שתיים-שלוש דקות של מומנטום ברבע הרביעי, מכבי לא באמת איימה על ברצלונה. הבדלי הרמות הורגשו בכל פוזשן. אם בארסה הייתה מצויה בכושר קליעה מעט יותר טוב, מכבי הייתה יורדת מהפרקט עם תבוסה כואבת.

מכבי תוכל לחלום על מחיקת ההפרש הזה בהיכל. בלי אידסון זה לעולם לא יקרה. אנדרסון הראה אמש שכדי להגיע רחוק, קבוצת כדורסל צריכה שחקנים עם ביצים גדולות. את האופי הטוב הוא מוכן להשאיר ללוזרים.

***

בסוף השלב הראשון הזהרנו מהרגע בו תיתקל מכבי בקבוצה שלא תיפול בפח הגנת הלחץ שלה. אמש, ברצלונה הגיעה מוכנה היטב ושברה בקלות את הלחץ של פרקינס, פארגו ואידסון. רק 13.4% מכלל הפוזשנים של הקטלאנים הסתיימו באיבודים (מכבי איבדה 18.7% מכלל הפוזשנים שלה).

בשלבים הקודמים סיימה מכבי לא מעט משחקים בהם כפתה על היריבות למעלה מ-25% איבודים מכלל הפוזשנים. זה תורגם על ידה להרבה נקודות קלות, ולמשחקים שהפכו לגארבג' אחרי רבע וקצת. זה גם עזר למכבי להחביא את הבעיות שלה בסט-אופנס; זה לא סוד שכאשר סופו לא על הפרקט, קשה למכבי למצוא דרך לטבעת. אתמול היא נשארה במשחק הודות ליכולת סיום פנטסטית של ריצ'י הנדריקס ומהלכי סולו של פרקינס ופארגו, אבל אם מכבי מתכוונת לבנות על כך לאורך זמן – היא עושה זאת על אחריותה בלבד.

בלי חטיפות ועם מעט נקודות במעבר, הצליחה מכבי, בקושי רב, לגרד 71 נקודות. להוציא את הנדריקס, יתר הספסל שלה ניפק 14 נקודות בלבד. מי שעוד הלך לאיבוד בין יער הידיים של גבוהי ברצלונה הוא ליאור אליהו, שהתקשה להתמודד עם ההגנה של טרנס מוריס. וכאשר דייויד בלו פוגע רק ב-1 מ-5 מבחוץ, אין למכבי שום אפשרות להגיע למנת נקודות שתאפשר לה לצאת מהבלאוגראנה עם ניצחון.

***

כעת חוזרת מכבי לשני משחקי בית. בשבוע הבא תגיע לתל אביב לוטומאטיקה רומא, שהפסידה בבית ללובליאנה. ניצחון החוץ של הסלובנים רע למכבי – בטופ-16, משקלם של ניצחונות החוץ הוא בזהב. מובן שמכבי חייבת לקחת את שני משחקי הבית, כאשר את המשחק מול לובליאנה רצוי שתנצח בהפרש גבוה ככל הניתן, שכן במחזור הרביעי היא מתארחת אצל הירוקים-לבנים של יורי זדובץ'. 13,000 צופים ימתינו לה בלובליאנה. עד כה העונה ביורוליג לובליאנה בלתי מנוצחת בביתה – בין היתר קטלה שם ענקיות כפנאתינייקוס, אפס פילזן, צסק"א ו-ולנסיה. איתה זה בהחלט יכול להיות עניין של הפרשים.

עם זאת, אין ספק שעדיף לצאת ללובליאנה עם מאזן חיובי. ב-2009 סיימה מכבי את הטופ 16 עם משחק בית, אך הוא היה לפרוטוקול בלבד, שכן עד אז איבדה סיכוי (בבית שכלל את ברצלונה וריאל). במחזור האחרון תצא לרומא, שסביר להניח כי תודח עד אז. בהנחה שעל רומא תצליח מכבי להתגבר – בוודאי שבהיכל – אולי כדאי שבשבוע הבא תחזיק אצבעות לברצלונה, שתתארח בלובליאנה, מה שיקרב את מכבי למקום השני. כן, החישובים מתחילים כבר מעכשיו.

ohad@walla.net.il

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully