למכבי אסור לבגוד בעקרונותיה

למרות ההפסד אמש (חמישי), מכבי תל אביב מרוויחה משהו מהמשחק בברצלונה: היא ומאמנה מבינים שאסור להם להתכחש לאופי שלהם, שבא לידי ביטוי בהגנה אישית אגרסיבית, על מגרש שלם ועל חצי מגרש, והתקפה אישית מהירה ופשוטה, שחותרת לזריקה בחצי הראשון של שעון הזריקות. כשמכבי היתה נאמנה לעקרונות הללו, היא הייתה במשחק. כשהפנתה אליהם גב, בניסיון להתאים את עצמה ליריבה עדיפה, ברצלונה ברחה.

מכבי החלה את המשחק בניסיון להכניס את הכדור פנימה לסופוקליס שחורציאניטיס. מול חבורת החוטפים הזריזה של הקטלאנים, היווני יכול לעשות סל רק אם הוא מגיב מהר, אבל הענק של בלאט כדרר יותר מדי במקום ואיבד במהלך הערב שלושה כדורים. אחרי שפסקוואל החליף באופן מוזר כמעט את כל החמישיה, ביתרון 13:21, מכבי שינתה סגנון והלכה לסל במהירות ובאגרסיביות. לעיתים פארגו ופרקינס סיימו בטבעת, ולעיתים הורידו כדור בתום החדירה לריצ'רד הנדריקס, שחתך מאחורי הגב של ההגנה. לפתע נמחק ההפרש. למרות זאת, גם בהתקפות הראשונות של המחצית השניה התעקש בלאט על התקפות איטיות ומסירה פנימה לאיש הגדול. התוצאה היתה בריחה מחודשת של ברצלונה.

גם בהגנה ניסה בלאט להפתיע את בארסה בדקות ארוכות של אזורית ומץ' אפ זון. אלא שבמקום להוציא משיווי משקל את היריבה, נדמה שההגנות הנסוגות מנוגדות לסגנון של מכבי ופוגמות באינטנסיביות שלה. ברבע האחרון חזר בלאט לאישית, והציב על המגרש את פניני האגרסיבי וחסר הפחד. דווקא אז, בלי התאמות מיוחדות, הקבוצה שלו חזרה למשחק. מכבי נבנית על יכולתה לחטוף כדורים, לרוץ למתפרצות ולשחק מהיר יותר וחזק יותר מהקבוצות המוכשרות של אירופה. במשחק עומד היא נידונה להפסיד להן.

הנקודה המעודדת ביותר עבור מכבי היא ההופעה של הנדריקס, ולא רק מפני שהרוויחה עוד שחקן רוטציה מועיל. היכולת של זר שכבר כמעט נשלח הביתה, להתאושש בשבועות האחרונים דווקא אחרי שהוחתם צעיר מבטיח בדיוק על המשבצת שלו, מעידה על בריאות הסגל של בלאט, להבדיל מהחבורות המסוכסכות מהעונות הקודמות. למכבי כבר לא יהיו העונה כשרונות על כמו נבארו או ענקים כמו פרוביץ', ולכן הגיבוש שמאפשר לשחקנים כמו הנדריקס להתעלות הוא היתרון הגדול, ואולי היחיד, שלה. בברצלונה היא למדה שתשרוד רק אם תדבוק בתכונות שהביאו אותה עד הלום.